במשטרה מודים לראשונה בקיומן של מה שמכונה תקלות מערכתיות בכל הנוגע לשימוש פסול שנעשה בפריצה לטלפונים חכמים של אזרחים ישראלים ומעקב פסול אחר חייהם.
עולה חשד כי ככל הנראה נעשה שימוש בפגסוס בתיקים רבים על ידי גורמים במשטרה ללא פיקוח. הכוונה לשאיבת מידע שאגור בטלפון( לדוגמא רשימת אנשי קשר ורשימת האפליקציות שיש במכשיר).
ההפקרות נובעת מן ההליך שבו שופטים נותנים צווים מבלי לדעת איזה שימוש נעשה בהם. לו ידעו לא היו מאשרים אותם. וכך זה מתנהל: החוקרים מגיעים לשופט, מקבלים צו להאזנת סתר ומשתמשים בזה גם למטרות שאיבת מידע, שזה אסור ובחוסר סמכות מוחלט. לא ניתן להפוך את האפשרות לאגור מידע לבלתי זמינה.
למשטרה אין בכלל סמכות לאסוף מידע שכזה. במשרד המשפטים ככל הנראה כלל לא ידעו שהמשטרה עושה דבר כזה וכעת בודקים האם מי שנתן אישור ידע למה הוא נותן אישור ומה בדיוק רצו מפעילי התוכנה לעשות.
כרגע אין אינדיקציה שנעשה שימוש כלשהו בחומרים שהושגו שלא בסמכות (חומרים שנאספו על ידי התוכנה ששואבת מידע), ולכן בודקים אם בכלל החוקרים הבינו שהתוכנה הזאת אוספת מידע שלא בסמכות. אם הבינו והטעו בכוונה זה כבר משהו אחר. אם לא הבינו ייתכן שנעשה שימוש בטעות בכלי הזה ללא שימוש.
ייתכן שהחוקרים כלל לא ידעו שאי אפשר להפוך את התוכנה ללא זמינה וכלל לא ידעו שהם אוגרים את המידע שלא בסמכות. הכול ייבדק במסגרת וועדת מררי יותר ויותר עולה הצורך לברר את הנושא כולו על ידי ועדה חיצונית לחלוטין הן למשטרה והן למערכת בתי המשפט.
עניין מרכזי
