משרד הבריאות ביטל 50% מהבידודים שנטען כי הם שגויים

ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ צבי האוזר, דנה היום (ג'), בפעילותו מוקד ההשגות שמפעיל משרד הבריאות על הוראות כניסה לבידוד הנשלחות לאזרחים לאור השימוש בכלי השב"כ, ובתלונות הרבות של אזרחים על הקושי במענה במוקד. לדיון זה מוזגו גם בקשות לדיון מהיר בנושא "טעויות בכניסה לבידוד עקב איכוני שב"כ" אשר יזמו חה"כ אורנה ברביבאי, ישראל אייכלר, היבהיזבק וחמד עמאר.

.

כזכור, במסגרת החוק המסמיך את שב"כ לסייע למשרד הבריאות בחקירות האפידמיולוגית, חויב משרד הבריאות להקים מנגנון אליו יכול לפנות אדם אשר קיבל הודעה המורה לו להיכנס לבידוד. האדם יוכל לבקש לבחון את הנתונים מחדש ולנמק מדוע אינו סבור שעליו להיכנס לבידוד, ומשרד הבריאות מחויבלהשיב להשגה זו בהקדם האפשרי ותוך לא יותר משלושה ימים. עוד מגדיר החוק את חובת הדיווח של שב"כ ושל משרד הבריאות לוועדה על ביצוע החוק, והדיון היום התנהל על סמך נתוני משרד הבריאות על שבוע הפעילות הראשון לפי החוק, כפי שדווחו לוועדה.

.

ח"כ ברביבאי, אשר נמצאת בבידוד, השתתפה בדיון באמצעות zoom ואמרה: "ביקשתי לקיים דיון מהיר לנוכח המענה החסר לערעורי האזרחים על איכוני השב״כ. כלי לסיכול טרור שמוסב למעקב אחר אזרחים מחייב רגישות מקסימלית ומעטפת מקצועית של משרד הבריאות. זה התחיל בחטא, יצר חוסר מוטיבציה לפיתוח האפליקציה האזרחית והגדלת מערך החקירות, ונגמר בכ-70 אלף אזרחים שנכנסו לבידוד ואין להם מענה או מי שיבדוק ויחקור האם הם מחויבים בהמשך בידוד ואובדן ימי עבודה. אסור היה לתת לכלי הזה לגיטימציה, אבל אם נתנו, אז חייבם להיערך להמשך ולתת לאזרח מענה ראוי.

.

ח"כ אייכלר: בימים אלה מתבצעת פגיעה בחירות וזכויות אזרח חמורה הרבה מהחדירה לטלפונים, ואלו הסגרים אשר מוטלים על ערים ושכונות שלמות, כי למדינה אין פתרון אחר. אבל גם בנושא האיכונים, יש את סוגיית אלו שאינם יכולים לקבל הודעות טקסט, ולכן מתקשרים אליהם. אלו הודעות קוליות, בו נאמר להם להיכנס לבידוד, ללא מועד סיום הבידוד וללא מספר טלפון שניתן לחזור אליו לשאול שאלות ולערער".

.

איילת גרינבאום, מנהלת אגף השירות במשרד הבריאות  והאחראית על כל המוקדים, אמרה לחברי הוועדה כי בשבוע הראשון לפעילותו המנגנון קרס ולא תפקד כראוי, אך מאז יום רביעי שעבר יש מגמת שיפור מתמדת. תחילה מתקשר האדם למוקד "קול הבריאות", אשר מכונה מוקד קו ראשון, ונציגי מוקד זה קיבלו סמכויות לשחרר אדם מבידוד מידית במקרים מסוימים, או לדחות את הפנייה על הסף. מקרים הדורשים בירור ובחינה ממשוכים יותר, או טיפול חריג, מופנים למוקד קו שני, הוא מוקד ההשגות, אשר מטפל בפניות לפי תיעדוף מקצועי למשל צוותים רפואיים מקבלים מענה קודם בשל חשיבותם למאבק בנגיף.

.

בשבוע הראשון נשלחו 70,949 הודעות על מגע קרוב עם חולה קורונה, וגרינבאום סיפרה כי כשליש מאלה שקיבלו את ההודעה יצרו קשר עם המוקדים וביקשו להשיג על הקביעה. כ-12 אלף מהפונים שוחררו בסמכות המוקד הראשון, כ-20% מהפונים נדחו על הסף במוקד הראשון, וכ-12% הופנו למוקד קו שני. גם במוקד זה היו השגות שנדחו, והיו גם כ-700 פונים ששוחררו גם הם מבידוד.

.

גרינבאום סיפרה כי כיום יש לרשותה 350 מוקדנים, חלקם עובדי משרד הבריאות וחלקם חיילים מפיקוד העורף, והמוקד מאויש 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, ובכל רגע יש 150 מוקדנים פעילים. כיום זמני ההמתנה הם כ-15 דקות למענה, וזמן הטיפול הממוצע בפנייה הוא כ-6.5 דקות.

