זהו זה. הגיע יום הדין של כולנו. הפעם טעות אחת נוספת ואין דרך חזרה. הפעם אתה ואת חייבים להבין מה באמת עומד כאן על סדר היום הלאומי.
כי רק אתה תקבע האם להשיב לישראל את השפיות או ליפול סופית למלכודת המשיחיות שכבר הבית לחורבן בית ראשון ובית שני.
העם היהודי כולו סומך על אזרחי ישראל השפויים לעשות את הדבר הנכון בקלפי.
דרמה חסרת תקדים ערב הבחירות: ליברמן דורש חקירה פלילית נגד נתניהו באשמת בגידה במדינה
רעידת אדמה פוליטית וביטחונית, פחות מ־48 שעות לפתיחת הקלפיות: יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, דורש מהיועצת המשפטית לממשלה לפתוח בחקירה פלילית נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בחשד לבגידה במדינה, בעקבות הדיווחים שלפיהם ניסה לקדם פעולה צבאית העלולה להצית מלחמה עם איראן ערב הבחירות. במוקד הפרשה ניצב הרמטכ"ל אייל זמיר, שעל פי הפרסומים דרש דיון ביטחוני מעמיק ואישורים חוקיים חתומים לפני ביצוע ההנחיה המדינית. נתניהו מכחיש את הדיווחים על עימות עם הרמטכ"ל.
בפנייה המיוחסת לליברמן נכתב: "בחודש האחרון ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, לוחץ על ראשי מערכת הביטחון לנקוט צעדים שעלולים לייצר מיסקלקולציה מול איראן".
ליברמן מוסיף האשמה חמורה במיוחד: "הניסיון לגרור את מדינת ישראל ערב הבחירות למלחמה, יחד עם נכונות להקריב את חיילי צה"ל רק בשל חשש מהפסד בבחירות, הם בגידה במדינה, בביטחונה ובחיילי צה"ל. אני דורש לפתוח באופן מיידי בחקירה פלילית נגדו באשמת בגידה".
ההאשמות החריפות אינן עומדות לבדן. הן מגיעות בעקבות חשיפת חדשות 12 אמש, שלפיה התפתח עימות קשה וחריג בין ראש הממשלה לרמטכ"ל סביב הנחיה מבצעית העלולה להוביל להתלקחות צבאית מהירה עם איראן. לפי הפרסום, זמיר דרש לברר את משמעות הפעולה, השלכותיה והבסיס החוקי לביצועה, וביקש לקבל אישורים מפורשים וחתומים מהדרג המדיני.
המשמעות האפשרית של הדרישה הזאת דרמטית: הרמטכ"ל ביקש לוודא שהאחריות להחלטה העלולה להוביל למלחמה תוטל במפורש על הדרג המדיני המוסמך, ולא תישאר בתחום העמום שבין הנחיות בעל פה, שיקולים אסטרטגיים והוראות מבצעיות.
גורם ביטחוני הזהיר כי הפעולה עלולה להוביל לעימות בזק עם איראן וליצור טעות מסוכנת בהערכת תגובתו של הצד השני. גורמים המעורים בפרטים אף הביעו חשש מפני ניצול הסוגיה האיראנית לצרכים פוליטיים ערב הבחירות.
אלא שכאן נדרשת הבחנה מהותית: עצם קיומה של מחלוקת בין ראש הממשלה לרמטכ"ל אינו מוכיח ניסיון מכוון לפתוח במלחמה ממניעים אלקטורליים. גם האשמת הבגידה של ליברמן היא בשלב זה טענה פוליטית חמורה, ולא קביעה משפטית או ממצא של חקירה פלילית.
נתניהו מצדו דוחה את הדיווחים. לדבריו, לא היה עימות עם הרמטכ"ל, והוא טוען כי דווקא איראן מנסה להתערב בבחירות בישראל. גורמים מדיניים אף הגדירו את הטענות בדבר ניצול פוליטי של המצב הביטחוני כשקר.
