יורוליג: הפועל תל אביב חזרה לדרך המלך עם הצהרת כוח בברצלונה, מכבי תל אביב נעצרה במילאנו והפלייאין מתרחק
הפועל תל אביב עשתה בליל שישי צעד של קבוצה אמיתית, כזו שלא רק חולמת על הפלייאוף אלא מתחילה להיראות שייכת לשם באמת. באולם פלאו בלאוגרנה הריק מקהל, במשחק טעון ועתיר לחץ מול יריבה ישירה, האדומים יצאו עם 75:80 על ברצלונה, השלימו דאבל עונתי על הקטלונים, התבססו במקום החמישי והרחיקו עוד מתחרה מהדרך. מנגד, מכבי תל אביב הגיעה למילאנו עם תקווה להמשיך מומנטום, אבל הפסידה 96:87 לאולימפיה, איבדה גובה בדיוק ברגע שבו כמעט אסור היה לה למצמץ, וכעת הדרך שלה לפלייאין נראית תלולה מאוד.
זה היה ערב ישראלי מפוצל: מצד אחד הפועל חזרה מהפגרה הכפויה כאילו לא עצרה לרגע, עם אופי, משמעת, עמידות תחת לחץ ושני כוכבים שלקחו את המשחק לידיים; מצד שני מכבי נראתה חלודה, איבדה קצב, רדפה אחרי המשחק במשך דקות ארוכות, וכשכבר חזרה לעניינים – שוב ג’וש ניבו, דווקא הוא, דאג לסגור לה את הדלת.
הפועל תל אביב: ניצחון של קבוצה עם שאיפות אמיתיות
הסיפור הגדול של הערב הגיע מברצלונה. הפועל ניצחה 75:80 בחוץ, במשחק שבו פתחה פחות טוב, פיגרה 26:19 בסוף הרבע הראשון, אבל שינתה את התמונה עם פתיחת רבע שני מצוינת, השתלטה על המשחק, וסיימה מחצית ביתרון 40:46. בתום הרבע השלישי היא עדיין הוליכה 61:66, וגם כשברצלונה ניסתה לחזור בדקות הסיום, האדומים שמרו על קור רוח, עצרו את המומנטום וסגרו עניין כמו קבוצה מנוסה.
מי שהחזיקו את הפועל מעל המים ואז גם דחפו אותה קדימה היו, שוב, שני עמודי התווך שלה. דן אוטורו סיים עם 22 נקודות והיה נוכחות דומיננטית מאוד בצבע, במיוחד בהיעדרו של ג’ונתן מוטלי. אלייז’ה בראיינט הוסיף 21 נקודות, 6 ריבאונדים ו-4 אסיסטים, עם סלים ברגעי מפתח ותחושה כמעט קבועה שהכדור הנכון יגיע אליו בזמן הנכון. לצידם תרמו אנטוניו בלייקני 8, טאי אודיאסי 7, וסילייה מיציץ’ 6 ו-7 אסיסטים, קסלר אדוארדס 5, כריס ג’ונס 4, ליוואי רנדולף 4 וקולין מלקולם 3. מנגד, לברצלונה קלעו בעיקר קווין פאנטר 17, וויל קלייבורן 15, תומאש סטורנסקי 11 ומיילס נוריס 10.
המשחק עצמו סיפר היטב למה הפועל ניצחה. הרבע הראשון היה ברצלונאי יותר: קלייבורן ופאנטר מצאו נקודות, הקטלונים עלו ל-19:26, והפועל נראתה כאילו היא עדיין מחפשת קצב. אבל אז הגיע השינוי. הרבע השני נפתח בריצת 0:10, ליוואי רנדולף נכנס טוב לעניינים בבכורה, אדוארדס נתן אנרגיה, ובראיינט ואוטורו לקחו שליטה. זה כבר לא היה רק משחק של כישרון; זה היה משחק של בשלות. הפועל גרמה לברצלונה לעבוד קשה על כל סל, ובזמן שברצלונה התפרקה שוב ושוב לרגעים עצבניים, האדומים שיחקו עם מטרה ברורה.
גם הרבע הרביעי המחיש היטב את הפער המנטלי בין הקבוצות באותו ערב. כשברצלונה ניסתה להתקרב, איטודיס קיבל צ’אלנג’ מוצלח ברגע קריטי, בלייקני דפק שלשה גדולה, אוטורו ענה בדאנק בזמן הנכון, ובראיינט דייק מהקו כשהכדור כבר היה לוהט. לא משחק מושלם, אבל משחק של קבוצה שיודעת בדיוק מה היא רוצה להיות.
