המרד הציבורי נגד טראמפ והרפובליקנים מתפשט מהקלפי אל תעשיית הבינה המלאכותית. ניצחונות של מועמדות דמוקרטיות שהבטיחו להגביל הקמת חוות שרתים בטקסס ובג׳ורג׳יה עוררו חשש מעיכוב בהרחבת תשתיות המחשוב. בוול סטריט הגיעה תגובה מפתיעה: מניות ענקיות הטכנולוגיה עלו, בעוד מניות של חברות התלויות בבניית מתקנים חדשים נפלו.
זהו אפקט נוסף של הזעם על טראמפ וסדר היום שלו. ציבור שהעניש את מפלגתו בבחירות מעניק כוח למועמדים המבקשים לשנות גם את מדיניות הפיתוח וההשקעות. במקום ההכרה הבינלאומית שטראמפ מייחל לה, הוא עלול להיתפס כמי שהוביל מהלכים שהסתיימו בתוצאה אבסורדית: ניסיון להאיץ את מהפכת הבינה המלאכותית מחזק את הענקיות, בעוד הציבור המקומי נושא בעלויות. כך הופכת הבטחת הגדולה ל״מלך חלם״.
חוות שרתים היא מתקן גדול ובו מחשבים רבים, מערכות חשמל, תקשורת וקירור. המתקנים האלה מאחסנים מידע, מפעילים שירותי ענן ומאפשרים לאמן ולהריץ מערכות בינה מלאכותית. מאחורי תשובה שמתקבלת בתוך שניות בטלפון עומדים שרתים פיזיים שצורכים חשמל וזקוקים לקירור רציף.
לכן חוות שרתים הן תשתית כלכלית מרכזית. בנקים, בתי חולים, עסקים, מערכות ציבוריות וחברות טכנולוגיה נשענים על כוח המחשוב שלהן. ככל שהשימוש בבינה מלאכותית גדל, כך גדל הביקוש למתקנים וליכולת מחשוב — ומי ששולט בתשתית מחזיק במשאב שחברות אחרות זקוקות לו.
אבל עבור תושבי האזור, ״הענן״ הוא מבנה גדול ליד הבית. המתנגדים לחוות שרתים מצביעים על צריכת החשמל והמים, רעש ועומס על התשתיות. הם שואלים אם התעסוקה וההכנסות המקומיות מצדיקות את ההטבות ואת ההוצאות הציבוריות שנדרשות להקמת המתקנים.
המחאה קיבלה ביטוי פוליטי בולט בבחירות. בטקסס ובג׳ורג׳יה ניצחו מועמדות דמוקרטיות שהתחייבו לפעול לעצירה זמנית של פיתוח חוות שרתים. אין פירוש הדבר שכל הפרויקטים הוקפאו, אך היזמים והמשקיעים נדרשים להביא בחשבון סביבה פוליטית פחות נוחה. לפי הערכת גולדמן זאקס שצוטטה ברויטרס, עיכובים אפשריים עשויים להשפיע על כ־45% מהרחבת קיבולת חוות השרתים המתוכננת בארצות הברית. זו הערכת חשיפה לעיכובים, לא הודעה על ביטול הפרויקטים.
כאן מתחיל הפרדוקס של המשקיעים: הגבלה על בנייה חדשה עשויה לחזק את מי שכבר מחזיקות בתשתיות פעילות. אם למתחרות קשה להקים מתקנים, השרתים הקיימים נעשים יקרי ערך יותר. האטת הבנייה עשויה גם לצמצם את הלחץ להוציא סכומי עתק על הרחבה ולמנוע הקמת קיבולת עודפת.
לעומת זאת, חברות שלוות כסף כדי לבנות חוות חדשות עלולות להיפגע. עיכוב בהיתר או בחיבור לחשמל דוחה את מועד תחילת ההכנסות, בזמן שהוצאות המימון נמשכות. גם ספקי ציוד התלויים בקצב ההקמה עלולים לספוג דחיית הזמנות.
לפי דיווח רויטרס במהלך המסחר, העליות באמזון, במטא, באלפבית, במיקרוסופט ובאפל שיקפו תוספת אפשרית של יותר מ־750 מיליארד דולר לשוויין המצרפי, אם יישמרו עד הנעילה. זה היה אומדן במהלך המסחר. מנגד, מניות של חברות תשתית מחשוב קטנות יותר נפלו. גם ירידת הנפט והפחתת אי־הוודאות אחרי הבחירות תרמו לעליות בשוק הרחב; אי אפשר לייחס את כל התנועה לגורם יחיד.
לישראל יש עניין ישיר בהתפתחות. סטארט־אפים רבים רוכשים שירותי מחשוב מספקיות הענן הגדולות. אם הרחבת ההיצע תואט והביקוש יישאר חזק, כוח המיקוח של הספקיות עשוי לגדול. זו אפשרות עסקית, לא התייקרות שכבר הוכרזה. חברות ישראליות יצטרכו לבחון כמה מחשוב הן צריכות, באיזה מחיר, והאם הן תלויות בספק יחיד.
הבחירות האמריקניות הוכיחו שהמרוץ לבינה מלאכותית תלוי גם בהסכמת הציבור. המבחן של הרשויות יהיה להגן על התושבים ולחייב את היזמים לשאת בעלויות — בלי להפוך את ההגבלות ליתרון נוסף עבור מי שכבר שולטות בתשתיות. טראמפ ביקש להוביל מהפכה ולהיזכר כמנהיג היסטורי; אם המרד נגדו ימשיך להתגלגל, התואר שיידבק בו עלול להיות דווקא ״מלך חלם״.
אין לראות בכתבה זו ייעוץ או המלצה להשקעה.
״עניין מרכזי״ חדשות וסקופים מאז 1999. לחיצה על לייק… מומלץ!
