מבזקים
יום רביעי, 19 במאי 2021

סקירה כלכלית: בעלי העסקים מסתכנים בנטילת הלוואות משמעותיות

D10766D2-683C-459E-B073-25EA1F2F468C

תמונת מצב האשראי למגזר העסקי על רקע משבר הקורונה, נכון לרבעון השלישי של 2020
עיקרי דברים

.
 סקירה זו מתארת את תמונת מצב האשראי לסקטור העסקי בישראל על רקע משבר הקורונה, תוך התמקדות ברבעון השלישי של 2020.
 נכון לאוגוסט 2020, נרשמה יציבות בהיקפי החוב הכולל של המגזר העסקי בהשוואה לסוף 2019. יציבות זו משקפת מחד גידול בהיקפי האשראי שהתקבל מהמערכת הבנקאית, מהמשקיעים המוסדיים ומהציבור, ומאידך ירידה משמעותית באשראי
שהתקבל מתושבי חוץ.
 במהלך התקופה עצמה חלו תנודות משמעותיות בהיקפי האשראי שהועמדו מהמקורות השונים, פרט לאשראי מהמשקיעים המוסדיים ששמר על יציבות יחסית לאורך כל התקופה.
 באשראי הבנקאי ניכר פער בין עסקים גדולים לעסקים בינוניים וקטנים. העסקים הגדולים משכו היקפי אשראי חריגים בעיקר בתחילת המשבר, ואילו האשראי לעסקים קטנים ובינוניים גדל בהיקפים נמוכים יותר, ועל בסיס האשראי שניתן בקרנות בערבות
מדינה.
 גיוס חוב באמצעות אג”ח קונצרניות של חברות בדירוג השקעה ממשיך להתבצע בשיעורים הדומים למצב טרום המשבר. לעומתן, חברות שאינן בדירוג השקעה הפחיתו את כמות הגיוסים.
 הריבית הבנקאית הממוצעת לעסקים פחתה על רקע תנאי האשראי שניתנים בקרנות בערבות מדינה, ואילו התשואות לפדיון על אג”ח קונצרניות חזרו ברובן לרמות הדומות לערב המשבר.
 ירידה משמעותית נרשמה בפעילות האשראי החוץ בנקאי, בשיעורים של כ-20% בהשוואה לטרום המשבר. ירידה זו קשורה לצניחה במקורות המימון שאותן חברות אשראי מקבלות בעצמן מגופים פיננסיים אחרים.
 התמונה העולה משלל האינדיקטורים מעידה על תפקוד יציב של המערכת הפיננסית בישראל במתן אשראי. עם זאת, הסתמן קושי בקרב עסקים בסיכון גבוה יחסית שיכולתם להשיג אשראי במערכת הבנקאית ובשוק ההון פחתה, ואשר גישתם לאשראי חוץ בנקאי
נפגעה.
1
תמונת מצב האשראי למגזר העסקי על רקע משבר הקורונה, נכון לרבעון השלישי של 2020
רקע
זרימת אשראי למגזר העסקי מהווה גורם מפתח להבטחת הפעילות העסקית, בעתות שגרה וביתר שאת בעתות משבר. הניסיון העולמי ממשברים כלכליים גדולים, ובפרט המשבר הפיננסי העולמי שפרץ ב-2008, הראה כי למניעת מחנק אשראי תפקיד מרכזי במניעת פגיעה ריאלית מתמשכת במשק. ואכן, ממשלות רבות פעלו אז ופועלות היום, במשבר הקורונה, על מנת להבטיח שמירה על
היקפי היצע האשראי לעסקים ולמשקי בית ברמות ריבית נמוכות.1
בניגוד למשבר שפרץ ב-2008, מקור משבר הקורונה אינו במערכת הפיננסית. הפגיעה חסרת התקדים בפעילות הריאלית, וכתוצאה מכך בשוק העבודה, לא הביאה, לפחות בשלב זה, למצוקה מהותית ביציבות המערכת הפיננסית בישראל ובעולם. הסיבות ליכולת המערכת הפיננסית, ובפרט זו הבנקאית, בישראל ובעולם להמשיך ולתפקד נעוצות, בין היתר, בפרקטיקות ניהול סיכונים נאותות ערב המשבר, השתתפות מאסיבית של בנקים מרכזיים וממשלות בנטילת סיכוני אשראי והפחתת עלויות המימון במהלך המשבר, והתאמות רגולטוריות ומוניטריות המקלות על מערכת הבנקאות ליטול סיכונים בעת זו. כמו כן, הסדרים שאומצו לדחיית תשלומי חוב יצרו הקלה זמנית, המובילה לכך שחלק מההשלכות השליליות של המשבר לא יבואו לידי ביטוי בטווח המיידי. יחד עם זאת, ברור כי להאטה הריאלית תהיינה השלכות שליליות מהותיות גם על הרווחיות ועל ההון העצמי של המערכת הפיננסית. על אף הצורך הגובר של עסקים בנזילות ובאשראי שיגשר על פערי הכנסות, הרי שהסיכון הגבוה במשק מפחית את תיאבון הסיכון הן של נותני האשראי (המערכת הפיננסית) והן של נוטלי האשראי העסקי (החברות הריאליות במשק) ועשוי להוביל בסופו של דבר לירידה כוללת בהיקפי האשראי, הן מצד ההיצע והן מצד הביקוש. ירידה גבוהה מדי בהיקפי האשראי עשויה לפגוע הן בהתמודדות קצרת הטווח עם המשבר והן ביכולת ארוכת הטווח לחזור
לדפוסי צמיחה במשק.
