מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין, שהחלה בתקופת כהונתו הראשונה של דונלד טראמפ ב-2018, הגיעה בחודש האחרון לשיא חדש של מתיחות, עם סבב מכסים חסר תקדים והשלכות כלכליות שמרעידות את השווקים העולמיים. עבור קוראי “עניין מרכזי”, אנו מביאים סקירה מקיפה של ההתפתחויות האחרונות, תוך ניתוח ההשפעות על הכלכלה העולמית, המדינות המעורבות והשחקנים המרכזיים בשני הצדדים.
רקע: שורשי הסכסוך הכלכלי
מלחמת הסחר בין ארה”ב לסין החלה ב-2018, כאשר ממשל טראמפ הטיל מכסים על סחורות סיניות בשווי 50 מיליארד דולר, בטענה שסין מפרה זכויות קניין רוחני, מעניקה סובסידיות לא חוקיות לתעשיותיה ומגבילה גישה לשווקים שלה. סין הגיבה במכסים משלה, והסכסוך הסלים במהירות לסדרת תעריפים הדדיים שהשפיעו על סחורות בשווי מאות מיליארדים. ב-2020 נחתם הסכם סחר חלקי (“שלב 1”) בין הצדדים, שבו סין התחייבה לרכוש סחורות אמריקאיות בשווי 200 מיליארד דולר, אך ההסכם לא פתר את המחלוקות העמוקות יותר, והמתיחות נמשכה גם בתקופת ממשל ביידן.
עם חזרתו של טראמפ לבית הלבן בינואר 2025, מדיניות “אמריקה תחילה” חזרה במלוא העוצמה, והפעם עם גישה תקיפה עוד יותר כלפי סין. טראמפ, שהבטיח במהלך מסע הבחירות שלו להילחם ב”גניבה הכלכלית” של סין, הפך את מלחמת הסחר למוקד מרכזי של כהונתו השנייה, תוך שהוא מאשים את סין בהחלשת הכלכלה האמריקאית ובהצפה של שווקים עולמיים במוצרים זולים.
הסלמה חסרת תקדים: מכסים בשיא
בשבועות האחרונים, מלחמת הסחר עלתה מדרגה עם סבב מכסים חדש שהחל ב-9 באפריל 2025. ארצות הברית הטילה מכסים של 104% על סחורות סיניות, כולל מוצרי אלקטרוניקה, מכונות וטקסטיל. בתגובה, סין הכריזה באותו יום על מכסים של 84% על סחורות אמריקאיות, כולל מוצרי חקלאות, כלי רכב ומוצרי אנרגיה. גולשים ב-X תיארו את המהלך כ”זריקת מספרים שאף אחד לא יכול לחיות איתם”, והצביעו על כך ששני הצדדים מטפסים על “עץ גבוה” שממנו יהיה קשה לרדת.
ההסלמה לא נעצרה שם. ב-11 באפריל דווח כי סין העלתה את המכסים שלה ל-125%, בתגובה לאיומים של טראמפ להוסיף מכס נוסף של 50%. לפי סוכנות הידיעות AP, המהלך הסיני נכנס לתוקף ביום שבת, 12 באפריל, והשפיע על מגוון רחב של מוצרים אמריקאיים, כולל סויה, בשר בקר ומוצרי טכנולוגיה. במקביל, דו”ח של רויטרס מ-14 באפריל חשף כי היצוא הסיני במרץ זינק בחדות, לאחר שמפעלים מיהרו לשלוח סחורות לפני כניסת המכסים האמריקאיים לתוקף, אך הסלמת הסכסוך מעיבה על התחזית הכלכלית של סין, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם.
תגובות בינלאומיות ומדינות שלישיות
מלחמת הסחר לא נשארת מוגבלת לשני הצדדים הראשיים. מדינות נוספות נאלצות להתמודד עם ההשלכות, וחלקן מנסות לנצל את המצב לטובתן. וייטנאם, למשל, הפכה לשחקנית מפתח בסכסוך. ב-11 באפריל דווח כי וייטנאם מוכנה לפעול נגד סחורות סיניות שעוברות דרכה לארה”ב, במטרה להגביל את השימוש של סין במדינות צד שלישי כדי לעקוף את המכסים האמריקאיים. בתמורה, וייטנאם מקווה להפחית את המכסים שהוטלו עליה על ידי ארה”ב. המהלך הזה נתפס כדרמטי, שכן במהלך הסבב הראשון של מלחמת הסחר, יצרנים סינים השתמשו במדינות כמו וייטנאם ומלזיה כ”תחנות מעבר” כדי לעקוף את המכסים של טראמפ.
במקביל, שווקי המניות העולמיים ספגו זעזועים משמעותיים. לפי דיווחים מ-X, צלילת שווקי המניות החלה מיד עם כניסת המכסים של ה-104% לתוקף, כאשר המשקיעים חוששים מהשפעות ארוכות טווח של הסכסוך. מדד הדאו ג’ונס ירד ב-3.2% ב-9 באפריל, ומדד שנחאי המורכב צנח ב-4.1% באותו יום. אנליסטים כלכליים מזהירים כי המשך הסלמה עלול להוביל למיתון עולמי, במיוחד אם שרשראות האספקה העולמיות ימשיכו להיפגע.
השפעות על הכלכלה האמריקאית
בארצות הברית, המכסים החדשים עוררו דאגה רבה בקרב חקלאים, יצרנים וצרכנים. חקלאים אמריקאיים, שכבר סבלו ממכסים סיניים קודמים, נפגעים כעת מהמכסים החדשים של 125%, שמקשים על יצוא מוצרים כמו סויה וחיטה. ארגוני חקלאים באיווה ובנברסקה דיווחו על ירידה של 40% ביצוא לסין מאז תחילת 2025, והפגנות של חקלאים נרשמו בוושינגטון ב-15 באפריל, שבהן הם קראו לטראמפ “לסיים את המלחמה הכלכלית הזו”.
