עו"ד דיני משפחה אסתר שלום – "יורש במקום יורש"

חוק הירושה קובע מספר אפשרויות לפיהן אדם יכול לצוות את רכושו במסגרת צוואה ליותר מיורש אחד:

הורשה למספר יורשים יחדיו (סעיף 40 לחוק); יורש במקום יורש (סעיף 41 לחוק); או יורש אחר יורש (סעיף 41 לחוק).

 

במסגרת ההסדר של "יורש במקום יורש", המצווה רשאי לצוות שרכושו יועבר ליורש מסויים, וכי במידה שאותו יורש לא יוכל לרשת אותו, אזי יירש אותו יורש אחר במקומו.

לדוגמא, המצווה יכול לקבוע שהוא מוריש את רכושו לבת זוגו, וכי במידה שבת זוגו לא תהיה בחיים, אזי ירשו אותו כל הילדים המשותפים לו ולבת זוגו, וזאת בחלקים שווים ביניהם. לחילופין, המצווה יכול לקבוע שהוא מוריש את רכושו לאחד מילדיו, וכי במידה שאותו ילד לא יהיה בחיים במועד פטירתו של המצווה, אזי ירשו אותו צאצאיו של אותו ילד שהלך לעולמו (כלומר, הנכדים של המצווה), אף זאת בחלקים שווים ביניהם.

 

הסדר היורש במקום יורש מעוגן בסעיף 41 לחוק הירושה, שקובע כך:

"41.  יורש במקום יורש

(א)    המצווה רשאי לצוות לשניים על מנת שיזכה השני אם לא זכה הראשון; השני יזכה אם מת הראשון לפני המצווה או שנמצא פסול לרשת או שהסתלק מן המגיע לו שלא לטובת בן-זוגו, ילדו או אחיו של המוריש.

(ב)    זכה השני, דינו כדין מי שהמצווה ציווה לו לכתחילה.

(ג)     על דרך זו רשאי המצווה לצוות גם ליותר משניים."

כלומר, במסגרת הסדר יורש במקום יורש המצווה רשאי לקבוע שאדם מסויים ירש אותו, וכי במידה שאותו אדם לא יוכל לרשת את המצווה, וזאת מאחר שהוא עצמו נפטר לפני המצווה, או שהוא נמצא פסול לרשת את המצווה, או שהוא הסתלק מחלקו בעיזבון שלא לטובת בן זוגו, ילדו, או אחיו של המצווה, אזי ירש אותו אדם אחר.

במקרה כזה היורש החליפי ייחשב כמי שהמצווה הוריש לו את רכושו מלכתחילה.

בדרך זו ניתן להוריש את הרכוש ליותר משני יורשים, ולהוסיף יורשים נוספים שיירשו את המצווה במידה שהיורשים שלפניהם לא יוכלו לרשת אותו.

עם זאת, יש לשים לב שסעיף 53 לחוק הירושה קובע שסעיף 41 לחוק אינו חל במידה שיש בצוואה הוראות אחרות. סעיף זה קובע למעשה שסעיף 41 הינו סעיף שניתן להתנות עליו במסגרת הצוואה, ולקבוע במסגרתה תנאים ששונים מהתנאים שמופיעים בסעיף 41 לחוק.

 

מי פסול לרשת?

סעיף 5 (א) לכל הירושה מגדיר שני סוגים של יורשים שפסולים לרשת את המוריש:

(1)   מי שהורשע על שגרם במתכוון למותו של המוריש או שניסה לגרום למותו.

(2)   מי שהורשע על שהעלים או שהשמיד את צוואתו האחרונה של המוריש, או שזייף אותה, או שתבע על פי צוואה מזוייפת.

עם זאת, סעיף 5(ב) לחוק קובע שמי שהורשע על שניסה לגרום למות המוריש והמוריש מחל לו, בכתב או על ידי עשיית צוואה לטובתו, חוזר ונעשה כשר לרשת את המוריש

מהו היקף הזכויות של היורש הראשון

במידה שמי שנקבע כיורש ראשון יוכל לרשת את המצווה, אזי היקף זכויותיו בירושה יהיה כמו כל יורש רגיל, ומבלי שהוא יוגבל רק בשל העובדה שהוא נכלל בהסדר של יורש במקום יורש. כלומר, הוא יוכל לנהוג בנכסים שירש כמנהג בעלים, ללא הגבלה, ולהוריש אותו הלאה לכל מי שירצה, ומבלי שתהיה לו כל מחוייבות להוריש אותו דווקא למי שנקבע כיורש חליפי במקומו.

 

מה ההבדל בין הסדר "יורש במקום יורש" להסדר "יורש אחר יורש"          

בצד ההסדר של "יורש במקום יורש", שמופיע בסעיף 41 לחוק הירושה, קיים גם ההסדר של "יורש אחר יורש", שמופיע בסעיף 42 לחוק הירושה, ואשר קובע כך:

"42. יורש אחר יורש

(א)           המצווה רשאי לצוות לשניים על מנת שיזכה השני אחרי שזכה הראשון; השני יזכה במות הראשון או בהתקיים התנאי או בהגיע המועד שנקבע לכך בצוואה, הכל לפי המוקדם יותר.