ואולם, ההכחשות אינן משקיטות את הסערה. יו"ר מפלגת ישר, הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, הביע אמון מלא בזמיר ובמפקדי צה"ל והזהיר מפני הפיכת הצבא לכלי במאבק הפוליטי. גם יאיר גולן, סגן הרמטכ"ל לשעבר ויו"ר הדמוקרטים, העניק גיבוי לרמטכ"ל ודרש שכל פעולה צבאית תישען על צורך ביטחוני ברור, תכלית אסטרטגית ותוכנית אחראית.
ראש האופוזיציה יאיר לפיד טען אף הוא שנתניהו מבקש להוביל להסלמה מול איראן כדי לדחות את הבחירות, והצטרף למתקפה החריפה על ראש הממשלה.
הסוגיה חורגת בהרבה מהמאבק האישי בין נתניהו לזמיר. ישראל מצויה בתקופה של מתיחות ביטחונית אזורית חריגה, וכל פעולה נגד איראן עלולה להפעיל שרשרת תגובות הכוללת מתקפות טילים, פגיעה בתשתיות אסטרטגיות, שיבושים בתעופה ובסחר הבינלאומי והסתבכות צבאית ממושכת.
בנסיבות כאלה, ההבדל בין פעולה צבאית מוגבלת לבין מלחמה אזורית רחבה עלול להימחק בתוך שעות. זוהי בדיוק משמעות המונח מיסקלקולציה: החלטה המתקבלת על בסיס הערכה מוטעית של כוונות היריב, יכולותיו או תגובתו הצפויה.
גם הדרישה לחקירה באשמת בגידה מחייבת בחינה משפטית מדוקדקת. עבירת הבגידה בחוק העונשין מוגדרת באמצעות יסודות משפטיים מסוימים, ולא כל החלטה מדינית מסוכנת, אפילו אם התקבלה ממניעים פסולים, מקיימת בהכרח את יסודותיה. לכן, גם אם תיפתח בדיקה, יהיה צורך להבחין בין שאלת חוקיות ההנחיה, החשד לשימוש לרעה בסמכות והטענה החמורה במיוחד לבגידה.
השאלות המרכזיות שנותרו ללא מענה הן מה בדיוק הייתה הפעולה שהתבקשה, מי אישר אותה, האם התקיים דיון בקבינט, מה היו ההערכות המקצועיות שהוצגו לראש הממשלה, והאם התקיימה זיקה כלשהי בין עיתוי הפעולה לבין הבחירות.
בינתיים, יומיים בלבד לפני ההכרעה בקלפי, נוצר מצב חריג ביותר: ראש ממשלה מכהן מואשם בידי שר ביטחון לשעבר בנכונות לסכן את ביטחון המדינה לצרכים פוליטיים, בעוד הרמטכ"ל מוצג בדיווחים כמי שדרש לעצור ולבחון מחדש מהלך העלול להוביל למלחמה.
אם יתברר שההחלטות התקבלו משיקולים ביטחוניים ענייניים, מדובר במחלוקת קשה אך לגיטימית בין הדרג המדיני לצבאי. אם לעומת זאת יתברר שהופעל לחץ לקדם מהלך צבאי מסוכן משיקולים אלקטורליים, תהיה זו פרשה בעלת השלכות חמורות על אמון הציבור, על היחסים בין הצבא לממשלה ועל יסודות המשטר הדמוקרטי.
כך או אחרת, הפרשה הזאת כבר חרגה מגבולות העימות הפוליטי הרגיל. היא מציבה במרכז סדר היום הציבורי שאלה יסודית: מי מקבל את ההחלטות העלולות להוביל את ישראל למלחמה, על סמך אילו שיקולים, ומי נושא באחריות כאשר חייהם של חיילים ואזרחים מונחים על הכף.
״עניין מרכזי״
חדשות וסקופים מאז 1999.
