דילוג לתוכן
מבזקים

השפתון האדום של רוברט סמית’: למה אחד מכוכבי הרוק הגדולים בעולם ממשיך להתאפר גם בגיל 67?

Screenshot
Screenshot

 

מי שצפה בימים האחרונים בהופעתה של להקת “הקיור” בפולין, יכול היה לרגע לחשוב שהוא רואה תמונות משנות השמונים. השיער הפרוע, איפור העיניים הכהה – וכן, גם השפתון האדום הבולט – עדיין שם. כמעט חמישה עשורים אחרי שהפכה לאחת הלהקות החשובות והמשפיעות בעולם, הסולן רוברט סמית’ ממשיך להיראות בדיוק כפי שרבים זוכרים אותו.

בעידן שבו כוכבים מחליפים תדמית בקצב מסחרר, מתחדשים ללא הרף, ממציאים את עצמם מחדש ומשנים סגנון בכל אלבום, סמית’ בחר בדרך ההפוכה לחלוטין: כמעט לא להשתנות.

והאמת? דווקא העקביות הזאת הפכה אותו לאחת הדמויות האיקוניות ביותר בתולדות המוזיקה הפופולרית.

השפתון הוא לא גימיק – הוא חלק מהאמנות

הדבר המעניין הוא שהאיפור של רוברט סמית’ מעולם לא נועד לעורר פרובוקציה לשמה. הוא לא ניסה לזעזע, למשוך כותרות או לשבור טאבו חברתי.

האיפור היה חלק בלתי נפרד מתרבות מוזיקלית שלמה – סצנת הפוסט-פאנק והרוק הגותי שנולדה בבריטניה בסוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים.

זו הייתה תקופה שבה מוזיקאים רבים הרגישו שהרוק צריך להיות לא רק מוזיקה, אלא גם תיאטרון.

המראה החיצוני היה חלק מהיצירה.

השיער, האיפור, התאורה, התלבושות – הכול היה חלק מהמסר.

הקהל לא בא רק לשמוע שירים.

הוא בא לראות עולם שלם.

רוברט סמית’ לא היה לבד

הדור שממנו צמח סמית’ היה דור ששבר כמעט כל מוסכמה אפשרית על הדרך שבה כוכב רוק אמור להיראות.

דייוויד בואי עלה לבמה כאילו הגיע מכוכב אחר. בוי ג’ורג’ הפך את השפתון, האיפור והלבוש האקסצנטרי לסימן ההיכר שלו. פרינס שיחק במכוון עם גבולות של גבריות ונשיות. סוזי סו הפכה את האיפור הכבד ואת הסגנון הגותי לאמנות בפני עצמה.

גם אדם אנט, מארק אלמונד, חברי להקת דוראן דוראן ואמנים רבים אחרים הופיעו עם אייליינר, שיער צבוע, בגדים תיאטרליים ואיפור בולט.

לדור הצעיר של היום זה עשוי להיראות חריג.

אבל בתחילת שנות השמונים זה היה כמעט המיינסטרים.

זה היה פופ.

זה היה רוק.

וזה היה מגניב.

ואז הגיעה MTV ושינתה הכול

כדי להבין באמת את רוברט סמית’, צריך להבין את המהפכה שחוללה MTV.

כשערוץ המוזיקה עלה לאוויר בשנת 1981, הוא שינה לחלוטין את תעשיית המוזיקה.

עד אז, המוזיקה הייתה בעיקר חוויה של האזנה.

הרדיו שלט.

התקליטים שלטו.

הקול היה החשוב ביותר.

אבל פתאום העולם התחיל לצרוך מוזיקה דרך הטלוויזיה.

הקליפים הפכו לבמה המרכזית של עולם המוזיקה.

לראשונה בהיסטוריה, מיליוני בני אדם בכל העולם לא רק שמעו את האמנים – הם גם ראו אותם.

וכשהמוזיקה הופכת לוויזואלית, גם המראה הופך לחשוב.

