ועדת החקירה הממלכתית לרכש הצוללות בראשות השופט בדימוס אשר גרוניס, שלחה הודעות אזהרה לחמישה אישים לגורמים העלולים להיפגע מהחקירה, ובראשם לראש הממשלה בנימין נתניהו.
המוזהרים הנוספים הם:
משה (בוגי) יעלון, שהיה שר הביטחון,
לראש המל"ל בשנים 2015-2013 יוסי כהן,
לרם רוטברג, מפקד חיל הים בשנים 2016-2011
ולאבנר שמחוני, עובד מל"ל בשנים 2016-2010.
הוועדה מציינת באזהרותיה כי "מהתמונה המצטיירת בפני הוועדה בשלב זה עולה, כי בנושאים הנחקרים חל שיבוש עמוק בתהליכי עבודה ובמנגנוני קבלת החלטות בשורה של סוגיות רגישות. זאת, תוך יצירת סיכון לביטחון המדינה ותוך פגיעה ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל".
הוועדה כתבה שבחנה עשרות אלפי מסמכים, קיימה ראיונות רקע וגבתה עדויות מאישים שהיו מעורבים בתהליכים הנחקרים. הוועדה שמעה 41 עדים ו-122 מרואיינים ובחנה עשרות אלפי מסמכים. היא הודיעה שבכוונתה לפרסם בקרוב חלקים בלתי מסווגים מתוך העדויות.
אלו המחדלים שמצאה הוועדה בבדיקותיה, חלקם איומים ומסכנים משמעותית את הביטחון הלאומי:
• יוזמות בניין כוח הועלו על ידי הדרג המדיני והמל"ל ללא בחינה של צרכי הביטחון ובהתעלם ממגבלות תקציביות.
• יוזמות בניין כוח התעלמו מההשלכות על המוכנות הצבאית להתמודדות עם אתגרים ביטחוניים בטווח הזמן הקצר והארוך ומצרכים אחרים של מדינת ישראל.
• המל"ל הפך מגוף מטה לזרוע ביצועית של ראש הממשלה ופעל במקביל ובסתירה למשרד הביטחון ובתחומי האחריות והמומחיות של משרד הביטחון.
• חיל הים חבר למל"ל ולדרג המדיני במטרה להביא להתעצמות החיל על חשבון צרכים ביטחוניים אחרים תוך עקיפת צה"ל ומשרד הביטחון.
• הנושא של מכר צוללות גרמניות לצד ג' טופל באופן כאוטי, בערוצים מקבילים, ללא מעקב אחר ביצוע החלטות, ותוך הסתרה מגורמים רלוונטיים.
• מגעים דיפלומטיים רגישים נוהלו בחוסר מקצועיות, בחוסר זהירות ללא תאום וקו מדיני מוגדר.
• הלהיטות לקדם רכש ושיבוש התהליכים הסדורים פגעו בכוח המיקוח של מדינת ישראל והביאו להפסד כלכלי שנאמד במיליארדי שקלים.
• מערכת הביטחון וחיל הים ניצלו את הצורך בהגנה על מאגרי הגז כדי להגדיל את צי הספינות שלא על חשבון תקציב הביטחון ותוך הצגת הספינות כמיועדות אך ורק להגנה על אסדות הגז.
• מיד לאחר שהממשלה אישרה רכש של ספינות ייעודיות להגנה על מאגרי הגז, חיל הים יחד עם המל"ל, ובשלב מסוים גם מערכת הביטחון, פעלו בניגוד להחלטת הממשלה ורכשו ספינות שונות (גדולות ויקרות) מאלה שאושרו.
"סיכון ביטחון המדינה"
הוועדה קבעה כי "התנהלותו של בנימין נתניהו בנושאים הנחקרים על ידי הוועדה הובילה לשיבוש עמוק ושיטתי בתהליכי עבודה ובניין הכוח ולפגיעה במנגנוני קבלת החלטות בשורה של סוגיות רגישות. בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל".
לפי הוועדה, נתניהו עלול להיפגע בין השאר אם היא תגיע למסקנה כי בתפקידו כראש הממשלה בין 2009 ל-2016, קיבל החלטות שלהן השלכות משמעותיות על ביטחון המדינה ובניין הכוח של צה"ל, ללא תהליך סדור של קבלת החלטות; הגיע לסיכומים עם גרמניה בשורה של סוגיות מדיניות, ביטחוניות וכלכליות ללא תיעוד ותוך עקיפת הממשלה; והפך את המל"ל לגוף ביצוע של ראש הממשלה, שפעל במקביל ובסתירה למשרד הביטחון בתחומי האחריות והמומחיות של משרד הביטחון.
בכל הנוגע ליוסי כהן, נכתב כי הוא עלול להיפגע אם הוועדה תסיק שהתנהל בחוסר מקצועית, בחוסר זהירות ובחוסר שקיפות בשורה של סוגיות מדיניות וביטחוניות רגישות כששימש ראש המל"ל בין 2013 ל-2015. "התנהלותו של מר כהן בנושאים הנחקרים על ידי הוועדה הובילה לשיבוש עמוק בתהליכי עבודה ובניין הכוח ולפגיעה במנגנוני קבלת החלטות בשורה של סוגיות רגישות. בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל", צוין בדוח הוועדה.
עניין מרכזי
