נתניהו התברר כמנהיג לשעבר שלא שכח אנגלית אלא שבפועל סר חינו והוא עתה אחד משני המנהיגים המאוסים בתבל. את המחיר תשלם ישראל ועם ישראל כולו עוד שנים רבות מאוד.
זה היה נאום של ראש ממשלה שלא הגיע לניו יורק כדי להציע פשרה חדשה או יוזמה מדינית גדולה. הוא הגיע כדי להגן על שלוש שנות מלחמה, להצדיק את ההכרעה לצאת נגד איראן ולהשיב מלחמה תודעתית למבקריה של ישראל.
ובמובן הזה התמונה מן האולם היתה אולי חזקה יותר מכל שקופית שנתניהו יכול היה להביא איתו: ראש ממשלת ישראל עומד על הבמה החשובה בעולם, חלק ניכר מהנציגים יוצאים במחאה — והוא משיב להם שאין לישראל ברירה אלא להמשיך בדרכה.
המדינה האחרונה שהפכה למפיצת-על של שקרים אנטישמיים היא טורקיה", המשיך נתניהו. "ארדואן הוא רודן. גם הוא מארח את ראשי הטרור של חמאס. הוא רצח אלפי אזרחים כורדים. הוא מכחיש את רצח העם הארמני. הוא כולא עיתונאים ומנהיגי אופוזיציה. למעשה, אני חושב שהוא מחזיק בשיא העולמי בזה, ולא קל להכריע בעניין הזה. אבל אני חושב שהוא במקום הראשון".
"ארדואן כובש באופן בלתי חוקי את צפון קפריסין, מדינה חברה באיחוד האירופי, ומפר שוב ושוב את ריבונותה של יוון, חברה בנאט"ו", הוסיף נתניהו. "עכשיו הוא רוצה להשתלט על סוריה. ובכן, זה לא מפתיע, כי הוא קורא להשמדת ישראל כמעט מדי יום. הוא אומר שהוא יהיה שליטה של ירושלים. לא, אדוני, אתה לא תהיה. זו המדינה שלנו, העיר שלנו, בירתנו הנצחית"
הוא גם הבא ביפר ונופף בו בילדותיות אופיינית כדי להזכיר לחיזבאללה את מבצע החיסולים בלבנון. נתניהו תקף גם את ממדאני, ראש העיר של ניו יורק אבל התעלם בנאומו מהעובדה שמעולם בהיסטוריה לא היה מעמדם של יהודי ניו יורק כה מאויים ושביר.
נתניהו גם גינה את הטרור היהודי בגדה אבל ציין שלא הרבה פלסטינים נהרגים מהטרור הזה.לדבריו, "קומץ של צעירים עבריינים", כלשונו, "בערך 150 במספר, שזורקים אבנים, שכורתים עצי זית". לטענת נתניהו "מדי פעם הם מציתים, הם מבעירים כמה שריפות. אני לא יכול לסבול את זה. אני לא אסבול לקיחת חוק לידיים. אנחנו מדינת חוק. לכן הפעלנו נגדם את השב"כ. אבל לזה הם קוראים "אלימות מתנחלים, ומספר ההרוגים בשנה הוא אולי שניים או שלושה".