.

לשאלות חברי הוועדה על היעדים לפעילות המוקד, השיבה גרינבאום כי היעד שהציבה הוא מענה ל-80% מהשיחות תוך שתי דקות המתנה, ולשם כך היא מכשירה עוד מוקדנים, ותוך כשבוע תגיע ל-300 מוקדנים בכל רגע נתון, אשר אמורים לאפשר לה לעמוד ביעד".

.

גרינבאום השיבה לח"כ אייכלר לגבי ההודעות הקוליות על כניסה לבידוד "אני מסכימה שזו בעיה והצפנו את זה לפני מספר ימים. זה בטיפול, ובינתיים כשהם פונים אלינו למוקד קול הבריאות, אנחנו עושים מנגנון של הזדהות מחמירה, ולאחר זיהוי אומרים להם מה בדיוק נאמר להם בהודעה הקולית ועונים על שאלות ההמשך".

.

ח"כ יאיר גולן: "נאמר לנו שהיו כשלים בהפעלת המנגנון, ושהם מטופלים והמצב משתפר. עדיין חייבים לדון גם באפקטיביות השימוש בכלי השב"כ שכן נשלחו כ-71 אלף הודעות ומתוכן נמצאו רק כ-2500 חולים חדשים, 3.5%, שלא היו מאותרים אלא ע"י כלי השב"כ. בנוסף, עדיין אינני מבין מדוע לא סומכים על הציבור שיתנדב בעת חירום ויוריד את האפליקציה של המגן 2.0? מניסיוני הם יעשו זאת".

.

יו"ר הוועדה: "אמנם הדיון מתמקד במנגנון ההשגות, אבל אין ספק שהנתון שאמרת הוא חשוב, בטח ביחס להמשך דיוני החקיקה בנושא. היחס בין כלל האנשים שהוכנסו לבידוד, לכלל החולים החדשים שאותרו הוא 5%. כ-3500 חולים חדשים, ואלה אותרו לאחר העברת נתונים של כ-6500 חולים לשב"כ. על פי נתוני משרד הבריאות, מקדם ההדבקה בימים אלה היא לכל הפחות 1.4, כלומר כל אדם מדביק עוד 1.4 אנשים. אותם 6500 חולים כנראה הדביקו כ-9000 איש, אך אותרו רק 3500. גם בניכוי של טעויות ושל חולים א-סימפטומטיים, יש להניח כי אנחנו מגיעים לפחות מ-50% מהחולים החדשים בעזרת כלי השב"כ והחקירות האפידמיולוגיות בטלפון גם יחד. זה אומר שאנחנו בפער שמצדיק גם לדרוש את הפעלתה של האפליקציה האזרחית, המגן 2.0, גם להרחיב את מערך החקירות האפידמיולוגיות".

ח"כ ברביבאי: אני טוענת שלא צריך את כלי השב"כ בכלל, אבל זה שאתה עכשיו אומר שצריך אתה גם וגם, זו כבר התקדמות. הכלי הזה, אם כבר אושר, צריך להיות מלווה בבקרה מאוד צמודה, בפרמטרים ברורים מול משרד הבריאות, זמן תגובה, מי עונה, איך עונה, מה הקריטריונים לבידוד ולשחרור ממנו. יש יותר מדי  פערים שלא יכולים לאפשר בידוד שרירותי בהיקפים האלה. מרוב סטטיסטיקה ולוגיסטיקה שכחנו שהאתגר הוא אתגר אנושי. ההשלכה של זה על שוק העבודה, על תחושת הביטחון, על האמון במקבלי ההחלטות. נדרש להבטיח מענה למי שמערער, שתהיה לו כתובת, שהתגובה תהיה מהירה וכן השחרור שלו. במדינה מתוקנת, שרוצה להחזיר את הכלכלה לפסים אי אפשר שכל כך הרבה אנשים יכנסו לבידוד שלא בצדק.

שרי פנג שגב, האחראית על מוקד ההשגות של משרד הבריאות, השיבה: "אנו ערים לזה שהפעלנו את הכלי ללא מענה אופטימלי, ועובדים לילות כימים להביא את זה לרמה שקבענו לעצמנו, אך בחרנו להפעיל למול החלופות האחרות של סגרים או של המתנה למנגנון ועלייה בתחלואה.

.

כמו כן, אנחנו ממשיכים כל העת לגייס עוד אנשים למערך החקירות האפידמיולוגיות, וכעת יש לנו 300 אחיות ועוד 150 סטודנטים ועובדים אחרים, ובקרוב מאוד נסיים להכשיר 50 חוקרים נוספים ונעמוד על 500 חוקרים".

.