סקירה זו בוחנת את היקפי האשראי העסקי שניתנו בישראל בשלושת הרבעונים הראשונים של 2020, על רקע משבר הקורונה. בסיכומה של התקופה סך האשראי העסקי נותר כמעט ללא שינוי, אך מאחורי מספרים אלה דינמיקה מורכבת ומשתנה בין מקורות האשראי השונים. הסקירה גם משקפת את הפערים המשמעותיים בנגישות לאשראי שקיימת בין עסקים גדולים לבין עסקים קטנים ובינוניים, וכן את הפערים הבין ענפיים, המשקפים רמות שונות של סיכון. אל מול החוסן היחסי שנרשם במתן אשראי מהמערכת הבנקאית ומהגופים המוסדיים, ניכרת פגיעה משמעותית
בהיקפי האשראי שניתן מתושבי חוץ ומגופי האשראי החוץ בנקאי.
1 גם לתמיכה פיסקאלית ממשלתית באמצעות מענקים והקלות בתחום המס יש תרומה ישירה לשיפור כושר תשלום האשראי וצרכי האשראי של המגזר העסקי. להשוואה בינלאומית של התמיכה הממשלתית הן בתקציב והן באשראי, ראו סקירת אגף הכלכלן הראשי “הלוואות בערבות מדינה במסגרת חבילות סיוע להתמודדות עם נגיף הקורונה – סקירה בינלאומית” לקריאת הסקירה לחץ
2
תמונת מצב האשראי למגזר העסקי על רקע משבר הקורונה, נכון לרבעון השלישי של 2020
מבט-על אודות החוב העסקי2 ב-8 החודשים הראשונים של שנת 2020
כפי שניתן לראות בתרשים 1, החוב העסקי במשק הסתכם בחודש אוגוסט 2020 ב-963 מיליארד ₪. מדובר בגידול צנוע של כמיליארד ₪ בהשוואה ל-962 מיליארד לסוף שנת 2019, המהווים גידול זניח של 0.14% בלבד. בסיכומה של תקופה זו, מגמת השינוי בהיקפי החוב לא הייתה קבועה או אחידה לאורך התקופה, הן ברמה הכוללת והן בחתך של מקורות המימון. כך, ההיקף הכולל של
החוב העסקי עלה בהדרגה עד לחודש מאי אך ירד בחודשים יוני ויולי, ושב לעלות באוגוסט.
העלייה בהיקפי החוב בחודשים הראשונים של המגיפה, בין מרץ ליוני, נשענה בעיקר על נטילת חוב מוגברת של עסקים גדולים במערכת הבנקאית, בין היתר באמצעות ניצול מסגרות אשראי על ידי אותם עסקים גדולים. עליה זו קוזזה בחלקה על ידי הפחתה משמעותית של החזקות משקי בית באגרות חוב קונצרניות, שנעשתה בין היתר באמצעות מכירה מאסיבית של קרנות נאמנות באותה תקופה. בנוסף, החוב לתושבי חוץ פחת משמעותית, דבר המשקף הן הפחתה של אשראי ספקים
והלוואות פיננסיות מגופים זרים.3
בחודשים יוני ויולי נרשמה ירידה של היקפי החוב העסקי מכלל המקורות, אך זו שבה לעלות מחדש בחודש אוגוסט, מגמה שהשתקפה בעיקר בעליה מחודשת בחוב שמוחזק על ידי משקי בית. מאז פרוץ המשבר, בין החודשים פברואר לאוגוסט, בולטת היציבות היחסית של חוב עסקי שמוחזק על ידי המשקיעים המוסדיים, זאת בהשוואה לחוב ממקורות אחרים (בנקים, משקי בית ותושבי חוץ)
שחלו בו תנודות משמעותיות.
