השבבים נחתכו, הנאסד״ק נפל, הנפט שוב מעל 90 דולר ותשואת האג״ח האמריקנית ל־30 שנה טיפסה לרמה הגבוהה ביותר מאז 2007. עדיין אין מפולת — אבל כמה מהתנאים המסוכנים ביותר לשוק המניות מתחילים להופיע בעת ובעונה אחת. ומה שיקרה בימים הקרובים עשוי לקבוע אם זו רק מהמורה נוספת בדרך לשיאים חדשים או תחילתו של משהו הרבה פחות נעים.
מאת רמי יצהר Rami Yitzhar
וול סטריט סיימה הלילה עוד יום אדום. לכאורה שום דבר שמצדיק בהלה: מדד S&P 500 ירד ב־0.69%, הנאסד״ק איבד 1.33% והדאו ג׳ונס הסתפק בירידה של 0.22%. ימים כאלה מתרחשים בבורסה כל הזמן, ובשוק שטיפס השנה לשיאים חדשים אפשר אפילו לטעון שמימוש מסוים הוא בריא.
אלא שהפעם המספרים של המדדים אינם הסיפור החשוב באמת.
מתחת לפני השטח מתרחש משהו מעניין ומדאיג יותר. מניות השבבים ספגו מכה קשה, תשואות האג״ח הממשלתיות האמריקניות הארוכות זינקו לרמות שלא נראו כמעט שני עשורים, מחיר הנפט שוב מעל 90 דולר, חוסר הוודאות סביב איראן ומצר הורמוז נמשך ומדד התנודתיות עלה. גם מספר המניות היורדות היה גדול ממספר העולות הן בבורסת ניו יורק והן בנאסד״ק.
כל אחד מהסימנים האלה בנפרד אינו מבשר קריסה. הצירוף ביניהם כבר ראוי לתשומת לב.
הסדק הראשון הופיע במקום שהוביל את החגיגה
מדד המוליכים למחצה של פילדלפיה צלל בכ־5%. מיקרון איבדה כ־7%, אנבידיה ירדה 2.3%, סנדיסק נפלה בכ־9% ווסטרן דיגיטל בכ־7.4%. אלה בדיוק המניות והתחומים שהיו בשנים האחרונות מנוע מרכזי של ההתלהבות סביב הבינה המלאכותית.
וזה חשוב.
כאשר המניות שהובילו שוק שורי מתחילות לרדת הרבה יותר מהמדדים עצמם, המשקיעים מתחילים לבדוק מחדש לא רק את מחיר המניה אלא את הסיפור שעליו המחיר מבוסס. במקרה הנוכחי מדובר בהנחה שההשקעות האדירות במרכזי נתונים, שבבים ותשתיות בינה מלאכותית ייצרו בעתיד רווחים המצדיקים את סכומי העתק המושקעים בהן.
והסכומים באמת עצומים.
ההשקעות ההוניות בארה״ב כבר עברו את רף טריליון הדולר, וחברות הטכנולוגיה הגדולות מגייסות עוד ועוד חוב כדי לממן את המרוץ. לפי הערכות שפורסמו השבוע, אמזון, אלפבית, מיקרוסופט, מטא ואורקל עשויות להכפיל השנה את היקף הנפקות האג״ח שלהן לכ־250 מיליארד דולר.
כל עוד הכסף זול והרווחים גדלים, המשוואה יכולה לעבוד נפלא.
אבל הכסף כבר אינו זול.
ואז מגיע המספר שצריך לגרום למשקיע להזדקף: 2007
תשואת האג״ח הממשלתית האמריקנית ל־30 שנה הגיעה לכ־5.33% — הרמה הגבוהה ביותר מאז 2007.
צריך להיזהר מאוד מההשוואה. העובדה שהתשואה חזרה לרמות שנראו ב־2007 אינה אומרת ש־2026 עומדת להפוך ל־2008. אין כיום ראיה למשבר בנקאי הדומה למשבר הסאב־פריים, ואין שום בסיס לקבוע שהמערכת הפיננסית עומדת לקרוס.
