האזהרה הכלכלית המדאיגה של הקיץ: שוק האג”ח האמריקני מתחיל להיסדק – הביקוש יורד התשואות עולות והמשקיעים איבדו אמון בארה״ב כל עוד טראמפ מוביל אותה.
גם המשקיע הישראלי מתחיש לחשב דרכו מחדש. ביקושים חלשים, חוב עצום, סין שמתרחקת ומזרח תיכון בוער: מתחת לעליות ולירידות היומיות בבורסות מתפתח המשבר שעלול לעצב מחדש את הכלכלה העולמית. אין בנאמר משום המלצה לפעולה כלכלית.
הסיפור הכלכלי החשוב ביותר בעולם בימים אלה אינו מדד מניות כזה או אחר, וגם לא מחיר הנפט. הדרמה האמיתית מתרחשת בשוק האג”ח של ממשלת ארצות הברית – שוק הכספים הגדול בעולם, שעליו נשענת למעשה המערכת הפיננסית הבינלאומית כולה.
בשקט יחסי, הרחק מהכותרות היומיומיות, הולכת ונבנית בוושינגטון בעיה שעלולה להפוך לרעידת אדמה פיננסית: ממשלת ארצות הברית זקוקה לכמויות אדירות של כסף חדש כדי לממן את הגירעון שלה ולמחזר חובות ישנים, בדיוק בזמן שבו מספר הקונים הגדולים של האג”ח האמריקניות מצטמצם והריבית שהמשקיעים דורשים הולכת ועולה.
התוצאה היא עלייה מתמשכת בתשואות האג”ח וחשש גובר מפני מצב שבו הממשלה האמריקנית תצטרך לשלם יותר ויותר רק כדי ללוות כסף.
הר החובות של וושינגטון
החוב הלאומי של ארצות הברית תפח לממדים חסרי תקדים וממשיך לגדול בקצב מדאיג.
הבעיה אינה רק גודל החוב, אלא העלות של מימונו.
לפני שנים אחדות יכלה ממשלת ארצות הברית ללוות כסף בריבית נמוכה מאוד. כיום היא נאלצת להציע למשקיעים ריביות גבוהות בהרבה, ובכל עלייה נוספת בריבית גדלה גם הוצאת הריבית השנתית של הממשלה במאות מיליארדי דולרים.
למעשה, תשלומי הריבית לבדם מתקרבים בהיקפם לתקציבים של משרדי ממשלה שלמים ולחלק מסעיפי הביטחון והבריאות.
מי יממן את אמריקה?
זוהי השאלה שמעסיקה כיום את השווקים.
במשך עשרות שנים היו שלושה קונים גדולים של החוב האמריקני:
הבנק המרכזי של ארצות הברית.
ממשלות זרות.
המערכת הפיננסית העולמית.
אלא שכל אחד משלושת המקורות הללו משנה בהדרגה את התנהגותו.
הבנק המרכזי אינו רוכש עוד כמויות עצומות של אג”ח כפי שעשה בתקופת הקורונה.
מדינות זרות מפחיתות בהדרגה את החשיפה שלהן.
והמשקיעים הפרטיים דורשים ריבית גבוהה בהרבה.
סין משנה כיוון
China, במשך שנים מהמלווים הגדולים של ארצות הברית, מקטינה בהדרגה את החזקותיה באג”ח אמריקניות.
בייג’ינג מבינה כי היא מממנת במידה מסוימת את היריב האסטרטגי המרכזי שלה.
לכן היא מגוונת את נכסיה, רוכשת יותר זהב ומקדמת שימוש במטבעות אחרים במסחר הבינלאומי.
המשמעות אינה התמוטטות מיידית של מעמד הדולר, אך בהחלט שחיקה איטית של אחד ממקורות הביקוש החשובים ביותר לחוב האמריקני.
גם יפן פחות נדיבה
Japan, אחת המחזיקות הגדולות באג”ח אמריקניות, עוברת שינוי משלה.
