טראמפ לטהרן: “אני יכול לסיים את העבודה בפחות משבוע”. אחר כך הוא מלטף ובפועל בינתיים המזרח התיכון נרגע והכל תלוי באיראנים שמשחקים שחמט גאוני המשפיל על בסיס יומי את נתניהו.
כדי להבין, לפענח ולפרשן את מהלכי טראמפ אין צורך בפרשנים פוליטיים או צבאיים אלא בעיקר מומחי פסיכולוגיה חברתית ואיזה טריינר NLP מתוחכם שיתווך לכם את המציאות הגלויה ומה שמסתתר מתחתיה. בשביל זה אנחנו כאן.
היום הזה מתחיל עם העברת אחד המסרים החריפים ביותר שנשמעו מהבית הלבן מאז החל המשבר האחרון. הנשיא טראמפ הבהיר כי ארצות הברית מסוגלת “לסיים את העבודה” באיראן בתוך פחות משבוע אם תחליט לעשות זאת, אך מיד הוסיף משפט בעל משמעות לא פחות חשובה: “הם יהיו בסדר. הם יעשו מה שהם צריכים לעשות”.
המשפט הקצר הזה משקף את המציאות החדשה שנוצרה באזור. וושינגטון מחזיקה את האיום הצבאי על השולחן, אך בשלב זה בוחרת במסלול של הסדרה, פיקוח והתקדמות לעבר הסכם במקום בעימות צבאי ישיר.
במילים אחרות: טראמפ מאותת לאיראן שהמלחמה נדחתה – לא בוטלה.
החדשות החשובות ביותר של השעות האחרונות הן שהמתיחות האזורית נמצאת במגמת ירידה ברורה. לאחר שבועות של איומים, תקיפות, חילופי האשמות והיערכות למלחמה אזורית רחבה, כמעט כל החזיתות המרכזיות נכנסו למצב של המתנה זהירה.
הסוגיה הקריטית ביותר מבחינת העולם כולו היא מיצר הורמוז.
נכון לעכשיו, נתיב השיט האסטרטגי אינו סגור. תנועת מכליות הנפט נמשכת, אם כי בקצב איטי וזהיר יותר מאשר לפני המשבר. חברות ספנות רבות עדיין מפעילות נהלי חירום, חלקן משנות מסלולים וחברות הביטוח ממשיכות לגבות פרמיות סיכון גבוהות.
עם זאת, עצם העובדה שהנפט ממשיך לזרום היא הישג משמעותי עבור הבית הלבן. סגירה ממושכת של הורמוז הייתה עלולה להקפיץ את מחירי האנרגיה בעולם, להכניס את אירופה ואסיה למשבר ולפגוע גם בכלכלה האמריקנית.
בטהרן מבינים היטב שהמשך פתיחת המיצר הוא אחד התנאים החשובים ביותר להמשך התהליך המדיני.
במקביל, גוברות ההערכות כי שחרור חלק מהכספים האיראניים המוקפאים כבר החל להתגבש במסגרת מנגנון מדורג. מדובר בסכומי עתק שהיו חסומים במשך שנים בשל הסנקציות האמריקניות והבינלאומיות.
עבור המשטר האיראני מדובר בחמצן כלכלי חיוני.
האינפלציה באיראן עדיין גבוהה, המטבע המקומי חלש, השקעות זרות כמעט שאינן קיימות והציבור האיראני ממשיך לשלם מחיר כבד על שנים של עימות עם המערב.
לכן, מבחינת ההנהגה בטהרן, שחרור הכספים חשוב כמעט כמו הסוגיה הגרעינית עצמה.
בזירה הלבנונית נרשמה ביממה האחרונה ירידה משמעותית במפלס הלהבות.
המצב רחוק מלהיות רגוע לחלוטין, אך בשלב זה לא נראית הידרדרות חדשה לעימות רחב היקף. לאחר התקיפות הקטלניות האחרונות והאיומים ההדדיים, כל הצדדים מנסים להימנע ממהלך שעלול להצית מחדש את הגבול הצפוני.
חיזבאללה ממשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בין וושינגטון לטהרן, והמסר האיראני לארגון ברור: לא לתת לישראל או לכל גורם אחר עילה לפיצוץ התהליך המדיני.
גם בסוריה נמשכת כרגע מגמת הרגיעה היחסית.
אין דיווחים על הסלמה חריגה בגולן או בזירות המרכזיות, אם כי כל המערכות באזור ממשיכות לפעול בכוננות גבוהה. ישראל ממשיכה לשמר את יכולותיה המבצעיות בצפון ולפקח מקרוב על המתרחש בסוריה ובלבנון, אך בשלב זה לא ניכרת תנועה לעבר עימות חדש.
מאחורי הקלעים מתנהלת דרמה פוליטית גדולה לא פחות.
הבית הלבן נחוש להציג את ההתפתחויות כהישג אישי של טראמפ: מניעת מלחמה אזורית, שמירה על חופש השיט במפרץ, ריסון איראן ללא פלישה קרקעית והתקדמות לעבר הסכם שיציג את הנשיא כמי שהשיג באמצעות לחץ מה שאחרים לא הצליחו להשיג באמצעות מלחמות.
מנגד, בטהרן מנסים למכור לציבור המקומי סיפור שונה לחלוטין: איראן עמדה מול האמריקנים, לא נכנעה, שמרה על כבודה וקיבלה הקלות כלכליות משמעותיות.
שני הצדדים יודעים שהמציאות מורכבת יותר.
הסכם עדיין אינו חתום סופית.
הכספים טרם הועברו במלואם.
הפיקוח על תוכנית הגרעין עדיין נתון למחלוקות.
חיזבאללה לא פורק מנשקו.
והחשדנות ההדדית בין וושינגטון לטהרן עמוקה היום כמעט כפי שהייתה לפני המשבר.
אבל נכון לעכשיו, האזור נמצא במקום טוב בהרבה מזה שבו היה לפני שבוע.
הורמוז פתוח.
לבנון שקטה יחסית.
סוריה רגועה.
איראן מצפה לכסף.
האמריקנים מצפים לוויתורים.
והנשיא טראמפ מזכיר לכולם שבזמן שהמשא ומתן מתקדם – נושאות המטוסים והמפציצים עדיין נמצאים בדיוק באותו מקום.
״עניין מרכזי״
Inyan Merkazi www.news-israel.net
חדשות, פרשנות וסקופים מאז 1999.