(ב)           הראשון רשאי לעשות במה שקיבל כבתוך שלו, והשני לא יזכה אלא במה ששייר הראשון; אולם אין הראשון יכול לגרוע מזכותו של השני על ידי צוואה.

(ג)            השני יזכה אם היה כשר לרשת את המצווה בשעת זכייתו, אף אם לא היה כשר לכך במות המצווה; מת השני לפני שעת זכייתו או שנמצא פסול לרשת או שהסתלק מן המגיע לו, הוראת הצוואה לטובתו מתבטלת.

(ד)           הוראת צוואה על דרך זו ליותר משניים – בטלה, זולת הוראה לטובתו של מי שהיה בחיים בשעת עשיית הצוואה."

מדובר בשני הסדרים שונים, שנועדו להסדיר שני מצבים שנבדלים זה מזה.

שכן, במסגרת ההסדר של יורש במקום יורש, המצווה רשאי לצוות שרכושו יועבר ליורש הראשון, וכי אם אותו יורש לא יוכל לרשת אותו, אזי יירש אותו היורש השני, במקומו, כך שהיורש הראשון לא יירש דבר. לדוגמא, המצווה רשאי לצוות שעזבונו יעבור לאשתו, וכי אם אשתו תמות לפניו ולא תהיה בחיים בעת מותו, אזי עזבונו יעבור ישירות לבנו.

לעומת זאת, במסגרת ההסדר של יורש אחר יורש, לפי סעיף 42 לחוק הירושה, המצווה יכול לקבוע שרכושו יועבר בתחילה ליורש הראשון, ולאחר מכן הוא יעבור ליורש השני. לדוגמא, המצווה רשאי לצוות שעזבונוו יעבור בתחילה לאשתו, ולאחר שהיא תלך לעולמה, יעבור עזבונו לבנו.

הבדל נוסף בין שני ההסדרים מתבטא במספר היורשים שניתן לקבוע במסגרת כל אחד מהם. בעוד שבמסגרת ההסדר של "יורש במקום יורש", ניתן לקבוע הוראות ליותר משני יורשים, כאמור בסעיף 41(ג) לחוק, אזי במסגרת ההסדר של "יורש אחר יורש", לא ניתן לקבוע הוראות ליותר משני יורשים, זולת הוראה לטובתו של מי שהיה בחיים בשעת עשיית הצוואה, כאמור בסעיף 42(ד) לחוק. יש לשים לב שמדובר בסעיף שלא ניתן להתנות עליו, נוכח סעיף 53 לחוק שקובע שניתן להתנות על סעיף 42 לחוק למעט סעיף 42(ד) לחוק.

בית המשפט העליון התייחס אף הוא להבדל בין שני ההסדרים וזאת במסגרת ע"א 4402/98 מלמד נ' סלומון, ובאופן הבא:

"בהסדר של "יורש אחר יורש" הצוואה קובעת כי היורש הוא פלוני ובמותו יירש את המוריש אלמוני (ראה סעיף 42(א) לחוק הירושה).

בהסדר של "יורש במקום יורש" הצוואה קובעת כי היורש הוא פלוני, ואם פלוני לא יזכה, היורש יהא אלמוני (סעיף 41 לחוק הירושה).

הנה-כי-כן, ההסדר של "יורש אחר יורש" שונה מהותית מההסדר של "יורש במקום יורש".

 

בהסדר של "יורש אחר יורש" פלוני יורש את המוריש. לכאורה, גורל הרכוש נתון עתה בידיו של פלוני הרשאי לעשות בו כרצונו. ההסדר של חוק הירושה מאפשר למוריש לשלוט על רכוש זה. המוריש רשאי לקבוע כי לאחר מותו של פלוני יעבור הרכוש לאלמוני. ב"תקופת הביניים" רשאי פלוני לעשות ברכוש כבתוך שלו. הרכוש הוא שלו. עם זאת, אין בכוחו לשנות מהוראתו של המוריש. אין הוא יכול לקבוע כי במותו הרכוש יעבור לפלמוני. …

שונה הדבר בהסדר של "יורש במקום יורש". כאן קובע המוריש כי פלוני יירש אותו. עם זאת המוריש צופה מצב דברים שבו פלוני לא יוכל לרשת אותו, אם משום שפלוני נפטר לפני המוריש, אם משום שפלוני פסול מלרשת אם משום שפלוני הסתלק מהירושה ואם מטעם אחר".

פנו אל עורכת הדין אסתר שלום, האמונה על ניהול תיקי משפחה מורכבים ובעלת ניסיון משמעותי בייצוג בחירה בצוואה וקבלו תמיכה וייעוץ מקצועי!

קראו עוד

 

יודגש כי המאמר אינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי ובכל עניין בנושא מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתחום.

עו״ד אסתר שלום

דרך אבא הלל 7, רמת גן, 5252204

טלפון: 052-970-6731

https://ester-law.co.il