מפלגת ״ביחד״ הגישה את הצעת החוק הראשונה שלה בכנסת החדשה ומבקשת לחולל שינוי בסדר העדיפויות הלאומי: עד 4,000 שקל בחודש למעונות יום, הנחה של 50% בחשמל, במים, בארנונה ובתחבורה, הרחבת מימון הלימודים והטבות דיור למשרתים. מאחורי המספרים מסתתר מהלך פוליטי וכלכלי רחב: שינוי חלוקת תקציבי המדינה, תוך העברת משאבים מתמיכות שאינן מותנות בשירות ובתעסוקה אל משפחות הנושאות בנטל הביטחוני והכלכלי.
11 בנובמבר 2026 | ״עניין מרכזי״
סיעת ״ביחד״ בראשות נפתלי בנט הגישה היום, יום רביעי, את הצעת החוק הראשונה שלה בכנסת ה־26, שמטרתה להרחיב באופן משמעותי את ההטבות למשרתי מילואים פעילים ולחיילים משוחררים. על פי ההצעה, משפחות משרתי מילואים יהיו זכאיות למימון של עד 4,000 שקלים בחודש למעונות יום, להנחה של 50% בתשלומי חשמל, מים, ארנונה ותחבורה ציבורית ולהרחבת הסיוע בהשכלה גבוהה.
החידוש אינו מסתכם בהיקף ההטבות. בנט מציע לשנות את מנגנון חלוקת המשאבים של המדינה: במקום להוסיף תקציבים באמצעות הגדלת הגירעון, יועברו כספים ממסלולי תמיכה שאינם מותנים בשירות צבאי ובמיצוי כושר השתכרות אל הציבור המשרת והעובד.
הצעת החוק היא המהלך הפרלמנטרי הראשון של בנט מאז השבעת הכנסת החדשה, והיא מביאה לזירת החקיקה את תוכנית ״מהפכת המשרתים״ שהציג במהלך מערכת הבחירות.
אלפי שקלים בחודש למשפחות המילואים
על פי התוכנית, משפחה שבה אחד ההורים מוגדר משרת מילואים פעיל ועומדת בתנאי הזכאות תוכל לקבל מימון משמעותי למעונות יום לילדים עד גיל שלוש, בסכום מרבי של 4,000 שקלים בחודש.
למשפחה בעלת שני ילדים בגיל הרך מדובר בפוטנציאל סיוע של אלפי שקלים מדי חודש, בהתאם למספר הילדים הזכאים ולתנאים שייקבעו.
לצד המימון למעונות מבקשת הסיעה להנהיג הנחה של 50% בתשלומים שוטפים, ובראשם חשמל, מים וארנונה. בתוכנית שהציגה המפלגה נכללות גם הנחות באגרות ממשלתיות וברישוי רכב, לצד הטבות בתחבורה הציבורית.
לפי חישובי המפלגה, ההנחות בתשלומים השוטפים עשויות להגיע לשווי ממוצע של כ־7,900 שקלים בשנה למשק בית זכאי, עוד לפני סבסוד המעונות והטבות אחרות.
מדובר בשינוי מהותי בתפיסת התגמול למשרתי המילואים. במקום להסתפק במענקים חד־פעמיים ובהחזרי הוצאות הקשורים לתקופות השירות, מציע בנט להעניק הטבות קבועות המשפיעות על התקציב המשפחתי לאורך השנה.
השכלה גבוהה: גם מי שלא היה לוחם יקבל סיוע
מרכיב מרכזי נוסף הוא הרחבת מימון הלימודים האקדמיים לחיילים משוחררים.
לפי ההצעה, יורחב המימון ללוחמים משוחררים, ובכלל זה האפשרות למימון לימודי תואר שני. חיילים משוחררים ששירתו בתפקידי תומכי לחימה ובתפקידי עורף יהיו זכאים למימון של מחצית משכר הלימוד לתואר ראשון.
זהו שינוי בעל משמעות חברתית וכלכלית, משום שחלק ניכר מן המשרתים בצה״ל אינם לוחמים, אף שהם מקדישים שנים מחייהם לשירות ומתחילים את לימודיהם ואת הקריירה שלהם מאוחר יותר מבני גילם שאינם משרתים.
הרחבת הזכאות נועדה להכיר גם בתרומתם של אנשי מודיעין, טכנולוגיה, לוגיסטיקה, רפואה, הדרכה ומערכים נוספים.
מבחינה כלכלית, השקעה בהשכלה גבוהה עשויה להגדיל את כושר ההשתכרות העתידי של המשוחררים, להרחיב את השתתפותם בענפי תעסוקה מתקדמים ולהחזיר חלק מההשקעה למדינה באמצעות הכנסות ממסים.
מיליון שקל לדירה: המרכיב הגדול בתוכנית
הצעת החוק הראשונה מתמקדת בהטבות למשרתים, אולם תוכנית ״מהפכת המשרתים״ הרחבה של בנט כוללת גם מהלך שאפתני בתחום הדיור.