בסיכומו של דבר, בהשוואה לסוף שנת 2019, גדל היקף החוב העסקי שמוחזק על ידי המערכת הבנקאית ב-15 מיליארד ₪ (3%), החוב מצד המשקיעים המוסדיים ב-4 מיליארד ₪ (2%) ומשקי בית ב-7 מיליארד ₪ (5%), אך החזקות תושבי חוץ ירדו ב-24 מיליארד ₪ (13%-).
2 השימוש בפרק זה הוא בנתוני החוב של המגזר העסקי שמפורסמים על ידי בנק ישראל, להבדיל מנתוני האשראי, משום שלצורך הבנת התמונה לא רצוי להתחשב בשינויים הנובעים משינוי בשווי השוק או בהפרשות לחובות מסופקים מצד המלווים. 3 בסיכומה של התקופה האמורה נחלש השקל הן ביחס לדולר והן ביחס ליורו, כך ששינויי שער החליפין אינם יכולים להסביר את הקיטון באשראי מתושבי חוץ.
3
תמונת מצב האשראי למגזר העסקי על רקע משבר הקורונה, נכון לרבעון השלישי של 2020
תרשים 1: חוב המגזר העסקי לפי הגורם המלווה, ינואר-אוגוסט 2020 (מיליארדי ש”ח)
מקור: בנק ישראל הערה: בפירוט הנתונים לפי הגורם המלווה, לא מוצג החוב לחברות כרטיסי האשראי שעומד על 3 מיליארד ₪ לאורך כל התקופה.
המערכת הבנקאית ואשראי שניתן באמצעות הקרנות בערבות מדינה
כאמור, החוב העסקי למערכת הבנקאית מתחילת השנה עד לחודש אוגוסט, גדל בכ-15 מיליארד ₪, דבר המהווה גידול של 3%. בחודש הראשון למשבר, חודש מרץ, נרשם גידול דרמטי של 19
מיליארד ₪ באשראי הבנקאי (עלייה חודשית חריגה של 4%), הקשור במידה רבה למשיכה של מסגרות אשראי לא מנוצלות על ידי עסקים גדולים. בשלושת החודשים שלאחריו נרשמה יציבות
יחסית ואילו ביוני נרשמה ירידה חריגה של 11 מיליארד ₪ (2%-), שתוקנה באופן חלקי ביולי ובאוגוסט.
הקרנות למתן אשראי בערבות מדינה לעסקים החלו לפעול בחודש אפריל, ומאז ועד לסוף אוקטובר העניקו אשראי שהסתכם ב-21 מיליארד ₪ (תרשים 2). נכון לסוף אוגוסט, האשראי שניתן על ידי המערכת הבנקאית באמצעות הקרנות בערבות המדינה הסתכם ב-19 מיליארד ₪, כשבאותה תקופה יתרות האשראי העסקי מהמערכת הבנקאית ירדו ב-6 מיליארד ש”ח.4 כלומר, יתרת
4 הנתונים מתייחסים ליתרות האשראי העסקי ולא ליתרות החוב, ועל כן קיים הבדל בין נתוני תרשים 1 (חוב עסקי) לתרשים 2 (אשראי עסקי).
4
תמונת מצב האשראי למגזר העסקי על רקע משבר הקורונה, נכון לרבעון השלישי של 2020
האשראי הבנקאי שניתן למגזר העסקי, שלא במסגרת הקרנות בערבות מדינה, ירדה מאז הרבעון הראשון ב-25 מיליארד ₪ (קיטון של 5%). הירידה החדה באשראי הבנקאי למגזר העסקי מקורה כאמור בחודש יוני 2020, וקשורה ככל הנראה בהחזר הלוואות שנלקחו ממסגרות האשראי בתחילת המשבר. בחודשיים הקודמים ליוני ובחודשיים לאחריו נרשמה מדי חודש דווקא עליה מתונה
והדרגתית בהיקפי האשראי.
תרשים 2: ביצועי הלוואות בערבות מדינה שנפתחו על רקע משבר הקורונה ושינויים ביתרות האשראי הבנקאי לעסקים – החל מאפריל 2020 (במיליוני ₪)
מקור: בנק ישראל והחשב הכללי
בהשוואה בינלאומית (תרשים 3), שיעור הגידול באשראי הבנקאי למגזר העסקי בישראל נמוך מזה שנרשם באירופה, אך גבוה מזה שנרשם בקנדה, ניו זילנד ובאוסטרליה. בכל המדינות הנבחנות, נרשמה עלייה משמעותית באשראי ברבעון הראשון, ואחריו ירידה מתונה (למעט ניו זילנד עם ירידה
ניכרת).