האמנים הגדולים של שנות השמונים הבינו מהר מאוד שהם צריכים להיות לא רק טובים לאוזן – אלא גם בלתי נשכחים לעין.

להקות שלמות נבנו סביב תדמית.

המראה הפך לחלק מהמותג.

הקליפ הפך לעיתים חשוב כמעט כמו השיר עצמו.

במידה רבה, MTV המציאה מחדש את מושג “כוכב הרוק”.

האיש שהפך ללוגו

ובתוך המהפכה הזאת, רוברט סמית’ בנה לעצמו אחת הדמויות המזוהות ביותר בעולם התרבות.

השיער הפרוע.

האיפור השחור.

והשפתון האדום.

אלה אינם אביזרים.

אלה סמלים.

מומחי שיווק היו חולמים על מיתוג כה חזק.

אפשר לזהות אותו במבט אחד.

בדיוק כפי שאי אפשר לחשוב על מייקל ג’קסון בלי הכפפה הלבנה, על אלטון ג’ון בלי המשקפיים או על סלאש בלי הכובע, קשה לדמיין את רוברט סמית’ ללא השפתון והאיפור.

כמעט כל צילום שלו, בכל גיל ובכל מדינה, מזוהה מיד.

בעולם התרבות זהו הישג נדיר ביותר.

יותר מארבעים שנות הצלחה

“הקיור” היא אחת הלהקות המצליחות והמשפיעות ביותר בתולדות הרוק.

היא מכרה עשרות מיליוני אלבומים ברחבי העולם והעניקה לעולם שורה של להיטי ענק:

  • Friday I’m in Love
  • Boys Don’t Cry
  • Just Like Heaven
  • Lovesong
  • Pictures of You
  • A Forest
  • Lullaby
  • In Between Days

השפעתה חרגה הרבה מעבר לרוק הגותי.

אינספור להקות אינדי, רוק אלטרנטיבי ואפילו כוכבי פופ מודרניים הושפעו ממנה.

מוזיקאים צעירים רבים רואים עד היום ברוברט סמית’ אחד האמנים החשובים ביותר של חמישים השנים האחרונות.

ומה רואים בהופעה בפולין?

מי שצפה בהופעה האחרונה בפולין שם לב במיוחד לשפתון האדום הבולט.

אלא שצריך לזכור שגם התאורה המודרנית בהופעות רוק – במיוחד התאורה הסגולה, הוורודה והכחולה – מעצימה מאוד את הצבעים וגורמת לאיפור להיראות דרמטי יותר מכפי שהוא במציאות.

אבל בסופו של דבר, זו רק טכניקה.

המסר נשאר אותו מסר.

רוברט סמית’ אינו מנסה להיראות צעיר יותר.

הוא גם לא מנסה לעורר פרובוקציה.

הוא פשוט נשאר נאמן לדמות שיצר לפני יותר מארבעים שנה.

הזמן עצר מלכת

בעולם שבו כוכבים מחליפים תדמית כמו שמחליפים חולצה, רוברט סמית’ ממשיך לעלות לבמה כאילו הזמן עצר.

יש אמנים שמבצעים שירים.

ויש אמנים שהופכים בעצמם ליצירת אמנות.

רוברט סמית’ שייך ללא ספק לקבוצה השנייה.

השפתון האדום, כך מתברר, אינו סתם צבע על השפתיים.

הוא חלק מהמיתולוגיה.

חלק מהמותג.

וחלק מהקסם של אחד האנשים שהגדירו מחדש לא רק איך כוכב רוק נשמע – אלא גם איך כוכב רוק נראה.

״עניין מרכזי״ – חדשות וסקופים מאז 1999.

שתפו את המאמר

תמונה של הניה זסלבסקי
הניה זסלבסקי

הורידו עכשיו את האפליקציה שלנו בחינם!

ותהנו ממגוון תכנים בזמן אמת לנייד שלכם