על פי התוכנית שפרסמה המפלגה, משרת מילואים פעיל יוכל לקבל הטבה בשווי של עד מיליון שקלים לרכישת דירה אחת, בכפוף לקריטריונים, באמצעות מנגנוני שיווק הקרקעות של המדינה.
המפלגה מציעה להעניק קדימות למשרתים במכרזי קרקע, לרבות באזורי הביקוש, ולאפשר מימוש זכאות ללא הגרלה.
מדובר בסכום העשוי לשנות את יכולתן של משפחות צעירות לרכוש דירה, אך יישומו מחייב הקצאת קרקעות, תכנון, בנייה והבטחת היצע מספק. ללא הגדלת ההיצע, הטבות ביקוש משמעותיות עלולות להתגלגל בחלקן לעליית מחירי הדירות.
חשוב להבחין בין התוכנית הרחבה שהציגה המפלגה לבין הסעיפים שנכללו בהצעת החוק שהוגשה היום. לא כל התחייבות שהוצגה במערכת הבחירות הופכת אוטומטית לסעיף בחוק החדש.
מאין יגיע הכסף? כאן מתחיל העימות הגדול
בנט מציע לממן את ההטבות באמצעות שינוי הקריטריונים לתקצוב משקי בית שאינם משתתפים בשירות ובתעסוקה, לצד צמצום כספים קואליציוניים ותמיכות ייעודיות.
בתוכנית המפלגה מופיעים ביטול קצבאות אברכים מסוימות, שינוי הנחות בביטוח הלאומי, ביטול סבסוד מעונות למשקי בית שאינם עומדים בתנאי השירות והתעסוקה, שינוי הזכאות להנחות בארנונה וסגירת משרדי ממשלה שהמפלגה מגדירה מיותרים.
בנט הציג במהלך מערכת הבחירות יעד להעברת כ־30 מיליארד שקלים לטובת הציבור המשרת. במסמכי המימון המפורטים של המפלגה מופיע גם אומדן של כ־8.8 מיליארד שקלים למימון חבילת הטבות מוגדרת.
הפער בין הסכומים מחייב הבחנה בין היקף המהלך הכולל לבין העלות התקציבית של סעיפיו השונים. בחינת ההיתכנות תחייב את משרד האוצר להציג אומדן של מספר הזכאים, עלות ההטבות והחיסכון שניתן להשיג מביטול מסלולי התמיכה הקיימים.
הסוגיה המרכזית תהיה כיצד להגדיר זכאות באופן שיבחין בין מי שבוחר שלא להשתתף בשירות ובתעסוקה לבין מי שאינו יכול לעשות זאת מסיבות מוכרות בחוק.
כמו כן, לא כל חיסכון הנובע מביטול תמיכה תקציבית ניתן למימוש מיידי, ולא כל הנחה בתשלומי שירותים ציבוריים מתבטאת בהוצאה ישירה מתקציב המדינה. חלק מהעלות עשוי ליפול על רשויות מקומיות, חברות תשתית או מנגנוני סבסוד אחרים, ולכן יידרשו הסדרי שיפוי ומימון.
שינוי ביחסי המדינה והציבור החרדי
המשמעות הפוליטית של ההצעה ברורה: בנט מבקש להעביר את הוויכוח על גיוס חרדים ממישור החובה הצבאית בלבד למישור הכלכלי.
במקום להסתפק בשאלת הסנקציות על מי שאינו מתגייס, מציעה המפלגה לשנות את מערכת התמריצים הממשלתית כולה.
לפי תפיסת ״ביחד״, משפחות המשלבות שירות ותעסוקה צריכות לקבל עדיפות בתקציבי המדינה, בעוד שתמיכות שאינן מעודדות השתלבות בשוק העבודה ובשירות יצומצמו.
התוכנית עשויה לעורר התנגדות מצד המפלגות החרדיות, הרואות בתמיכה בלומדי תורה חלק ממחויבותה של המדינה לציבור החרדי. מנגד, תומכי המהלך טוענים כי המצב הקיים מטיל נטל כלכלי וביטחוני בלתי שוויוני על חלק מן האוכלוסייה.
המחלוקת צפויה להתמקד גם בשאלה אם שינוי הקריטריונים יגדיל בפועל את שיעורי התעסוקה והגיוס, או יפגע בעיקר בהכנסותיהן של משפחות מעוטות אמצעים.
מדוע בנט מגיש את החוק דווקא עכשיו?
העיתוי אינו מקרי. הכנסת ה־26 החלה את עבודתה בשעה שהמערכת הפוליטית מצויה בעיצומם של המגעים להקמת ממשלה חדשה בראשות גדי איזנקוט.
בנט מבקש להכניס כבר בתחילת כהונתה של הכנסת את נושא השירות והשוויון בנטל למרכז סדר היום הפרלמנטרי, ולחייב את יתר הסיעות להתייחס להצעה מפורטת הכוללת הטבות מוחשיות לציבור.