5
תמונת מצב האשראי למגזר העסקי על רקע משבר הקורונה, נכון לרבעון השלישי של 2020
תרשים 3: שינוי* באשראי הבנקאי למגזר העסקי ביחס לתחילת 2020 (סוף 2019 = 100)
מקור: עיבודי אגף הכלכלנית הראשית לנתוני יתרות האשראי של בנק ישראל, Bank of Canada ,RBNZ ,ECB ו-RBA *שינוי נומינלי. באירופה הנתונים מתייחסים ל-“מוסדות מוניטריים ופיננסיים מקבלי פיקדונות” )MFIs(.
לצד העלייה בהיקף האשראי הבנקאי הכולל מתחילת השנה, ניכרת שונות ביכולת לגייס אשראי בין עסקים גדולים לעסקים קטנים יותר (תרשים 4). ניתן לראות כי ברבעון הראשון היקף האשראי הבנקאי לעסקים גדולים גדל בשיעור חריג של 11%, וגם לאחר שהיקפו קטן ברבעונים שלאחריו, הגידול הכולל מתחילת השנה הסתכם ב-6%. לעומתם, האשראי לעסקים הבינוניים והקטנים גדל בצורה מתונה בלבד ברבעון הראשון (פחות מ-1%) ועבור עסקים זעירים הוא אף הצטמצם ברבעון זה (בלמעלה מ-1%). ברבעון השני נרשמה עליה בהיקף האשראי של העסקים הבינוניים, הקטנים והזעירים, וזאת הודות לפעילות הקרנות בערבות מדינה. בסיכומו של הרבעון השלישי, האשראי הבנקאי לעסקים קטנים גדל ב-4%, לעסקים בינוניים הוא גדל ב-1.5% ואילו לעסקים זעירים
האשראי ירד ב-0.6% בהשוואה לסוף שנת 2019.
6
תמונת מצב האשראי למגזר העסקי על רקע משבר הקורונה, נכון לרבעון השלישי של 2020
תרשים 4: שינוי ביתרות האשראי הבנקאי למגזר העסקי, לפי גודל עסק* (סוף 2019 = 100)
מקור: עיבודי אגף הכלכלנית הראשית למידע השוטף על התאגידים הבנקאיים שמפורסם על ידי בנק ישראל * גודל העסקים לפי ההגדרות בדו”חות הבנקאיים: עסקים זעירים – עסקים עם מחזור הנמוך מ-10 מליוני ₪; עסקים קטנים – עסקים עם מחזור גדול או שווה ל-10 מליוני ₪ וקטן מ-50 מיליוני ₪; עסקים בינוניים – עסקים עם מחזור גדול או שווה ל-50 מיליוני ₪ וקטן מ-250 מיליוני ₪ ; עסקים גדולים – עסקים עם מחזור גדול או שווה ל-250 מיליוני ₪
ניתן ללמוד מממצאים אלו כי לעסקים הגדולים יש, בממוצע, כרית ביטחון מימונית באמצעות מערכת הבנקאות, שהינה גבוהה משמעותית מזו שבידי העסקים הזעירים, הקטנים והבינוניים, וזו מומשה במהלך חודש מרץ. חלק ניכר ממשיכות האשראי של העסקים הגדולים הוחזרו במהלך הרבעון השני, כאשר אי הוודאות המשקית פחתה מעט. הפערים בינם לבין העסקים הקטנים יותר, ובפרט הזעירים והבינוניים, שבו והתרחבו ברבעון השלישי, נתון המשתלב עם הירידה בכמות ההלוואות החדשות שניתנו באמצעות הקרנות בערבות מדינה ברבעון זה. בולטת גם החולשה היחסית של העסקים הבינוניים (עסקים עם מחזור בין 50 ל-250 מליוני ₪) ושל העסקים הזעירים
(מחזור של פחות מ-10 מליוני ₪) אל מול עסקים קטנים שמחזורם בין 10 ל-50 מליון ₪.
ממצאים אלו גם משתלבים עם נתוני סקר הערכת מגמות העסקים המצביעים על כך ששיעור העסקים הגדולים (מעל 100 עובדים) שדיווחו לאורך שנת 2020 על מגבלות בגישה לאשראי בנקאי, היה נמוך משמעותית מזה שדיווחו עסקים קטנים יותר (מתחת ל-100 עובדים, ראו תרשים 5). נתונים אלה גם הם מעידים על שיפור מסוים בגישה של העסקים הקטנים (בין 5-10 ובין 11-49 עובדים) לאשראי בהשוואה לחודשים הראשונים של המשבר. זאת בניגוד לעסקים בגודל בינוני (-50 99 עובדים), אשר שיעור המדווחים בהם על מגבלות אשראי מתונה או חמורה עלה, והסתכם
בנובמבר ב-34%.