ח"כ אבי דיכטר: "יש פה כלי שנבנה לתכלית אחת ומגויס עכשיו תכלית אחרת, לא פחות חשובה. ברור שהכלי לא רק אפקטיבי אלא נדרש, וצריך ללחוץ על שב"כ לעשות שדרוג ביכולות שלו. גם בשב"כ מבינים שיש התראות שגויות, מסיבות טכנולוגיות, ושדרוג היכולות הוא מצב של ווין-ווין תוצאות יותר מדויקות שיכניסו לבידוד וירחיקו אנשים עם סיכון בריאותי, וישאירו בשוק העבודה את מי שלא היה במגע. זה מתבקש לאור הסבירות הגבוהה של עלייה במספרים של החולים וכמויות החולים שיעוברו לשב"כ. עם זאת, זמני המתנה של 15 דקות, כמו שיש היום הם בלתי מתקבלים על הדעת, ומשרד הבריאות צריך להגדיר מה המשאבים הדרושים לו לשיפור מצב זה. כשהייתה בעיית רכש, כל מדינת ישראל עמדה לרשות הרכש, ואותו דבר צריך להיות פה".

.

יו"ר הוועדה שאל את שגב "האם נערך אומדן של ניהול סיכונים, ושל עלות תועלת בקביעת הבידוד ל-14 יום? בחקירות האפידמיולוגיות ערכתם מחשבה, והגעתם למסקנה שניתם לחקור רק 10 ימים אחורה. האם זה נעשה גם לגבי משך הבידוד? האם יש לכם נתונים של איזה אחוז מהחולים הופיעה אצלם המחלה בימים ה-13 וה-14? כי קיצור של כל יום זה עשרות אלפי ימי עבודה במשק".

שגב השיבה "אנחנו מסתכלים על הכלי הזה ביראת קודש של ממש ובוחנים את החלופות כל העת. אותה ועדה שבחנה את היכולת לקצר את החקירה אחורה, בחנה גם שאלות על משך הבידוד וקיבלה החלטה מקצועית להשאיר את משך הבידוד על 14 יום. זו ועדה של תחום בריאות הציבור, כך שאינני יודעת מי היו חבריה, אבל העברתי להם את שאלתכם והם ישיבו לוועדה".

.

יו"ר הוועדה, ח"כ האוזר, סיכם: "השבוע הראשון לפעילות מנגנון ההשגות לא היה שבוע רגיל, והשבוע השני יהיה המבחן, ואני בטוח שבדיווח הבא לוועדה נראה מספרים אחרים. כפי שאמרתי, היות שניתן להניח שאנו לא מאתרים כ-50% מהחולים, הרי שמעבר לשימוש בכלי השב"כ, שמחר נמשיך בדיוני החקיקה בעניינו, יש להוסיף גם את האפליקציה האזרחית כרובד נוסף, וכן להרחיב את מערך החקירות האפידמיולוגיות".

.

"משרד הבריאות מתכוון להרחיב את המערך ל-500 חוקרים, אך אני בספק אם זה מספיק, ודאי שלא לצורך שיהיה בחורף, אז יהיה הגל האמיתי, עם חולי שפעת יחד עם חולי קורונה. בנוסף, עוד שבועיים יש את חג הקורבן, שיימשך ארבעה ימים. ודאי צריך להיערך ליותר חוקרים לאירוע כזה. צריך להימנע כמה שאפשר מלהכניס אנשים לבידוד בחג, כאשר הם אינם צריכים להיות בבידוד, יש לתגבר משמעותית את המוקדים בדוברי השפה הערבית. אני מבקש ממשרד הבריאות נתונים על מספרי החוקרים בשפות השונות, וכן נימוק כיצד נקבע דווקא 500 חוקרים כיעד. זוהי הזדמנות לעודד שילוב של ערבים בשירות לאומי-אזרחי.

.

עניין מרכזי

שיתוף:
מאמר קודםאסירים ביטחוניים מוחים על חיפושים תכופים בתאיהם
המאמר הבאההשלכות הכלכליות והחברתיות – סיכום ביניים
עיתונאי, שדרן, עורך ויזם תקשורת. חבר נשיאות מועצת העיתונות והתקשורת בישראל. מנחה NLP מאסטר וטריינר. מנהל ״המכללה לחדשנות״. עבד כשדרן, עורך ומגיש ב״קול ישראל״ ומשדר בגל"צ. קצין בכיר בצה״ל, שירת כקצין חקירות בכיר במצ״ח. ערך את בטאון חיל הים ״בין גלים״ ואת בטאון המשטרה הצבאית ״הד חמ״צ״. ערך את בטאון הסטודנטים ״יתוש״ של אוניברסיטת תל אביב. בהשכלתו בעל תואר שני בתקשורת, יועץ ארגוני ומגשר. עורך ״עניין מרכזי״ מאז שנת 1999. העיתון מפרסם חדשות וסקופים ללא תלות בשום גורם פוליטי או עיסקי. עצמאי, בלתי תלוי ואינו מהסס לומר את האמת גם בתנאים מסובכים.