אבל המספר הזה חשוב מסיבה אחרת לגמרי.
כאשר ממשלת ארצות הברית מציעה למשקיע תשואה של יותר מ־5% על אג״ח ארוכה, מניות צריכות לעבוד קשה יותר כדי להצדיק את הסיכון שבהחזקתן. מניה יקרה של חברת טכנולוגיה המתומחרת על בסיס רווחים שיגיעו אולי בעוד שנים מתחרה לפתע בנכס ממשלתי שמציע תשואה גבוהה כבר עכשיו.
וזו רק מחצית הבעיה.
עליית התשואות משקפת גם חששות עמוקים יותר: אינפלציה, גירעונות עצומים, חוב ממשלתי מתנפח והכמויות האדירות של אג״ח שוושינגטון צריכה למכור. לכך מצטרפות חברות הטכנולוגיה עצמן, הזקוקות לסכומי עתק למימון תשתיות הבינה המלאכותית.
יותר ויותר לווים מתחרים על אותו כסף.
ומחיר הכסף עולה.
ועכשיו הכניסו לתמונה את הנפט
הבוקר נסחר נפט ברנט סביב 91.28 דולר לחבית, לאחר ארבעה ימי עליות רצופים. טראמפ טוען שמצר הורמוז פתוח, איראן מציגה תמונה אחרת, וחברות ספנות ממשיכות להתמודד עם חוסר ודאות לגבי המעבר באזור.
למשקיע בוול סטריט זה אינו עוד סיפור גיאופוליטי רחוק.
נפט יקר יותר מחלחל לעלויות התחבורה, התעשייה, התעופה והייצור. אם מחירי האנרגיה יישארו גבוהים לאורך זמן, הם עלולים להקשות על ירידת האינפלציה. אינפלציה עקשנית מקשה על הבנק המרכזי להוריד ריבית. ריבית גבוהה משאירה את תשואות האג״ח אטרקטיביות — והאג״ח מתחרות ישירות בכסף שמחפש את דרכו למניות.
נפט, אינפלציה, ריבית, אג״ח ומניות אינם חמישה סיפורים נפרדים.
זו שרשרת אחת.
חגיגת הבינה המלאכותית עומדת למבחן
כאן נמצא אולי הסיכון המעניין ביותר.
הבורסה האמריקנית אינה זולה, וחלק משמעותי מהעליות נשען על מספר מצומצם יחסית של ענקיות טכנולוגיה. כל עוד הרווחים שלהן ממשיכים לצמוח בקצב מסחרר, אפשר להצדיק לפחות חלק מהמחירים הגבוהים.
ואכן, זה הטיעון החזק ביותר נגד נבואות הקריסה.
רווחי החברות בארה״ב חזקים מאוד. רק לפני ימים אחדים הגיע S&P 500 לשיא, לאחר שעלה בכ־14% מתחילת השנה. תוצאות ענקיות הטכנולוגיה הפחיתו חלק מהחששות שהשקעות הענק בבינה מלאכותית הן בור ללא תחתית.
כלומר, זו אינה בועת אוויר טהורה. מאחורי חלק גדול מהחברות נמצאים עסקים אמיתיים, תזרימי מזומנים עצומים ורווחים מרשימים.
אבל אפילו עסק מצוין יכול להיות השקעה גרועה אם המחיר ששולם עבורו גבוה מדי.
והחשש כבר אינו נחלתם של פסימיסטים מקצועיים בלבד. ניתוחים עדכניים מצביעים על דאגה גוברת בקרב גופים מוסדיים מהיקף ההשקעות בבינה מלאכותית, מהחוב הנלווה להן ומהזמן שיידרש עד שכל טריליוני הדולרים האלה יניבו תשואה מספקת.