7
תמונת מצב האשראי למגזר העסקי על רקע משבר הקורונה, נכון לרבעון השלישי של 2020
תרשים 5: שיעור המדווחים על מגבלה מתונה או חמורה בגישה לאשראי בנקאי, לפי גודל עסק (מספר מועסקים)
מקור: עיבודי אגף הכלכלנית הראשית לסקר הערכת המגמות בעסקים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה באופן כללי, שיעור העסקים שמדווחים על מגבלה מתונה או חמורה בגישה לאשראי בנקאי עלה בתקופת משבר הקורונה, והתייצב בממוצע על 20% באוקטובר לעומת 17% בפברואר (תרשים 6). מדובר בשיפור משמעותי לעומת שיא המצוקה בחודש אפריל, שם 31% מהעסקים דיווחו על מגבלה מתונה או חמורה. ענף המלונאות ספג את ההרעה המשמעותית ביותר: 71% מהעסקים בענף זה
דיווחו על מגבלה בהשגת אשראי בחודש אוקטובר 2020, אל מול 12% בלבד בפברואר.
תרשים 6: שיעור המדווחים על מגבלה מתונה או חמורה בגישה לאשראי בנקאי, לפי ענף
מקור: סקר הערכות עסקים (סיווג ענפי הכלכלה 2011) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ועיבודי אגף הכלכלנית הראשית
8
תמונת מצב האשראי למגזר העסקי על רקע משבר הקורונה, נכון לרבעון השלישי של 2020
בחלוקה ענפית של יתרות האשראי הבנקאי (תרשים 7), ניתן לראות כי למעט קבוצת ה”ענפים האחרים” (הכוללת בתוכה את ענף המסעדות, התיירות ועוד), קיים גידול באשראי הבנקאי בכל הענפים מאז תחילת השנה. בנוסף, בולט הזינוק שנרשם באשראי לענף השירותים הפיננסיים ברבעון הראשון (כ-13%) אשר ירד מאז בחדות, כך שבסיכומו של דבר העלייה באשראי שניתן לענף השירותים הפיננסיים נכון לסוף הרבעון בשלישי נמוכה מזו שניתנה לענפי התעשייה, הבינוי, הנדל”ן והמסחר. בנוסף, קבוצת ה”ענפים האחרים” מציגה תמונת כמעט הפוכה של צניחה בהיקפי האשראי ברבעון הראשון, עם התאוששות ברבעון השני, שסביר לשייכה לפעילות הקרנות בערבות
מדינה, וירידה תלולה נוספת ברבעון השלישי.
תרשים 7: יתרות אשראי בנקאי לפי ענף (סוף 2019 = 100)
מקור: עיבודי אגף הכלכלנית הראשית לדו”חות הכספיים של חמשת הבנקים הגדולים
העלייה המתונה באשראי הבנקאי למגזר העסקי בולטת על רקע הגידול החד בפיקדונות הציבור בבנקים. הגידול בפיקדונות נבע בין היתר ממימוש נכסי הציבור (בפרט, דרך קרנות הנאמנות) בהיקפים גדולים אשר התמורה בגינן הופקדה במערכת הבנקאית. נכון לחודש יולי 2020, גדלו פיקדונות הבנקים מתחילת השנה ב-10% (לשם השוואה, בתקופה המקבילה אשתקד היקף
הפיקדונות גדל ב-2% בלבד).
9
תמונת מצב האשראי למגזר העסקי על רקע משבר הקורונה, נכון לרבעון השלישי של 2020
תרשים 8: סך פיקדונות הציבור במערכת הבנקאות (מיליארדי ש”ח)
מקור: בנק ישראל
הגדלת היקפי הפיקדונות ללא עליה זהה במתן אשראי הקטינה את יחס האשראי לפיקדונות )Loan to Deposit Ratio( של הבנקים בישראל לרמת שפל של 74% (תרשים 9)5 בספטמבר 2020,
לעומת 111% בבנקים במדינות אירופה שנרשם ברבעון השני של 6.2020 גידול בפיקדונות, ללא עליה באשראי העסקי בגינה, השתקפה בין היתר גם בעליה חסרת תקדים באחזקת אג”ח ממשלתיות על ידי המערכת הבנקאית (תרשים 10).
