נתניהו נחלש מ־68 מנדטים בקואליציה לכ־50 בגוש: איבד את הרוב הפרלמנטרי – ועתידו הפוליטי בסימן שאלה התוצאות הספיות יודעו רק ביום שישי בבוקר ועד אז התוצאות הן חלקיות ומדתנות כל העת.
פרשנות ״עניין מרכזי״ | בחירות 2026
עוד לפני פרסום תוצאות האמת הסופיות, מדגמי הבחירות מצביעים על שינוי משמעותי במעמדו הפוליטי של בנימין נתניהו. מי שהוביל קואליציה שהחזיקה בשיאה 68 מנדטים ניצב כעת מול מדגמים המעניקים לגושו כ־50 מנדטים בלבד. זהו פער של כ־18 מושבים בין כוח הקואליציה בשיאה לבין תמונת הגוש הנוכחית, גם אם אין מדובר בהשוואה בין שתי תוצאות בחירות זהות.
נתניהו איבד, לפי המדגמים הללו, את הרוב הפרלמנטרי הדרוש להקמת ממשלה הנשענת על שותפיו הקבועים. מדובר בשינוי פוליטי משמעותי, שעשוי להשפיע על הרכב הממשלה הבאה ועל מאזן הכוחות בכנסת.
השאלה הגדולה היא האם אובדן הרוב הזה מסמן גם את סיום דרכו של האיש ששלט בפוליטיקה הישראלית במשך שנים ארוכות.
מהרוב הקואליציוני אל מציאות של 50 מנדטים
המשמעות הפוליטית של המספרים ברורה. גוש המחזיק בכ־50 מנדטים אינו יכול להקים ממשלה בכוחות עצמו. הוא זקוק לתמיכה של סיעות נוספות, שחלקן הצהירו לאורך מערכת הבחירות על התנגדותן להמשך כהונתו של נתניהו.
עם זאת, 70 המנדטים שאינם שייכים לגוש נתניהו אינם מהווים בהכרח קואליציה חלופית. הם כוללים מפלגות בעלות עמדות שונות ולעיתים מנוגדות, והיכולת שלהן להגיע להסכמה תהיה אחד ממבחני המערכת הפוליטית.
הרוב היהודי והאמון האישי
במחנה המתנגד לנתניהו רואים במדגמים עדות לכך שאיבד גם את תמיכת רוב הציבור היהודי ואת האמון האישי הדרוש להמשך הנהגתו. זוהי טענה פוליטית משמעותית, אך חלוקת המנדטים לבדה אינה מספיקה כדי להוכיח אותה.
כדי לקבוע מהו שיעור התמיכה בנתניהו בקרב הבוחרים היהודים יש לבחון נתוני הצבעה מפולחים, וכדי להעריך את מידת האמון האישי בו נדרשים סקרים המודדים אמון באופן ישיר.
עם זאת, עצם העובדה שגושו אינו מגיע לרוב בכנסת לפי המדגמים מלמדת על המכשול הפוליטי העומד בפניו.
״נתניהו גמר את הסוס״ – הטענה שתעמוד במרכז הוויכוח
ביטוי אחד עשוי לתמצת את תחושת מתנגדיו של נתניהו בעקבות המדגמים: ״נתניהו גמר את הסוס״.
מאחורי הביטוי החריף עומדת טענה רחבה יותר: שנות שלטונו הממושכות, המחלוקות הציבוריות, המשברים הפוליטיים והקושי להרחיב את מעגל שותפיו הקואליציוניים שחקו את יכולתו להוביל ממשלה נוספת.
אבל זו עדיין פרשנות ולא עובדה מוגמרת. נתניהו ממשיך להחזיק בבסיס תמיכה משמעותי, והליכוד נותר כוח מרכזי במערכת הפוליטית. היעדר רוב לגושו אינו מבטל את יכולתו לפעול באופוזיציה או לנסות לשוב לשלטון בעתיד.
המאבק על היום שאחרי
מבחינת גדי איזנקוט, נפתלי בנט, אביגדור ליברמן ויתר ראשי המפלגות שמחוץ לגוש נתניהו, המדגמים הם רק תחילתה של המערכה.
עליהם להסכים מי יעמוד בראש הממשלה, מה יהיו קווי היסוד שלה, כיצד יטופלו סוגיות הגיוס, הביטחון והכלכלה, והאם ניתן יהיה להקים קואליציה יציבה ללא תמיכה של מפלגות ערביות.
גם בליכוד עשויה להתעורר בהמשך שאלת ההנהגה, אם יתברר שנתניהו אינו מסוגל להרכיב ממשלה. אולם אין עדיין בסיס לקבוע שהמפלגה החליטה להחליפו.
הכרעת הבחירות והכרעת ההיסטוריה
המדגמים מצביעים על פגיעה משמעותית בכוחו הפרלמנטרי של נתניהו. הם אינם קובעים לבדם את עתידו האישי, אך הם מציבים אותו בפני מבחן פוליטי מהותי: האם יצליח לגייס שותפים חדשים, או שמפלגות המתנגדות להמשך כהונתו יצליחו להקים ממשלה בלעדיו.
במובן הזה, הבחירות עשויות להיות נקודת מפנה. השאלה אם נתניהו אכן הגיע לסוף דרכו הפוליטית לא תוכרע בכותרת אחת, אלא בתוצאות האמת, במגעים להרכבת הממשלה ובמאזן הכוחות שיתגבש בכנסת החדשה.
״עניין מרכזי״
״עניין מרכזי״ – חדשות וסקופים מאז 1999.