אז האם אנחנו מתקרבים לקריסה?
התשובה הנכונה כרגע היא: עדיין לא.
נאסד״ק שיורד 1.33% אינו מפולת. גם נפילה של 5% במדד השבבים ביום אחד אינה קריסה של המערכת הפיננסית.
בקריסה אמיתית מתחילים בדרך כלל לראות תופעות חמורות בהרבה: מכירות כפויות, בריחה רוחבית מנכסי סיכון, זינוק חריג בתנודתיות, קשיי נזילות, לחץ בשוק האשראי ופחד שמתפשט מתחום אחד כמעט לכל השוק.
אנחנו עדיין לא שם ואפשרי אפילו תרחיש הפוך לחלוטין. אם המתח עם איראן יירגע, מצר הורמוז יחזור לפעילות רגילה, הנפט ייפול, תשואות האג״ח ייסוגו ורווחי החברות ימשיכו לצמוח — בהחלט ייתכן שהירידות הנוכחיות ייזכרו בעוד חודש כהזדמנות קנייה נוספת בתוך שוק שורי.
זו בדיוק הסיבה שאסור להתאהב בתיאוריית הקריסה. מי שאומר לכם שהוא יודע בוודאות לאן השוק הולך מכאן — אינו יודע.
ועכשיו לאזהרה החשובה ביותר יש כמה נורות אדומות שכדאי לעקוב אחריהן בימים הקרובים.
אם תשואות האג״ח הארוכות ימשיכו לטפס; אם הנפט יתחיל להתקרב שוב ל־100 דולר; אם הירידות יתפשטו מהשבבים והטכנולוגיה אל הבנקים, התעשייה והצריכה; אם התנודתיות תזנק; ואם במקביל יופיעו סימני לחץ ממשיים בשוק האשראי — התמונה תשתנה.
לא צריך שאחד מהם יתרחש. הסכנה האמיתית מתחילה כאשר כמה מהם מתרחשים יחד. במצב כזה כבר לא יהיה מדובר בעוד יום רע בוול סטריט או במימוש טבעי אחרי עליות. אז יהיה צורך להתחיל לשאול ברצינות האם השוק עובר מתיקון רגיל לאירוע מערכתי מסוכן הרבה יותר. וזו האזהרה למשקיע.
אל תיבהל מירידה יומית ואל תמהר להסיק שהמפולת החלה. אבל אל תתעלם מהצטברות האותות רק משום שבשנים האחרונות כמעט כל ירידה הסתיימה בעלייה חדשה.
הבורסה עדיין אינה צועקת “קריסה”. אבל היא כבר לוחשת זהירות.
ומי שמשקיע אינו צריך לנחש מה יעשה הנאסד״ק מחר בבוקר. הוא צריך לדעת מה יש לו בתיק, מדוע הוא מחזיק בו, עד כמה הוא חשוף לאותו סיפור של טכנולוגיה ובינה מלאכותית, ומה יקרה לו אם רכבת ההרים הזאת תרד לפתע עוד 10%, 20% או יותר.
כי השאלה החשובה ביותר בשוק אינה האם אתה יודע לנבא את המפולת. איש אינו יודע. השאלה היא האם אתה ערוך אליה — אם וכאשר תגיע.
הבהרה ואזהרה:
האמור בכתבה הוא מידע ופרשנות עיתונאית בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות, המלצה לרכישה, מכירה או החזקה של ניירות ערך, או תחליף לייעוץ מקצועי המתחשב בנתוניו, בצרכיו ובמצבו האישי של כל אדם. השקעה בשוק ההון כרוכה בסיכון ובאפשרות להפסד, לעיתים משמעותי. ביצועי עבר אינם מבטיחים תשואה בעתיד, ואין ביכולתו של איש לחזות בוודאות את כיוון השווקים.
״עניין מרכזי״ — חדשות, סקופים, פרשנות, תרבות וסיפורים מרתקים מאז 1999.