https://www.boi.org.il/he/NewsAndPublications/RegularPublications/DocLib4/BankingSystem5 AnnualReport/skira19/Table1.1.pdf
https://www.bankingsupervision.europa.eu/banking/statistics/html/index.en.html6
10
תמונת מצב האשראי למגזר העסקי על רקע משבר הקורונה, נכון לרבעון השלישי של 2020
תרשים 9: יחס האשראי לפיקדונות בחמשת הבנקים הגדולים
מקור: עיבודי אגף הכלכלנית הראשית לדו”חות הכספיים של חמשת הבנקים הגדולים
תרשים 10: אשראי בנקאי לממשלה ולרשויות מקומיות (במיליארדי ₪)
11
מקור: בנק ישראל
תמונת מצב האשראי למגזר העסקי על רקע משבר הקורונה, נכון לרבעון השלישי של 2020
אשראי מחברות האשראי החוץ בנקאי7
בשנים האחרונות נרשמה צמיחה משמעותית בהיקפי האשראי הניתנים על ידי חברות האשראי החוץ בנקאי בישראל. 8 חברות האשראי החוץ בנקאי הציבוריות דיווחו יחד על מתן אשראי בהיקפים של למעלה מ-5 מיליארד ₪ בסוף שנת 2019, גידול של למעלה מ-100% בארבע שנים. אמנם בהשוואה למערכת הבנקאית והמוסדית היקף האשראי הכולל שניתן על ידי גופים אלה למגזר העסקי הינו זניח (פחות מ-1%), אך עבור חתכים מסוימים במגזר הפרטי, ובפרט עסקים קטנים ובינוניים בסיכון גבוה, נטען כי מוסדות אלה מהווים מקור משמעותי של אשראי. דו”חות החברות הללו לרבעון השלישי ולרבעון השני של 2020 מעידים כי משבר הקורונה הוביל לפגיעה משמעותית בהיקפי האשראי שגופים אלה מעמידים, בסדרי גודל חריגים מאד בהשוואה לשאר
נותני האשראי במשק.
בסיכום הרבעון השלישי של 2020 נרשמה ירידה דרמטית של 1.2 מיליארד ₪ (כ-24%) ביתרת האשראי מצד גופים אלה בהשוואה לתחילת השנה (תרשים 11). זאת, לאחר צניחה חריפה של כ- 938 מיליון ₪ ביתרת האשראי שניתנת על ידם ברבעון השני של 2020.
תרשים 11: יתרת אשראי שניתן על ידי 8 חברות האשראי החוץ בנקאי הציבוריות (מיליוני ש”ח)
מקור: עיבודי אגף הכלכלנית הראשית לדו”חות הכספיים של חברות האשראי החוץ בנקאי הציבוריות
7 פרק זה דן בחברות האשראי החוץ בנקאי שאינן חברות כרטיסי אשראי או גופים מוסדיים.
12
תמונת מצב האשראי למגזר העסקי על רקע משבר הקורונה, נכון לרבעון השלישי של 2020
סיבה מרכזית לירידה זו נעוצה בצניחה מקבילה של מקורות המימון שהועמדו לטובת גופים אלה. בהשוואה לתחילת השנה, ברבעון השלישי של 2020 נרשמה צניחה של 1.4 מיליארד ₪ (32%-)
בהתחייבויות השוטפות של החברות הללו (תרשים 12), המשקפת ירידה של 740 מיליון ₪ (25%-) באשראי הניתן להן מתאגידים בנקאיים (תרשים 13) וירידה באשראי הניתן על ידי הגופים המוסדיים. חלק מפערי המימון הללו הושלמו על ידי הזרמת הון בעלים לחברות הללו, שהגדיל את ההון העצמי כולל שלהן ב-500 מיליון ₪ (41%) מסוף 2019 (תרשים 13). יחד עם זאת, יש לציין כי ברבעון השלישי קיימת מגמת התאוששות קלה בהשוואה לרבעון השני, אשר באה לידי ביטוי בגידול בהיקף האשראי של כ-193 מיליון ₪ – גידול של 5%, וכן בגידול של כ-9% בהתחייבויות השוטפות. ברקע הדברים, יוזכר כי נכון לסוף הרבעון השלישי חברות אלה לא נהנו מכלי הסיוע שבנק ישראל העמיד לטובת הבנקים, ובפרט ההלוואות בתנאים מועדפים לטובת העמדת אשראי לעסקים קטנים. בנוסף, חברות האשראי החוץ בנקאי הציבוריות שנסקרות בפרק זה, לא הצטרפו לקרן בערבות מדינה. בכך, חברות אל נמצאות בעמדת נחיתות בהעמדת אשראי בהשוואה למערכת
הבנקאית.
