-מאת צביקה עמית –
לא, מה שאתם רואים בתמונה זו לא הכותרת של ידיעות אחרונות מהבוקר.
זהו שער עיתון דמיוני שהכנתי בעזרת הבינה המלאכותית לפני כמעט שבועיים, ובו תחזית לתוצאות הבחירות. הכותרת הראשית הייתה ״רעידת אדמה פוליטית״, ומתחתיה, באותיות ענק: ״20 מנדטים למפלגות הערביות״.
למי שרוצה לבדוק, הנה התחזית המקורית שפרסמתי לפני הבחירות:
https://www.facebook.com/zvika.amit/posts/10240211997050849
בשלב זה עדיין מוקדם לדעת מה יהיו תוצאות הבחירות הסופיות. אבל נדמה שניתן לקבועה כי שני הגושים הגדולים מתחלקים ב-100 מנדטים, והמפלגות הערביות עשויות להתקרב ל־20 מנדטים.
זו בדיוק האפשרות שעליה הצבעתי לפני כמעט שבועיים. לא הצלחתי לחזות במדויק את חלוקת המנדטים בין המפלגות, אבל התחזית לגבי התחזית בדבר גודל הגושים הזינוק בכוחן של המפלגות הערביות, ובעיקר לגבי מעמדן כגורם מפתח בהרכבת הממשלה הבאה, מופיעה שם בבירור.
מותר לי, נדמה לי, לתת לעצמי טפיחה קטנה על השכם. אלא שהאגו האישי שלי כפרשן פוליטי חובב, הוא החלק הפחות חשוב בסיפור
מאז הלילה הפרשנים מדברים על מבוי סתום. שני גושים, כל אחד מהם בסיבות 50 מנדטים פלוס מינוס. אף אחד מהם אינו מגיע ל־61 מנדטים. הניגודים בין הגושים גדולים מידי ולכן אין ממשלה.
אבל המבוי הסתום הזה נשען על הנחה פוליטית שהשתרשה בישראל במשך שנים: המפלגות הערביות אינן שותפות אפשריות לשלטון.
נתניהו הצליח להפוך את ההנחה הזאת לאחד מכללי המשחק של הפוליטיקה הישראלית. גם חלק גדול מיריביו התרגלו לקבל אותה.
אבל זו לא המציאות . במציאות גוש נתניהו הפסיד את הבחירות כ-70 חברי כנסת מתנגדים לו , לעומת כ-50 תומכים.
אבל, יטענו הטוענים, אי אפשר לעשות קואליציה עם הערבים….
ומי קבע את זה?! זו אינה גזירת גורל, ובוודאי שה לא חוק טבע. זה בסך הכל נרטיבמוןפרך שנכנס לתודעה באמצעות מכונת השקרים של נתניהו.
האזרחים הערבים הם אזרחי מדינת ישראל. כן, בדיוק כך. הם בוחרים לכנסת, נציגיהם יושבים בכנסת, ואין סיבה לפסול אותם כשותפים לקואליציה רק משום שהם ערבים.
עד היום התמקד הדיון בעיקר במנסור עבאס וברע"ם. גם זו הייתה פריצת דרך חשובה. אבל ייתכן שתוצאות הבחירות יחייבו אותנו לחשוב שלב נוסף מעבר לכך.
שינוי של כללי המשחק.
מאז הלילה הפרשנים מדברים על מבוי סתום. שני גושים, כל אחד מהם בסיבות 50 מנדטים פלוס מינוס. אף אחד מהם אינו מגיע ל־61 מנדטים. הניגודים בין הגושים גדולים מידי ולכן אין ממשלה.
אבל המבוי הסתום הזה נשען על הנחה פוליטית שהשתרשה בישראל במשך שנים: המפלגות הערביות אינן שותפות אפשריות לשלטון.