המאמן דימיטריס איטודיס לא הסתיר את שביעות רצונו. לדבריו, הפועל הייתה “קצת חלודה בהתחלה”, אבל בהמשך “הנענו את הכדור טוב והיינו הקבוצה היותר טובה”, והוא הוסיף שניצחון חוץ על ברצלונה “אומר הרבה” וש”העובדה שאנחנו עדיין במאבק על הפלייאוף אומרת משהו על הקבוצה הזאת – זו קבוצה מיוחדת”. בראיינט עצמו שמר על איפוק ואמר שזו “אחת העונות הטובות בקריירה” שלו, אך הדגיש שהמבט הוא עדיין “משחק אחד בכל רגע”.
והטבלה? כאן כבר מדובר בחדשות של ממש עבור אוהדי הפועל. לפי תמונת המצב שפורסמה לאחר המשחק, הפועל עומדת על 18 ניצחונות ו-11 הפסדים אחרי 29 משחקים, במקום החמישי, והיא במרחק שני ניצחונות בלבד מהמקום הרביעי שמוביל לביתיות בפלייאוף. בנוסף, לדאבל שלה על ברצלונה יש משמעות זהב בשובר השוויון האפשרי. במילים פשוטות: הפועל כבר לא רק “במאבק”. היא בעמדת זינוק מצוינת, וכעת השאלה היא כבר לא אם תיכנס לפלייאין – אלא אם תוכל ללכת רחוק יותר, אולי אפילו ליתרון ביתיות.
צריך להוסיף גם את ההקשר הספרדי: בברצלונה מתייחסים להפסד הזה כעוד סימפטום למשבר. ב-AS כתבו שמדובר בהפסד רביעי רצוף של בארסה ביורוליג ושמצבה במאבק על הפלייאוף הסתבך מאוד, ובמונדו דפורטיבו הודגש כי האפועל שלטה בחלקים גדולים מהמשחק וכי מדובר בעוד מכה קשה לקבוצה הקטלאנית, ששיחקה הפעם ללא קהל בשל מגבלות ביטחון. גם זה חלק מהסיפור: הפועל לא ניצחה יריבה בריאה ובטוחה בעצמה – היא ניצחה מועדון גדול שנמצא כרגע תחת לחץ עצום, וידעה בדיוק איך ללחוץ על הפצע.
מעניין גם לזכור שלפני פתיחת המשחק ברצלונה הוגדרה פייבוריטית בווינר עם יחס 1.80 לניצחון בארבע נקודות ומעלה, בעוד הפועל קיבלה אותו יחס בדיוק על ניצחון בכל תוצאה או הפסד עד 3 נקודות. בפועל, לא רק שהפועל עמדה בליין – היא ניצחה באמת, ועוד בצורה ששידרה כוח.
מכבי תל אביב: הכדור ברח, הזמן ברח, והפלייאין כמעט בורח
אצל מכבי תל אביב התמונה שונה לגמרי. ההפסד 96:87 במילאנו לא היה רק נפילה במשחק חוץ קשה; הוא היה הפסד בקרב ישיר מול יריבה על הכרטיסים האחרונים, ובשלב הזה של העונה להפסדים כאלה יש מחיר כפול – גם בטבלה וגם במומנטום. מכבי סיימה את הערב עם 14 ניצחונות ו-16 הפסדים אחרי 30 משחקים, בעוד מילאנו עלתה ל-16:15 והישארה חזק מאוד בתמונת הפלייאין.
המשחק נפתח דווקא לא רע מבחינת הצהובים. הם סיימו את הרבע הראשון ביתרון 25:26, עם פתיחה חדה של ג’יימי קלארק ושלשות בזמן. אבל הרבע השני הפך את המגמה: מילאנו רצה, מכבי איבדה כדורים, והמחצית הסתיימה ב-42:53 לאיטלקים. ברבע השלישי היתרון כבר תפח ל-15 בשלב מסוים, וברבע האחרון, גם כשמכבי הצליחה לחתוך עד 4 נקודות בלבד, היא לא הצליחה להשלים את הקאמבק. שתי שלשות של שבון שילדס בדקות ההכרעה גמרו למעשה את הסיפור.