תרשים 12: סך ההתחייבויות השוטפות של חברות האשראי החוץ בנקאי (מיליוני ש”ח)
מקור: עיבודי אגף הכלכלנית הראשית לדו”חות הכספיים של חברות האשראי החוץ בנקאי הציבוריות
13
תמונת מצב האשראי למגזר העסקי על רקע משבר הקורונה, נכון לרבעון השלישי של 2020
תרשים 13: שינויים באשראי מתאגידים בנקאיים ובהון העצמי של חברות אשראי חוץ בנקאי (מיליוני ש”ח)
מקור: עיבודי אגף הכלכלנית הראשית לדו”חות הכספיים של חברות האשראי החוץ בנקאי הציבוריות
בהתאם לירידה המתוארת באשראי החוץ בנקאי, עולה כי שיעור העסקים שמדווחים על מגבלה מתונה או חמורה בגישה לאשראי חוץ בנקאי עלתה במהלך המחצית האחרונה, מ-15% מהעסקים בפברואר ל-21% מהעסקים באוקטובר 2020, שיפור משיא המצוקה שנרשמה באפריל, בה 29% מהעסקים דיווחו על מגבלה מתונה או חמורה. כמו לגבי הגישה לאשראי הבנקאי, המצוקה בלטה במיוחד בענף המלונאות (תרשים 14), שגדלה מאד בחודשים האחרונים. בענף הבינוי ניכרת הרעה
משמעותית בחודשים מאי ויוני ומאז חל שיפור, אם כי בחודש אוקטובר נרשמה הרעה נוספת.
14
תמונת מצב האשראי למגזר העסקי על רקע משבר הקורונה, נכון לרבעון השלישי של 2020
תרשים 14: שיעור המדווחים על מגבלה מתונה או חמורה בגישה לאשראי חוץ בנקאי
מקור: סקר הערכות עסקים (סיווג ענפי הכלכלה 2011) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ועיבודי אגף הכלכלנית הראשית
עלויות האשראי הבנקאי
הריבית הממוצעת על האשראי הבנקאי למגזר העסקי פחתה החל מחודש אפריל 2020 ושמרה על יציבות יחסית מאז (תרשים 15). הריבית על האשראי לעסקים זעירים בסוף הרבעון השלישי היתה נמוכה בכ-0.45 נקודות אחוז בהשוואה לחודש מרץ 2020, והריבית לעסקים קטנים נמוכה בכ-0.27 נקודות אחוז. הקיטון לגבי עסקים בינוניים וגדולים היה נמוך יותר והסתכם ב-0.07 וב-0.09 נקודות
אחוז בהתאמה.
הירידה בריבית, במיוחד בקרב עסקים קטנים וזעירים, משקפת גם את הריבית המופחתת על האשראי שניתן בערבות המדינה. זו עוגנה על רמה ממוצעת של 1.5% מעל לריבית הפריים (החל ממאי משמעותה ריבית של 3.1%) זאת לעומת ריבית ממוצעת שנעה שבין 2.3% ל-3.19% מעל לריבית פריים, כתלות בבנק ובגודל העסק, שהייתה נהוגה במחצית השנייה של 2019 בקרן להלוואות לעסקים קטנים ובינוניים שהוקמה בשנת 2016 בתנאי ערבות מדינה נמוכים יותר.8 עם זאת, ברור כי נתוני הריבית משקפים רק את מצבו של מי שקיבל אשראי, אך אינם יכולים לשקף
את מצבו של מי שמודר מקבלת אשראי.
8 מקור: החשב הכללי:לחץ לקריאה
15
תמונת מצב האשראי למגזר העסקי על רקע משבר הקורונה, נכון לרבעון השלישי של 2020
תרשים 15: שיעור הריבית על אשראי קצוב לא-צמוד שניתן מהתאגידים הבנקאיים לעסקים, לפי גודל עסק
מקור: בנק ישראל, המפקח על הבנקים
* גודל העסקים לפי ההגדרות בדו”חות הבנקאיים: עסקים זעירים – עסקים עם מחזור הנמוך מ-10 מליוני ₪; עסקים קטנים – עסקים עם מחזור גדול או שווה ל-10 מליוני ₪ וקטן מ-50 מיליוני ₪ ; עסקים בינוניים – עסקים עם מחזור גדול או שווה ל-50 מיליוני ₪ וקטן מ-250 מיליוני ₪ ; עסקים גדולים – עסקים עם מחזור גדול או שווה ל-250 מיליוני ₪
שוק האג”ח הקונצרני
בחודשים ינואר-אוקטובר 2020 נרשמו גיוסים של אגרות חוב על ידי חברות ישראליות שאינן פיננסיות (ללא בנקים, חברות ביטוח ופיננסים) בהיקף של כ-34 מיליארד ₪. המשך גיוסי אג”ח בקצב זה עד סוף השנה יביא את סך גיוסי האג”ח ב-2020 להיות גבוה מזה שנרשם בשנתיים האחרונות (תרשים 16). בחינת דירוגי האשראי של החברות שגייסו בתקופה זו מראה על ירידה
משמעותית בהיקף הגיוסים של חברות בסיכון גבוה (דירוג ספקולטיבי / ללא דירוג).
