11 ימים לבחירות: סקר מעריב החדש מעניק לגדי איזנקוט 22 מנדטים מול 18 בלבד לליכוד, ומצביע על יתרון של שבעה אחוזים לאיזנקוט בהתאמה לראשות הממשלה. אבל הדרמה הגדולה מסתתרת בחשבון הקואליציוני: מפלגות גוש נתניהו מקבלות יחד 46 מנדטים בלבד, לעומת 58 למפלגות האופוזיציה הציונית. שמונה מנדטים נוספים מתחלקים בין שתי רשימות קטנות, ו־12 מנדטים ניתנים למפלגות הערביות.
הסקר החדש של מעריב, המתפרסם היום, יום שישי, 16 באוקטובר, מציג שינוי משמעותי במפת הבחירות. מפלגת ישר! בראשות גדי איזנקוט מתחזקת במנדט ועולה ל־22, בעוד הליכוד מאבד שני מנדטים ויורד ל־18. בתוך שבוע גדל הפער בין שתי המפלגות הגדולות משני מנדטים לארבעה, ובמקביל מתרחב יתרונו של איזנקוט בשאלת ההתאמה לראשות הממשלה.
המשמעות הפוליטית חורגת מהתחרות האישית בין איזנקוט לנתניהו. הפער המרכזי בסקר הוא בין 46 המנדטים שמקבלות מפלגות גוש נתניהו לבין 58 המנדטים שמקבלות מפלגות האופוזיציה הציונית. גם לאחר שמביאים בחשבון את ארבעת המנדטים של עופר וינטר, שאינו נספר כאן באחד משני הגושים, שאלת הקמת הממשלה נותרת תלויה בשותפויות שיתגבשו לאחר הבחירות.
הסקר, שנערך בידי מכון לזר מחקרים בראשות ד״ר מנחם לזר בשיתוף Panel4ALL, מעניק למפלגת ביחד של נפתלי בנט ויאיר לפיד 13 מנדטים, לדמוקרטים בראשות יאיר גולן 10 ולישראל ביתנו של אביגדור ליברמן תשעה. עוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר מקבלת שמונה מנדטים, ש״ס ויהדות התורה שבעה כל אחת והציונות הדתית–זהות בראשות בצלאל סמוטריץ׳ שישה.
במפלגות הערביות מקבלת הרשימה המאוחדת של חד״ש, תע״ל ובל״ד שבעה מנדטים ורע״ם של מנסור עבאס חמישה. עמך ישראל של עופר וינטר מקבלת ארבעה מנדטים, וכך גם רשימת המילואימניקים והכלכלית של יועז הנדל וירון זליכה. כחול לבן בראשות בני גנץ, נעם ורשימות נוספות אינן עוברות את אחוז החסימה.
הנתון הבולט ביותר מבחינת נתניהו הוא הירידה ל־18 מנדטים בלבד. לפני שבוע העניק לו סקר מעריב 20 מנדטים, וכעת הוא מאבד שניים נוספים. איזנקוט, לעומתו, עולה מ־21 ל־22. מדובר בתזוזה של שלושה מנדטים בפער בין שתי המפלגות בתוך שבוע אחד, כאשר הפער הכולל מגיע לארבעה מנדטים.
גם במבחן האישי נרשם יתרון לאיזנקוט. בשאלה מי מתאים יותר לכהן כראש הממשלה בוחרים בו 48% מהמשיבים, לעומת 41% בנתניהו. 11% אינם יודעים או אינם מעדיפים אף אחד מהשניים. בשבוע שעבר עמדו הנתונים על 46% לאיזנקוט ו־40% לנתניהו. כלומר, שני המועמדים מתחזקים במדד ההתאמה, אך יתרונו של איזנקוט גדל משש לשבע נקודות אחוז.
המאבק האמיתי, עם זאת, אינו רק על ראשות הטבלה אלא על המנדטים האחרונים בדרך ל־61. לפי חלוקת המפלגות בסקר, ישר!, ביחד, הדמוקרטים, ישראל ביתנו והנדל–זליכה מחזיקות יחד ב־58 מנדטים. מדובר בשלושה מנדטים פחות מהרוב הדרוש להקמת ממשלה. מנגד, הליכוד, עוצמה יהודית, ש״ס, יהדות התורה והציונות הדתית–זהות מגיעות יחד ל־46 מנדטים.
למפלגות הערביות יש בסקר 12 מנדטים, ולעופר וינטר ארבעה. אלה נתונים שמעניקים חשיבות מיוחדת לשאלת היחסים בין הסיעות, לאפשרות של תמיכה מבחוץ ולהחלטות שיתקבלו לאחר פרסום תוצאות האמת. אין הכרח שכל המפלגות המסווגות כיום באותו מחנה יסכימו לשבת יחד בממשלה, כשם שאין הכרח שכל סיעה שאינה משתייכת לגוש מסוים תישאר מחוץ למשא ומתן.
ההתמודדות סביב אחוז החסימה מוסיפה ממד של אי־ודאות. שתי רשימות חדשות, זו של עופר וינטר וזו של הנדל וזליכה, מקבלות ארבעה מנדטים כל אחת. לעומתן, בני גנץ נותר מחוץ לכנסת על פי הסקר. די בשינוי קטן בתמיכה באחת הרשימות המתנדנדות כדי להשפיע על חלוקת המנדטים בין כל המפלגות שעברו את אחוז החסימה.
גם 12 המנדטים של המפלגות הערביות אינם פרט שולי בחשבון הפוליטי. הרשימה המאוחדת ורע״ם אינן פועלות כמפלגה אחת, ועמדותיהן ביחס לשיתוף פעולה עם ממשלה אינן זהות. אולם משקלן המספרי בכנסת עשוי להיות משמעותי במיוחד כאשר אף אחד משני המחנות הציוניים אינו מגיע לבדו לרוב.
11 ימים לפני פתיחת הקלפיות, הסקר מציב בפני המערכת הפוליטית שתי עובדות מרכזיות: איזנקוט מוביל על נתניהו הן במנדטים והן בשאלת ההתאמה האישית, ואילו חלוקת המושבים מותירה את שאלת הרכבת הממשלה פתוחה.
הסיפור הגדול של הבחירות האלה אינו מסתכם בשאלה מי תהיה המפלגה הגדולה ביותר. הוא טמון בשאלה מי יצליח להפוך יתרון אלקטורלי לרוב פרלמנטרי. בסקר מעריב החדש הפער בין שתי המפלגות הגדולות גדל, אך הדרך להקמת ממשלה עדיין עוברת דרך המפלגות הקטנות וההסכמות שיידרשו ביום שאחרי.
״עניין מרכזי״ חדשות וסקופים מאז 1999. לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה, שכנראה לא תמצא במקום אחר. מומלץ!