לאחר שנים של ריבית כמעט אפסית, התשואות ביפן מתחילות לעלות.
משקיעים יפנים רבים מעדיפים כיום להשקיע יותר בבית ופחות בחוב האמריקני.
גם זו מגמה קטנה לכאורה, אך כאשר מדובר בשוק החוב הגדול בעולם, כל שינוי כזה מורגש.
אירופה עלולה להיפגע במהירות
כאשר התשואות בארצות הברית עולות, גם אירופה נדרשת לשלם יותר על גיוסי חוב.
ממשלות מתקשות לגייס כסף בזול.
חברות משלמות יותר עבור אשראי.
השקעות נדחות.
והצמיחה נפגעת.
זו הסיבה שבבירות אירופה עוקבים בדריכות אחר כל מכרז אג”ח אמריקני.
הבורסות מתחילות להרגיש את הלחץ
כאשר אג”ח ממשלת ארצות הברית מציעות ריבית גבוהה, הן הופכות לחלופה אטרקטיבית יותר להשקעה במניות.
כתוצאה מכך, חלק מהכסף יוצא משוקי המניות.
בנוסף, עלויות המימון של החברות עולות, דבר שפוגע ברווחיותן ומכביד על השקעות חדשות.
לכן, כל עלייה נוספת בתשואות האג”ח מייצרת עצבנות בשווקים.
טראמפ והחשש מהתרחבות הגירעון
מדיניות המכסים, ההבטחות להוצאות נוספות והעימותים המסחריים שמקדמת וושינגטון מעוררים שאלות קשות בקרב משקיעים.
השאלה אינה פוליטית.
היא חשבונאית.
אם הגירעון ימשיך לגדול, ומספר הקונים של החוב האמריקני ימשיך להצטמצם, מי יממן את כל ההתחייבויות של ממשלת ארצות הברית?
מצר הורמוז – הסיכון שאסור להתעלם ממנו
Strait of Hormuz הפך שוב לאחד ממוקדי הדאגה של הכלכלה העולמית.
כחמישית מתעבורת הנפט העולמית עוברת במעבר הימי הצר הזה.
כל איום על חופש השיט במצר עלול להקפיץ את מחירי האנרגיה.
מחירי אנרגיה גבוהים מגבירים את האינפלציה.
האינפלציה מקשה על הורדת הריבית.
והריבית הגבוהה מקשה עוד יותר על מימון החוב האמריקני.
כך נוצר מעגל מסוכן שעלול להקרין על כל הכלכלה העולמית.
הסכנה האמיתית
ארצות הברית אינה עומדת בפני פשיטת רגל.
גם הדולר אינו צפוי לאבד את מעמדו בעתיד הנראה לעין.
אבל קיימת סכנה אחרת, איטית ומתמשכת.
יותר ויותר כסף מהתקציב האמריקני יופנה לתשלומי ריבית.
פחות כסף יופנה לתשתיות.
פחות כסף למחקר.
פחות כסף להשקעות.
ופחות כסף לצמיחה.
המשמעות היא האטה הדרגתית בכוחה הכלכלי של המעצמה הגדולה בעולם.
השאלה שמטרידה את השווקים
במשך עשרות שנים שאלו המשקיעים:
כמה אג”ח אמריקניות לקנות?
כיום נשאלת שאלה אחרת:
באיזו ריבית יהיה העולם מוכן להמשיך לממן את אמריקה?
זו אולי השאלה החשובה ביותר של הקיץ.
מפני שהתשובה עליה תקבע לא רק את עתיד הבורסות ואת מחירי הנפט, אלא גם את עתיד הדולר, את היציבות הפיננסית בעולם, את היחסים בין ארצות הברית לסין – ואולי גם את יכולתה של וושינגטון להמשיך להוביל את הכלכלה העולמית.
רמי יצהר
״עניין מרכזי״ – חדשות וסקופים מאז 1999
