השווקים קיבלו את תבוסת טראמפ והרפובליקנים בבחירות האמצע באנחת רווחה: מחירי הנפט צנחו אתמול ביותר מ־8% והמשיכו לרדת הבוקר, על רקע הערכות שהמפלה הפוליטית תגביר את הלחץ על הנשיא לסיים את המלחמה באיראן. בעולם כבר מתמחרים אפשרות להקלה במחירי האנרגיה ובהוצאות המחיה; בישראל, לעומת זאת, הבנזין דווקא התייקר הלילה.
המסר שעולה מהמסחר חד: היחלשות הנשיא האמריקני נתפסת בשוק האנרגיה כהתפתחות שעשויה להפחית את סכנת ההסלמה. אחרי חודשים שבהם המלחמה איימה על האספקה ועל נתיבי השיט, המשקיעים מהמרים שהמחיר הפוליטי ששילמו הרפובליקנים יאלץ את הבית הלבן לבחון מחדש את המשך הדרך.
הבוקר ירדו מחירי הנפט יום רביעי ברציפות. חבית ברנט נסחרה סביב 94 דולר, וחבית נפט אמריקני סביב 87 דולר. הנפילה החדה החלה עוד לפני שנחתם הסכם חדש או התקבלה החלטה רשמית על סיום המלחמה: השוק מגיב לשינוי שהוא מעריך שיבוא בעקבות הבחירות.
זו המשמעות הכלכלית של התבוסה. טראמפ נותר נשיא ובידיו סמכויות נרחבות, אבל אובדן השליטה הרפובליקנית בשני בתי הקונגרס משנה את סביבת קבלת ההחלטות שלו. המשך המלחמה יצטרך להיבחן גם מול ציבור שהעניש את מפלגתו, קונגרס אופוזיציוני ולחצים מתוך הממשל עצמו.
דבריו של סגן הנשיא ג׳יי־די ואנס, שהצביע על המלחמה כסיבה המרכזית להפסד, ממחישים שהלחץ אינו מגיע רק מהדמוקרטים. בתוך המחנה הרפובליקני מתנהל כעת מאבק על השאלה אם המלחמה משרתת את ארצות הברית — או ממשיכה לגבות ממנה מחיר כלכלי ופוליטי כבד.
מבחינת שוק הנפט, השאלה המעשית היא מה יקרה לאספקה. הסלמה מסכנת מתקני אנרגיה, מכליות ונתיבי שיט, ומוסיפה למחיר החבית פרמיית סיכון. כאשר הסיכוי להסלמה נתפס כנמוך יותר, חלק מהתוספת הזאת נשחק. לכן השווקים יכולים לחגוג שינוי פוליטי הרבה לפני שהוא מתורגם להסכם מדיני.
עבור מדינות המייבאות אנרגיה, ירידה מתמשכת במחירים עשויה להיות בשורה רחבה: הקלה בעלויות התחבורה, התעופה, התעשייה והובלת הסחורות. היא יכולה לסייע במאבק ביוקר המחיה ולהפחית חלק מהלחץ על עסקים ומשקי בית. ההשפעה אינה מיידית, אך הכיוון ברור: פחות חשש למלחמה אזורית ממושכת עשוי להוזיל את הפעילות הכלכלית.
אלא שהחגיגה הזאת מבוססת על ציפייה, והיא עלולה להתהפך. טראמפ עשוי לבחור בהסכם, אך הוא יכול גם להחליט להסלים כדי לנסות לשפר את תנאי סיום המלחמה. איראן מצדה עלולה לפרש את התבוסה כחולשה ולהקשיח עמדות. פגיעה מחודשת באספקה או קריסת המגעים עשויות להחזיר במהירות את העליות למחירי הנפט.
לישראל נוצרה מציאות מורכבת. המשק הישראלי עשוי ליהנות מאנרגיה זולה יותר, אבל הממשלה תצטרך להתמודד עם וושינגטון שבה גובר הלחץ לסיים את המערכה. ככל שהאמריקנים יקשרו בין המלחמה, יוקר המחיה והתבוסה בקלפי, יהיה קשה יותר לגייס תמיכה להמשכה בלי להציג יעד ברור ודרך מעשית להשגתו.
גם החשבון הביטחוני הישראלי אינו נעלם עם ירידת החבית. הצורך בהצטיידות, בחידוש מלאים ובהגנה על העורף יכול להמשיך להכביד על התקציב גם אם ארצות הברית תצמצם את מעורבותה. לכן הקלה כלכלית בעולם אינה מבטיחה הקלה מקבילה בכל ההוצאות של ישראל.
ובתחנות הדלק המקומיות, הפער כבר מוחשי: דווקא בלילה שבו העולם עקב אחר צניחת הנפט, המחיר המרבי לליטר בנזין 95 אוקטן בשירות עצמי בישראל עלה ב־50 אגורות, ל־7.85 שקלים. לפי משרד האנרגיה, ההתייקרות נובעת מעדכון מס הבלו. מילוי של 50 ליטר התייקר ב־25 שקלים.
מחיר הבנזין בישראל מושפע ממחירי התזקיקים, משער הדולר, מעלויות השיווק ומהמסים. לכן הירידה בנפט אינה עוברת במלואה ובאופן מיידי למשאבה. אם המגמה תימשך, תעמוד בפני הממשלה שאלה ציבורית ברורה: כמה מההקלה העולמית ירגיש גם הצרכן הישראלי.
תבוסת טראמפ כבר יצרה תוצאה כלכלית: המשקיעים מפחיתים את המחיר שהם מייחסים לסכנת המלחמה. עכשיו נותר לראות אם הבית הלבן יספק בסיס מדיני לאופטימיות הזאת — ואם ההקלה שמתחילה בשווקים תגיע גם לכיס.
״עניין מרכזי״ חדשות וסקופים מאז 1999. לחיצה על לייק… מומלץ!