מבחינה אישית, לוני ווקר סיים עם 16 נקודות, אבל לפי הסיקור הישראלי התעורר מאוחר יחסית. גור לביא שוב היה נקודת אור עם 15 נקודות ו-6 מ-6 מהשדה, ג’ימי קלארק קלע 13, רומן סורקין 13, אושיי בריסט 10 ו-12 ריבאונדים, תמיר בלאט 6, ג’ף דאוטין 5, וויל ריימן 4 וזאק הנקינס 3. אצל מילאנו, ג’וש ניבו היה האיש המרכזי עם 19 נקודות ו-10 ריבאונדים, שבון שילדס הוסיף 17, זאק לדיי 15, קווין אליס 12, מרקו גודוריץ’ 11 וליאנדרו בולמארו 9. בגאזטה דלו ספורט האיטלקית הדגישו במיוחד את ניבו וקבעו שהניצחון משאיר את מילאנו “במרוץ לפלייאין”.
עודד קטש ניסה לשמור על פרופורציות, אבל גם בדבריו נשמעה האכזבה. הוא אמר שמכבי שיחקה נגד “קבוצה טובה שקלעה טוב מאוד”, הודה ש”איבדנו את הקצב שלנו בגלל הנסיבות”, אך הוסיף שלא ישתמש בזה כתירוץ. זה משפט נכון, אבל גם חושפני: מכבי באמת נראתה כקבוצה שהפגרה שברה לה רצף. כשהקצב ברח לה, לא תמיד היה לה הפתרון.
המספרים מדברים כאן באכזריות. לפי תמונת המצב של ONE, כדי להגיע לטופ 10 ביורוליג צפויים להידרש בערך 20 ניצחונות. מכבי, עם 14 בלבד, תצטרך לנצח 6 מתוך 8 המשחקים שנותרו לה כדי לייצר הפתעה גדולה ולהשתחל לפלייאין. וזה עוד בלי להזכיר שהמקום העשירי, שבו נמצאת ברצלונה נכון לעכשיו, עומד על 17 ניצחונות. כלומר: לא מדובר בסיכוי רגיל, אלא בתרחיש קצה. אפשרי תיאורטית, אבל קלוש מאוד מעשית.
גם לוח המשחקים לא ממש מפנק. למכבי נשארו וילרבאן בחוץ ב-20.3, פנרבחצ’ה בבית ב-24.3, דובאי בבית ב-26.3, אנדולו אפס בבית ב-2.4, באסקוניה בחוץ ב-7.4, פאריס בחוץ ב-9.4, הפועל תל אביב בבית ב-12.4, וירטוס בולוניה בבית ב-16.4. במצב כזה, כל מעידה נוספת תקרב את הקו התיאורטי של “בלתי אפשרי”.
לפני המשחק מילאנו גם הוגדרה פייבוריטית בווינר: יחס 1.85 לניצחון ב-5 נקודות ומעלה, לעומת 1.75 לניצחון של מכבי בכל תוצאה או הפסד עד 4. בסיום האיטלקים כיסו את הליין, מכבי שוב מצאה את עצמה בצד הלא נכון של הערב, והתחושה היא שהטבלה מתחילה להיסגר עליה.
התמונה הרחבה: הפועל בדרך למעלה, מכבי מול קיר
היורוליג תמיד מענישה קבוצות שלא יודעות לזהות את הרגע. הפועל זיהתה. מכבי לא. הפועל לקחה משחק חוץ של הצהרה, מול יריבה ישירה, עם חסרון משמעותי של מוטלי, ויצאה ממנו חזקה יותר מקצועית ותודעתית. מכבי נכנסה לקרב ישיר על חייה האירופיים, שיחקה לא רע לפרקים, אבל לא מספיק יציב, לא מספיק חד, ולא מספיק עמוק כדי לקחת אותו.
מבחינת הפועל, השאלה כעת היא עד כמה גבוה אפשר לטפס. השבוע הכפול הקרוב, עם פאריס ב-17.3 ווירטוס בולוניה ב-19.3, עשוי להפוך את העונה הנהדרת הזאת מעונת פריצה לעונת ביסוס בצמרת. מבחינת מכבי, השאלה כבר הפוכה: האם נשאר בה מספיק אוויר כדי לייצר ריצת הישרדות חריגה באמת. כרגע, אחרי מילאנו, זה נראה כמו משימה שדורשת כמעט שלמות.
בשורה התחתונה, זה היה ערב שאמר דבר פשוט מאוד: הפועל תל אביב נראית כרגע כמו קבוצה שעולה, מכבי תל אביב כמו קבוצה שמנסה לא ליפול. וביורוליג של מרץ, זה כל ההבדל בין חלום שמתחיל לקבל צורה – לבין עונה שהולכת ודועכת מול העיניים.
״עניין מרכזי״ חדשות וסקופים מאז 1999. לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה, שכנראה לא תמצא במקום אחר. מומלץ!
