מה עושים כשיש הוכחות לרשלנות רפואית

התחושה שטיפול רפואי שבוצע בכם לא ניתן כראוי, שהתנהלות שונה הייתה מובילה לתוצאה אחרת ושרופא/מטפל שנתתם בו אמון נהג באופן רשלני ולא מקצועי- עשויה להיות מתסכלת. כאשר התחושות הללו מלוות בנזק של ממש- יתכן שמגיע לכם פיצוי.

כאשר עולה חשד לרשלנות רפואית חשוב לפנות לייעוץ משפטי מקצועי, של עורך דין בעל וותק וניסיון בתחום הרשלנות הרפואית. הפניה לעורך הדין אינה מצריכה וודאות מוחלטת לקיומה של הרשלנות, ודי בחשד מבוסס על מנת לפנות להתייעצות ולבחינת זכויותיכם על ידי גורם מקצועי.

מאמר בשיתוף עורכת הדין לענייני רשלנות רפואית, דורית פילו

איך נדע אם מדובר ברשלנות רפואית?

רשלנות רפואית מתרחשת כאשר גורם רפואי חורג מרמת הזהירות המצופה, ופועל (או נמנע מפעולה) באופן שאינו סביר, וכתוצאה מהתנהלותו נגרם נזק למטופל/ת. על מנת להוכיח רשלנות רפואית נדרשת בחינה יסודית של הנסיבות, המסמכים והתיעוד הרפואי, גישות טיפול, תקנות מחייבות וחוות דעת מקצועית של רופא מומחה בתחום האמור.

בין סוגי הרשלנות הרפואית המוכרים:

• רשלנות רפואית בהיריון.
• רשלנות רפואית בלידה.
• רשלנות רפואית באבחון מחלה/מצב רפואי.
• רשלנות רפואית בניתוח כירורגי.
• רשלנות רפואית בטיפולים אסתטיים.
• רשלנות רפואית בטיפולי שיניים.

דוגמאות ומקרים לתביעות רשלנות רפואית בישראל:

רשלנות רפואית במעקב היריון

רשלנות רפואית על ידי רופאי קופת החולים שליוו את לקוחת המשרד בהריונה, גרמה לאי איתור של מום לבבי בעובר. התינוקת שנולדה הובהלה לניתוח לב להצלת חייה מיד עם לידתה, הניתוח אמנם הצליח אבל אחרי מספר ימים היא סבלה מדימום מוחי עקב הניתוח ונותרה עם שיתוק מוחין לשארית חייה.

הפיצוי: 2,800,000 ₪ שהושגו בהסכם פשרה ביני לבין עורכת הדין שייצגה את חברת הביטוח.

רשלנות רפואית בטיפולי שיניים

לקוחת המשרד פנתה למרפאת השיניים לטיפול בכאב מקומי בשן, מנהל המרפאה המליץ על עקירת כל השיניים בפה שלטענתו חולות ופגועות, ועל ביצוע השתלת שיניים חדשות במקומן. בתהליך ההשתלה נגרמה למטופלת פגיעה עצבית בלסת. בבחינת הנסיבות נמצא שלא היה כל צורך לעקור את השיניים הנוספות, ודי היה לטפל בשן הכואבת היחידה.

לאחר הגשת תביעה משפטית, המגובה בחוות דעת של מומחה בשיקום שיניים, הושג הסדר שבמסגרתו שולמו ללקוחת המשרד פיצוי של 200,000 ₪ בגין הפגיעה.

איסוף ראיות ומסמכים

חשד לרשלנות רפואית מצריך בדיקה, כאשר הצעד הראשון הוא איסוף כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים: תיקי אשפוז, דוחות רפואיים, המלצות וסיכומי ביקור, הפניות ותוצאות של בדיקות וכל תיעוד אחר הנוגע למקרה. איסוף זה נעשה על ידי עורך הדין.

התייעצות עם עורך דין

פנייה להתייעצות עם עורך דין, במסגרתה יבחן את המקרה המתואר והמסמכים הקיימים, ובהתאם לניסיונו יקבע האם המקרה האמור עומד בתבחינים ומקיים עילת תביעה, או שמדובר באירוע רפואי מצער אמנם, אולם אינו חוסה תחת הגדרתה של רשלנות רפואית ואינו מזכה בפיצוי.

ככל וישנה עילה לתביעת רשלנות, יפעל עורך הדין לאיתור מסמכים רלוונטיים נוספים, ויפנה  לרופא מומחה בתחום הרלוונטי.

חוות דעת של רופא מומחה

חוות דעת רפואית תומכת של רופא מומחה היא תנאי סף להגשת התביעה. חוות הדעת תעסוק בבחינה של התנהלות האירועים על פי המסמכים והתיעוד הקיים, מהם הסטנדרטים הרפואיים המצופים מגורמי הטיפול, מהי החריגה שבוצעה והמעידה על רשלנות, וכיצד אותה חריגה היא שהובילה לנזק הרפואי עליו מתבססת התביעה.

חשוב במיוחד: בפנייה לרופא מומחה יש לוודא כי מעבר לכתיבת חוות הדעת, במקרה הצורך הוא יהיה מוכן להגיע לבית המשפט ולעמוד מאחוריה.

הגשת התביעה

את התביעה ניתן להגיש עד 7 שנים ממועד קרות הנזק או ממועד גילוי הנזק. לאחר 7 שנים חלה התיישנות על המקרה.

במידה ומדובר בנזק הנגרם לקטין, תקופת ההתיישנות תחל ממועד הגיעו לגיל 18 ועד הגיעו לגיל 25.

אולם, במקרה ומדובר בתביעת הולדה בעוולה, שאז עילת התביעה היא של ההורים, הרי שניתן להגיש את התביעה עד 7 שנים מהלידה.

הגשת התביעה תתבצע על ידי עורך הדין המייצג לבית המשפט, ותעצור את מרוץ ההתיישנות. המשמעות היא שגם במידה וההליך יתמשך אל מעבר ל-7 השנים, ניתן יהיה להמשיך בתביעה.

משך הטיפול בתביעה עשוי להתארך מספר שנים, כאשר במרבית המקרים לצד הדיונים המשפטיים יתקיים גם הליך משא ומתן או גישור בין הצדדים.

התיק יכול להיות מוכרע באמצעות הסכם פשרה בין הצדדים אשר יאושר על ידי בית המשפט, או באמצעות הכרעה משפטית.

חזרה לעמוד הבית