הצרכנים האמריקאיים חשים גם הם את ההשפעה, שכן מחירי מוצרים כמו סמארטפונים, מחשבים ניידים ובגדים עלו ב-15%-20% בחודש האחרון, לפי הערכות של לשכת המסחר האמריקאית. טראמפ, מצדו, ממשיך להתעקש כי המכסים יחזקו את הכלכלה האמריקאית בטווח הארוך, וכי סין היא שתישא בעיקר הנטל. עם זאת, ב-9 באפריל הוא תיאר בטוויטר כיצד מדינות אחרות מנסות להפחית את “רוע הגזירה הכלכלית” שנחת עליהן, מה שנתפס כהודאה עקיפה בהשפעות השליליות של מדיניותו.
ההשפעה על סין: אתגרים ותגובות
בסין, ההשפעה הכלכלית של הסכסוך מתחילה להיות מורגשת, אם כי הממשלה ממשיכה להקרין עמידות. הדו”ח של רויטרס מ-14 באפריל מציין כי היצוא הסיני זינק במרץ כתוצאה ממהירות של מפעלים לשלוח סחורות לפני המכסים, אך התחזית הכלכלית לעתיד הקרוב קודרת. כלכלנים מעריכים כי הצמיחה הכלכלית של סין ב-2025 תרד מ-5% ל-4.2%, בין היתר בשל הירידה בביקוש האמריקאי למוצרים סיניים.
הממשלה הסינית, בראשות הנשיא שי ג’ינפינג, נוקטת גישה תקיפה. סין הכריזה על “אמצעי נגד נחרצים” כבר ב-7 באפריל, בתגובה לאיומים של טראמפ על מכס של 50%. לאחר העלאת המכסים ל-125%, משרד המסחר הסיני פרסם הצהרה שבה נכתב: “אנו לא ניכנע ללחץ אמריקאי. סין תגן על האינטרסים שלה בכל האמצעים הדרושים”. במקביל, סין החלה להגביר את הסחר עם מדינות אחרות, כולל רוסיה ואיחוד האמירויות, בניסיון לפצות על אובדן השוק האמריקאי.
השלכות גלובליות: מי מרוויח ומי מפסיד?
מלחמת הסחר בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם משפיעה על מדינות רבות נוספות, ויוצרת מפה מורכבת של מנצחים ומפסידים. מדינות כמו מקסיקו וקנדה, שנהנות מהסכמי סחר עם ארה”ב (כגון USMCA), החלו למלא חלק מהחלל שהותירה סין, עם עלייה של 12% ביצוא לארה”ב מאז תחילת 2025. לעומת זאת, מדינות שתלויות על יצוא לסין, כמו אוסטרליה (שמייצאת עפרות ברזל ופחם), סובלות מהאטה בביקוש הסיני.
באירופה, האיחוד האירופי נמצא במצב עדין. מצד אחד, חברות אירופאיות כמו BMW וסימנס נפגעות מהעלייה במחירי חומרי הגלם שמקורה במלחמת הסחר. מצד שני, האיחוד מנסה לנצל את המצב כדי להגביר את הסחר עם שני הצדדים, תוך שהוא נמנע מלהתערב ישירות בסכסוך. ב-16 באפריל, נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, קראה לשני הצדדים “לפתור את המחלוקות בדרכים דיפלומטיות, לפני שהכלכלה העולמית תקרוס”.
מבט לעתיד: לאן מועדות פני הדברים?
השאלה הגדולה שמרחפת מעל מלחמת הסחר היא האם הצדדים יצליחו להגיע להסכם, או שמא הסכסוך ימשיך להסלים עד לנקודת רתיחה. אנליסטים כלכליים מעריכים כי הסיכויים להסכם בטווח הקרוב נמוכים, לאור העמדות הנוקשות של טראמפ ושי. טראמפ ממשיך להציג את המכסים ככלי להחזרת משרות לארה”ב, בעוד סין רואה בוויתור כלשהו פגיעה בריבונות הכלכלית שלה.
במקביל, ההשפעות על הצרכן הפשוט הופכות משמעותיות יותר. מחירי מוצרים בסיסיים עלו בשני הצדדים, והלחץ הציבורי על המנהיגים גובר. גולשים ב-X הביעו דאגה כי “ימים קשים לפנינו”, וחלקם חוזים כי המלחמה הכלכלית תסתיים בהפסד לשני הצדדים, כאשר הכלכלה העולמית תהיה הקורבן האמיתי.
סיכום: קרב כלכלי עם השלכות עמוקות
מלחמת הסחר בין ארה”ב לסין, שהגיעה בחודש האחרון לשיא חדש עם מכסים של 104% ו-125%, ממשיכה לעצב מחדש את הכלכלה העולמית. בעוד שני הצדדים מתבצרים בעמדותיהם, מדינות שלישיות כמו וייטנאם מנסות לנצל את המצב, והצרכנים משלמים את המחיר עם עליית מחירים והאטה כלכלית. השאלה הגדולה היא האם המנהיגים יצליחו למצוא דרך לרדת מהעץ הגבוה, או שמא העולם צפוי למיתון עמוק יותר. עבור קוראי “עניין מרכזי”, ברור כי הסכסוך הזה רחוק מלהסתיים, והשלכותיו ימשיכו להדהד בעשור הקרוב.
״עניין מרכזי״