המהלך עשוי גם להשפיע על המשא ומתן הקואליציוני. סוגיית גיוס החרדים היא אחת המחלוקות המרכזיות בין מפלגות המבקשות להקים ממשלה חדשה, ובפרט בשאלת האפשרות לשיתוף פעולה עם המפלגות החרדיות.
בנט מציג באמצעות החוק עמדה תקציבית ברורה: הגדלת ההטבות למשרתים צריכה לבוא יחד עם שינוי סדרי העדיפויות הקיימים.
מבחינה פרלמנטרית, הגשת הצעת החוק אינה מבטיחה את אישורה. יהיה עליה לעבור את הליכי החקיקה, ובהם דיונים בוועדות והצבעות במליאה. נוסחה הסופי עשוי להשתנות בעקבות עמדות הממשלה, משרד האוצר והסיעות השונות.
ההשלכות על המשק: לא רק חלוקת כסף אלא שינוי תמריצים
ההצעה נוגעת בשלוש בעיות מבניות במשק הישראלי: עומס המילואים, יוקר המחיה והפערים בהשתתפות בשוק העבודה.
משפחות משרתי המילואים ספגו בשנים האחרונות פגיעה מצטברת בהכנסות, בהתקדמות המקצועית וביציבות המשפחתית. גם כאשר המדינה מפצה על ימי שירות, קשה יותר לכמת את אובדן ההזדמנויות העסקיות, את הפגיעה בקריירה של בני הזוג ואת העלויות הכרוכות בטיפול בילדים.
הנחות קבועות בתשלומי משק הבית עשויות לצמצם חלק מן הפגיעה הזאת ולשפר את היציבות הכלכלית של המשפחות.
לסבסוד מעונות יש גם השפעה אפשרית על התעסוקה. כאשר עלות הטיפול בילדים יורדת, גדלה הכדאיות הכלכלית של יציאה לעבודה או הרחבת היקף המשרה, בעיקר במשפחות שבהן אחד ההורים נאלץ לצמצם את עבודתו בשל שירות המילואים של בן הזוג.
מנגד, סבסוד מעונות בהיקף נרחב יחייב הגדלה של מספר המקומות הזמינים. ללא הרחבת היצע המעונות והכשרת כוח אדם, המדינה עלולה להבטיח מימון למשפחות שלא יצליחו למצוא מסגרת מתאימה.
גם בתחום החשמל, המים והארנונה יידרש מנגנון ברור שיקבע את תקרות ההנחה, את הזכאות ואת זהות הגוף שיישא בעלויות.
מבחן המעשה: מתי המשרתים יראו את הכסף?
כעת תידרש סיעת ״ביחד״ לתרגם את ההצהרות למסגרת חקיקתית שניתן ליישם.
השאלות המעשיות רבות: מי ייחשב משרת מילואים פעיל, כיצד יחושבו ההטבות במשפחות שבהן שני בני הזוג משרתים, האם הסיוע יינתן לפי מספר הילדים, כיצד יטופלו עצמאים ומובטלים, ומה יהיה מעמדם של מי ששירתו שירות מלא אך אינם נקראים עוד למילואים.
בתוכנית שפרסמה המפלגה הוגדר משרת מילואים פעיל כמי ששירת לפחות 20 ימים בתקופה של שלוש שנים, ובמקרים מסוימים 15 ימים ללוחמים וללוחמות. גם שירות לאומי מלא נכלל בחלק ממסלולי הזכאות.
הפרטים הללו חשובים משום שהם יקבעו את היקף הציבור שייהנה מן ההטבות ואת עלות החוק בפועל.
המשמעות הפוליטית והאסטרטגית
המהלך של בנט מבקש לקבוע עיקרון חדש במדיניות התקציבית: השירות למדינה וההשתתפות בשוק העבודה יהפכו לקריטריונים מרכזיים בחלוקת הטבות ממשלתיות.
מדובר בשינוי שעשוי להשפיע על מדיניות הגיוס, על מערכת הרווחה, על שוק העבודה ועל תקציבי הרשויות המקומיות.
ההצעה גם מציבה בפני הממשלה העתידית הכרעה תקציבית ופוליטית: האם ניתן לממן הטבות רחבות למשרתים באמצעות צמצום תמיכות קיימות, ומה יהיו ההשלכות החברתיות והכלכליות של העברת המשאבים.
מבחנה של הצעת החוק לא יהיה רק במספר השקלים שהובטחו למילואימניקים, אלא ביכולת להפוך את ההבטחות לזכויות קבועות, ממומנות ונגישות, בלי להעמיס על המשק עלויות שלא חושבו מראש.
בנט פתח את עבודתו בכנסת בהצעה שמחברת בין שלושה נושאים נפיצים במיוחד בישראל: גיוס, כסף ושוויון בנטל. הדיון שיתפתח סביבה עשוי להשפיע לא רק על תנאי חייהם של המשרתים, אלא גם על סדר העדיפויות של הממשלה הבאה.
״עניין מרכזי״ – חדשות וסקופים מאז 1999. מומלץ!
