בניגוד מוחלט להתנהלות הליכוד ומפלגות הלוויין שלו אחרי שהפסידו בבחירות הקודמות – במרכז שמאל האשמות הדדיות, טינה אישית עצומה והתפוררות מוחלטת. אין ספק שנתניהו ראוי להערכה על יכולותיו האישיות וכישרונו המדהים להיחלץ ממצבים שנראים אבודים לגמרי.
אחרי הכל רק לפני שנה וחצי כשביבי הפסיד בבחירות וממשלת השינוי קמה היה נדמה שזה קץ הקריירה של נתניהו. אלא שהוא, בכישרונו הנדיר חיסל כל מרד אפשרי במפלגתו ואיחד את האופוזיציה לגוש מגובש אחד שאינו מותיר כל סיכוי ללפיד לגרד לעצמו עוד חבר כנסת אחד או שניים שיאפשרו לו לשרוד. יתירה מכך, ביבי הצליח לפורר לחלוטין את מפלגתו של בנט, לגנוב לו שני ח”כים שהם עכשיו שרים בממשלתו ולשלוח לאבדון גם את בנט וגם את שקד.
המרכז שמאל שהתנהל באופן מפוזר ובלתי אחראי איבד את השילטון במהירות, נאלץ להכריז על בחירות והצטמק ל-56 מנדטים המורכבים מ-32 חברי כנסת המתעבים את לפיד ומאשימים אותו בתבוסתם. עכשיו מרדו בגלוי המחנה הממלכתי והעבודה, בעוד שהסיעות הערביות ממילא לא קיבלו את מנהיגותו ולו לרגע אחד.
עכשיו מנצל הליכוד את המצב כדי לסכסך עוד יותר בין סיעות האופוזיציה ולמוטט לחלוטין את מעמדו של לפיד זאת באמצעות ניהול משא ומתן עצמאי עם כל סיעת אופוזיציה על חלוקת תפקידם בוועדות הכנסת השונות לרבות ראשות ועדות. זה החל בכך שגנץ וטיבי החליטו לנהל מו"מ עצמאי, גם העבודה וישראל ביתנו הבינו שלא יוכלו למקסם הישגים לסיעות שלהם בחסות לפיד והחלו בשיחות פרטיות מול הליכוד.
הרושם הכללי הוא שלפיד יצא מלשכת ראש הממשלה לאחר קדנציה קצרצרת בראשות ממשלת המעבר, כשהוא חבול, מוקצה ומאוס הן במחנהו והן בקרב המחנה של ביבי. נתניהו אפילו סירב לקיים עימו טקס חילופים בלשכת רה”מ ורק קיים עימו שיחת חפיפה קצרה.
לעומת זאת, בסקר בחירות שפורסם היום ואשר נערך בהזמנת אחד מערוצי הטלוויזיה, אילו הבחירות היו מתקיימות עתה יש עתיד היתה מקבלת עוד שני מנדטים ומרצ היתה חוזרת לכנסת במינימום מנדטים הכרחי. גנץ וליברמן בלי שינוי לעומת מצבם בכנסת הנוכחית..
עניין מרכזי