נתניהו הצליח להפוך את ההנחה הזאת לאחד מכללי המשחק של הפוליטיקה הישראלית. גם חלק גדול מיריביו התרגלו לקבל אותה.
אבל זו לא המציאות . במציאות גוש נתניהו הפסיד את הבחירות כ-70 חברי כנסת מתנגדים לו , לעומת כ-50 תומכים.
אבל, יטענו הטוענים, אי אפשר לעשות קואליציה עם הערבים….
ומי קבע את זה?! זו אינה גזירת גורל, ובוודאי שה לא חוק טבע. זה בסך הכל נרטיב מופרך שנכנס לתודעה באמצעות מכונת השקרים של נתניהו.
האזרחים הערבים הם אזרחי מדינת ישראל. כן, בדיוק כך. הם בוחרים לכנסת, נציגיהם יושבים בכנסת, ואין סיבה לפסול אותם כשותפים לקואליציה רק משום שהם ערבים.
עד היום התמקד הדיון בעיקר במנסור עבאס וברע"ם. גם זו הייתה פריצת דרך חשובה. אבל ייתכן שתוצאות הבחירות יחייבו אותנו לחשוב שלב נוסף מעבר לכך.
אם התוצאות הסופיות יעניקו לגוש השינוי 52 מנדטים ולרע"ם תשעה. ניתן יהיה, לפחות מבחינה חשבונית, להגיע ל-61 מנדטים בלי הרשימה המשותפת.
אבל שינוי של מנדט אחד או שניים לכאן או לכאן עשוי להפוך את התמונה על פניה. ועל כן, צריך כבר עכשיו להשתחרר מהאיסור של נתניהו לפעול בשותפות עם הרשימה המשותפת.
אין פירוש הדבר שכל חילוקי הדעות נעלמו. הם קיימים, חלקם עמוקים, ויהיה צורך להתמודד איתם. בשביל זה בדיוק מנהלים משא ומתן. ..
להעיף את נתניהו
זו עשויה להיות הזדמנות לשני הצדדים:
לציבור הליברלי בישראל ניתנת האפשרות להוכיח ששוויון אזרחי אינו רק סיסמה, אלא עיקרון שאפשר לבנות עליו גם שותפות שלטונית.
למפלגות הערביות ניתנת האפשרות להפוך את כוחן האלקטורלי להשפעה ממשית על ניהול המדינה, על התקציבים, על השירותים לאזרח ועל עתיד החברה הערבית.
אין לדעת עדיין כיצד תסתיים ספירת הקולות, מי ירכיב את הממשלה הבאה ואפילו אם תקום ממשלה. אבל כבר עכשיו מסתמן שהבחירות האלה עשויות לחייב את ישראל לחשוב מחדש על היחסים בין אזרחיה היהודים והערבים.
ואולי, בהמשך, זה ישפיע גם על היחסים עם הפלסטינים החיים בשטחים שבשליטת ישראל. אלה שתי שאלות שונות, אבל אי אפשר להתעלם מהקשר ביניהן.
אם הבחירות האלה ילמדו אותנו משהו, ייתכן שזה יהיה הלקח החשוב מכולם: אי אפשר להמשיך לנהל את מדינת ישראל כאילו חמישית מאזרחיה אינם חלק מהמשוואה הפוליטית.
שינוי אמיתי לא יתחיל רק בהחלפת ראש הממשלה. הוא יתחיל גם בשינוי התפיסה של מי רשאי להיות שותף לניהול המדינה.
ולראשי גוש השינוי, גדי איזנקוט , נפתלי בנט, יאיר גולן, אביגדור ליברמן ויאיר לפיד, אני מבקש להזכיר: מצבים מורכבים מחייבים לפעמים פתרונות מורכבים.
המשימה המרכזית שלכם היא להציל את ישראל ולהעיף את נתניה. אז תעשו את זה שבו, דברו, בדקו ולכו קדימה בדיוק בשביל זה נבחרתם.