16
תמונת מצב האשראי למגזר העסקי על רקע משבר הקורונה, נכון לרבעון השלישי של 2020
תרשים 16: גיוסי אג”ח על ידי חברות ישראליות לא פיננסיות (מיליארד ש”ח)
מקור: בנק ישראל בנוסף, הנתונים מראים כי לאחר קפיצה חריגה בתשואות לפדיון על אג”ח קונצרניות הנסחרות בבורסה במרץ 2020, הן חזרו לרמתן ערב המשבר לגבי מרבית הענפים ואף פחתו מרמתן דאז (תרשים 17). גם לגבי ענף המלונאות וחברות הנדל”ן המניב בחו”ל שהתשואה החציונית בהן גבוהה מזו שהייתה ערב המשבר, הרי שמדובר ברמות ריבית המשקפות יכולת מימון נוחה.
תרשים 17: תשואת אג”ח קונצרני לפי ענף (תשואה חציונית, מח”מ מעל 0.5)
17
מקור: עיבודי אגף הכלכלנית הראשית לנתוני הבורסה לניירות ערך
תמונת מצב האשראי למגזר העסקי על רקע משבר הקורונה, נכון לרבעון השלישי של 2020
סיכום והשלכות
תמונת האשראי למגזר העסקי המשתקפת מתחילת משבר הקורונה מעידה על תפקוד סדיר של המערכת הפיננסית, הנשענת במידה רבה על התערבות משמעותית של בנק ישראל ומשרד האוצר לעידוד מתן אשראי והוזלת עלויותיו.
בהשוואה לתחילת השנה, נכון לחודש אוגוסט גדל האשראי העסקי הכולל בשיעור זניח של כמיליארד ₪. מאחורי נתון זה עומד גידול בהיקפי האשראי שהתקבל מהמערכת הבנקאית, מהמשקיעים המוסדיים ומהציבור בסך של 26 מיליארד ₪, ומאידך ירידה משמעותית באשראי שהתקבל מתושבי חוץ בסך של כ-24 מיליארד ₪. במהלך תקופה זו בלטה היציבות היחסית באשראי שהועמד על ידי משקיעים מוסדיים, זאת בהשוואה לתנודתיות הגבוהה באשראי משאר
המקורות.
עם זאת, ניכרת שונות גבוהה ביכולתם של עסקים שונים להשיג אשראי. עסקים גדולים נהנו מגידול משמעותי באשראי בהשוואה לעסקים קטנים ובינוניים. ענפי המלונאות ושירותים אחרים בלטו בקושי שלהם להשיג אשראי בהשוואה לענפים אחרים. וכן, חברות בדירוג אשראי ספקולטיבי התקשו לגייס אג”ח בשוק ההון בהשוואה לחברות בדירוג השקעה. בלטה במיוחד הירידה החדה בהיקפי האשראי שניתן על ידי גופי האשראי החוץ בנקאי, שמטבען פונות לעסקים בסיכון גבוה
יחסית.
התמונה העולה משלל האינדיקטורים עשויה להעיד על קושי ספציפי בעיקר בקרב עסקים בסיכון גבוה יחסית שאינם מקבלים מענה במערכת הבנקאית ובשוק ההון, גם לא במסגרת הקרנות בערבות מדינה, ואשר גישתם לאשראי חוץ בנקאי נפגעה. חשוב להבהיר עם זאת, כי בחלק מהמקרים תופעה זו אינה מפתיעה: לא מן הנמנע שרמת הסיכון של לפחות חלק מהעסקים הללו אינה מצדיקה קבלת
אשראי חדש כתוצאה מהמציאות הקיצונית החדשה שנוצרה וזו הצפויה בשנים הקרובות.
כמו כן, יש לציין כי מאז תום הרבעון השלישי של 2020 הכריזו משרד האוצר ובנק ישראל על מספר צעדים חדשים הנוגעים להקלת יכולת המימון של עסקים. בכך יש למנות את הודעת משרד האוצר מיום 15.12.2020 בדבר הקלות בתנאי הסף והסרת מגבלות לקבלת אשראי במסגרת הקרנות להלוואות בערבות מדינה ואת הודעת בנק ישראל לגבי מתן עסקות ריפו לגופי האשראי החוץ בנקאי המפוקחים החל מחודש ינואר 2021. צעדים אלה צפויים להקל על מתן האשראי במשק,
ובפרט זה הניתן לעסקים בסיכון גבוה.
18

שתפו את המאמר

שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

הורידו עכשיו את האפליקציה שלנו בחינם!

ותהנו ממגוון תכנים בזמן אמת לנייד שלכם

דילוג לתוכן