בסרט החדש שהופק בדמיוני הקודח מככבים השמן והרזה ומטפלים במחלה היא מעצבנת מאז ומעולם – ההשמנה.
סטאן לורל מגיע עם זריקת הרזיה ביד אחת ושקית צ׳יפס ביד השנייה. הוא מזריק לאוליבר הארדי את התרופה ומגיש לו את השקית. הארדי מביט בו בחשד, מכניס יד לשקית, שולף חופן ומאביס עצמו בהנאה גלויה. הוא יכול להרדות לעצמו שהרי התחיל בטיפול החדש המבטיח לו להיות רזה וחטוב באפס מאמץ.
מחוץ לסרט, המספר החדש שמסעיר את עולם ההרזיה הוא 25 קילוגרם ב־48 שבועות. זה בערך מה שאיבדו בממוצע המשתתפים בקבוצת המינון שהשיגה את התוצאה הטובה ביותר בניסוי שלב 2 של אלי לילי. הם היו מבוגרים עם סוכרת מסוג 2 והשמנה או עודף משקל. הירידה עמדה על 23.3% ממשקל הגוף, ובמקביל ירד מדד HbA1c, המשקף את רמות הסוכר בחודשים האחרונים, ב־2.9 נקודות אחוז בממוצע. אלה תוצאות של טיפול ניסיוני. סצנת ההמשך, זו שבה מפסיקים לקבל אותו ועולים שוב על המשקל, עדיין פתוחה.
אוזמפיק והסצנה שלא נכנסה לפרסומת
כבר עשרות שנים מוכרים לנו את אותה עלילה. כדורי דיאטה, אבקות, שייקים, תפריטים עם שמות של מקומות שאיש מאיתנו לא ביקר בהם. בכל פעם מצטלמים עם המכנסיים הישנים, מותחים את החגורה ומבטיחים שהפעם אפשר לזרוק אותם. בינתיים ההשמנה נפוצה בארצות הברית הרבה יותר משהייתה לפני כמה עשורים, והבעיה חוצה יבשות.
ואז הגיעו הזריקות, וסוף סוף היה גם הישג רפואי ממשי. סמגלוטייד, החומר הפעיל באוזמפיק ובוויגובי, סייע לאנשים לרדת משמעותית במשקל בזמן הטיפול. אוזמפיק נעשתה שם נרדף למהפכה, אף שהנתון החשוב על החזרה במשקל מגיע ממחקר בסמגלוטייד במינון של וויגובי, המשמש לטיפול בהשמנה. בתוך שנה מהפסקת התרופה והליווי באורח החיים, המשתתפים העלו בחזרה בממוצע כשני שלישים מהמשקל שאיבדו. הם עדיין שקלו בממוצע 5.6% פחות מאשר בתחילת המחקר. התוצאה הזאת שווה משהו, אבל היא רחוקה מהחלום על כמה חודשים עם זריקות ואחריהם חיים שלמים במשקל החדש.
ויש גם בחילות, שלשולים, הקאות ועצירות. אצל חלק מהמטופלים התופעות מביאות להפסקת הטיפול. כשהתועלת עשויה להיות תלויה בהתמדה, היכולת לחיות עם הטיפול נעשית חשובה כמעט כמו המספר שמופיע על המשקל.
התרופה החדשה מעלה את הרף, ואת השאלות
השילוב של לילי, EloraTZP, מחבר את טירזפטייד, החומר הפעיל במונג׳רו, עם אלורלינטייד, תרופה ניסיונית שפועלת על קולטנים להורמון המעורב בתחושת השובע. ירידה של כמעט רבע ממשקל הגוף לצד שיפור ניכר באיזון הסוכר היא בשורה ששווה לעקוב אחריה, במיוחד לאנשים שמתמודדים עם שתיהן.
הניסוי לא השווה את השילוב ישירות לאוזמפיק או לוויגובי. עכשיו צריך לברר מה הוא מוסיף לעומת מונג׳רו לבדו, אילו תופעות לוואי יתגלו בשימוש ממושך וכמה מהירידה יישאר אחרי ההפסקה. את ה־25 קילו אפשר כבר להדפיס בכותרת. את התשובות לשאלות האלה עוד צריך למדוד.
מה בדיוק יש בשקית?
לחם שעבר אפייה ויוגורט שעבר התססה הם מזונות שעברו עיבוד. מזון אולטרה־מעובד הוא בדרך כלל מוצר תעשייתי שמורכב מחומרי גלם שעברו פירוק והרכבה, ולעיתים קרובות גם מתוספים שמעצבים את הטעם, הצבע או המרקם. משקאות ממותקים, חטיפים ארוזים, דגני בוקר ממותקים וחלק מהארוחות המוכנות הם דוגמאות מוכרות. אפשר לזהות את חבילת השיווק עוד לפני שקוראים את רשימת הרכיבים. על החזית כתוב באותיות גדולות ״עם חלבון״. את השאר השאירו למי שהביא משקפי קריאה לסופר.
בניסוי מבוקר קטן, אותם אנשים אכלו בממוצע כ־500 קלוריות יותר ביום כשהוגש להם תפריט אולטרה־מעובד לעומת תפריט שעבר עיבוד מזערי. כשהותר להם לאכול כרצונם בשני המצבים, הם עלו במשקל בתקופה שבה אכלו את המזון האולטרה־מעובד וירדו במשקל בתקופה האחרת. מכאן אפשר להבין למה השאלה ״למה לא עצרת אחרי חופן?״ מעניינת גם את מי שמייצר את החטיף. מבחינתו, אם עצרת אחרי חופן, נשארה לו עבודה לעשות.
לתעשיית המזון משתלם שנפתח את השקית, שנגמור אותה ושנקנה עוד אחת. אפשר להקטין את המנה המוצהרת על האריזה בלי להקטין את השקית. אפשר להוסיף קצת חלבון ולהגדיל מאוד את הכיתוב. ואפשר למכור לצרכן אריזה משפחתית גם כשהמשפחה כולה כבר הלכה לישון והוא נשאר לבד מול הטלוויזיה.
בסוף הערב מגיע רגע המיאוס העצמי. אנחנו מסתכלים על השקית הריקה ושואלים איך שוב עשינו את זה. אחר כך מקפלים אותה בקפידה, כאילו הבעיה הייתה חוסר סדר, ומחליטים שמחר נתחיל. יש בהחלט מקום לתקווה: התרופות יכולות לעזור, ואפשר לשנות גם את מה שנכנס הביתה. אבל כמה קל להזמין עוד שקית ולספר לעצמנו שהפעם היא תחזיק שבוע.
בסרט, הארדי מרוקן את השקית, מקפל אותה ומבקש מלורל עוד זריקה. לורל שולף מהכיס עוד שקית. הקהל צוחק. חלקו מזהה את עצמו.
״עניין מרכזי״ — חדשות וסקופים מאז 1999. מומלץ!



