המחיר לפגישה: נתניהו אישר את תוכנית טראמפ לעזה – ועכשיו מגיע המבחן האמיתי בבית הלבן. נתניהו ינסה לגייס את טראמפ לעזרה מאסיבית ברמפיין הבחירות בישראל להערכת הביביזם בלי זה נתניהו יובס אלא שבהונגריה אפילו זה לא עזר והדיקטטור הנוקמי החבר של ביבי הובס והדיקטטורה שם מתפוררת התקווה הלאומית היא שגם כאן זה יקרה.
נתניהו גם סובל מרמיסה טוטאלית בדעת הקהל העולמית בדגש על ארצות הברית וההשלכות של הברית בין השניים רק הזיקה להם עצמם ובעיקר לארצותיהם. בכל מקרה – מה שתראו בפגישה בבית הלבן זו הצגה מזויפת של חיוכים ומחמאות שמאחוריהם אין ולא כלום.
מאת רמי יצהר Rami Yitzhar
“עניין מרכזי” | Inyan Merkazi | www.news-israel.net
עוד לפני שלחיצת היד הראשונה בביקור הזה תונצח מול המצלמות בבית הלבן, כבר ברור שלפגישה השביעית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ היה מחיר מדיני ברור: החלטת הקבינט המדיני־ביטחוני לאשר את המסגרת שתאפשר את כניסתו של כוח בינלאומי לרצועת עזה במסגרת תוכנית טראמפ. מדובר בצעד שעד לפני חודשים ספורים נראה בלתי אפשרי מבחינת הממשלה, אך התקבל ימים ספורים לפני ביקורו של נתניהו בוושינגטון, ונחשב לאיתות משמעותי של היענות ישראלית לדרישות הממשל האמריקני.
לפי המידע המצטבר משני צדי האוקיינוס, טראמפ לא מיהר להעניק לנתניהו את הפגישה. לאחר חילוקי דעות סביב ניהול המערכה מול איראן, המלחמה בעזה והפסקת האש השברירית, שררה מתיחות בין השניים, והבית הלבן ביקש לראות צעדים מעשיים מצד ירושלים לפני חידוש הדיאלוג ברמה הגבוהה ביותר. אישור הקבינט לכוח הבינלאומי נתפס בוושינגטון כהוכחה שנתניהו מוכן להתקדם במתווה שמוביל טראמפ לעתיד הרצועה.
התוכנית האמריקנית אינה מסתכמת בהפסקת אש. מטרתה היא לעצב סדר חדש ברצועת עזה: כוח בינלאומי שיופעל באזורים שצה”ל לא ישהה בהם דרך קבע, הקמת מנגנון אזרחי חלופי לשלטון חמאס, הרחבת הסיוע ההומניטרי, פירוז הדרגתי של הרצועה ובהמשך גם שילוב מדינות ערב המתונות בניהול ובשיקום עזה. החלטת הקבינט אינה מביאה לפריסה מיידית של הכוח, אך היא מסירה את ההתנגדות העקרונית של ישראל ומאפשרת להתחיל בתיאומים המעשיים.
בראש סדר היום של הפגישה יעמוד הניסיון לייצב את הפסקת האש, שלפי כל ההערכות עדיין תלויה על בלימה. טראמפ מבקש להפוך את ההפוגה להסדר רחב שיאפשר לו להציג הישג מדיני משמעותי, בעוד שנתניהו ינסה להבטיח שכל הסדר עתידי ישמור בידי ישראל את חופש הפעולה הצבאי נגד חמאס וכל גורם שינסה לשקם את יכולותיו.
הנושא השני בחשיבותו יהיה איראן. טראמפ מעוניין להמשיך במגעים עם טהרן ולבחון אפשרות להסכם חדש שימנע הסלמה נוספת. נתניהו, לעומת זאת, צפוי להדגיש כי כל הסכם חייב למנוע מאיראן את היכולת לשקם את תוכנית הגרעין ואת מערך הטילים הבליסטיים שלה, וכי אסור שההפוגה הנוכחית תהפוך להזדמנות עבור משמרות המהפכה להתעצם מחדש.
גם סוגיית החטופים תעמוד במרכז הדיונים. טראמפ מבקש לקדם עסקה רחבה שתאפשר את שחרורם במסגרת ההסדר הכולל ברצועה, בעוד ישראל מבקשת להבטיח שהלחץ על חמאס לא יוסר לפני שיושגו תוצאות ממשיות.
על סדר היום יעמדו גם הרחבת הסכמי אברהם, חיזוק הציר הפרו־אמריקני במזרח התיכון, מעמדה של סעודיה, ההתפתחויות בלבנון, האיום מצד חיזבאללה והמשך שיתוף הפעולה הביטחוני בין וושינגטון לירושלים.
אך מעבר לנושאים המדיניים והביטחוניים, מרחפת מעל הפגישה גם מערכת הבחירות הישראלית. בשבועות האחרונים נשמע טראמפ שוב ושוב כמי שמעניק לנתניהו רוח גבית פוליטית. הוא הרבה לשבח את ראש הממשלה הישראלי, הדגיש את תרומתו לביטחון ישראל, צמצם בפומבי את משמעות המחלוקות ביניהם ושיגר מסרים שנשמעים יותר כהבעת תמיכה מאשר כהצהרות דיפלומטיות שגרתיות. בירושלים יש מי שרואים בכך סיוע עקיף לנתניהו לקראת מערכת הבחירות המתקרבת.
משום כך, הפגישה השביעית בין טראמפ לנתניהו אינה עוד מפגש עבודה בין שני מנהיגים ותיקים. היא עשויה להתברר כרגע שבו ייקבע לא רק עתידה של רצועת עזה ביום שאחרי המלחמה, אלא גם עתיד היחסים בין ישראל לארצות הברית, המשך ההתמודדות עם איראן, והמערכת הפוליטית בישראל עצמה.
“עניין מרכזי” – חדשות, פרשנות וסקופים מאז 1999
Inyan Merkazi | www.news-israel.net
