השגעונות של טראמפ משגעות לא את העולם אלא לא פחות מכך את האמריקנים. התמיגה בנשיא צנחה לשפל חסר תקדים ורוב מוחץ של הציבור מתנגד נחרצות למלחמה מול איראן. הציבור האמאריקני משוכנע ברובו שביבי הוא ששיגע את טראמפ והכניס אותו לצרה הבלתי נגמרת הזו. הלילה העביר הסנאט חוק המרסן את טראמפ: בכל הנוגע לסמכויות המלחמה שהוא ניכס לעצמיו. החוק עבר בתמיכת חברי סנאט רפובליקנים והקרב האמיתי רק מתחיל.
וושינגטון חצתה הלילה קו. הסנאט העביר הצעת חוק מכוח חוק סמכויות המלחמה, שמגבילה את יכולתו של הנשיא טראמפ להמשיך בפעולות צבאיות נגד איראן ללא אישור מפורש של הקונגרס. אבל זה הרבה יותר מסעיף טכני. זו התנגשות חזיתית בין הרשות המחוקקת לבין נשיא שמאמין שהכוח הביצועי גובר על הכול.
והסיפור האמיתי?
ארבעה רפובליקנים הצביעו בעד ההגבלה.
איך הגענו לכאן: עקיפת הקונגרס במסווה של “מבצע”
כאשר החלו התקיפות נגד מטרות איראניות, הבית הלבן הגדיר אותן כ“מבצע ממוקד” ולא כמלחמה. ההגדרה הזו איננה סמנטית – היא קריטית משפטית. משום שעל פי חוק סמכויות המלחמה, נשיא רשאי להכניס כוחות ללחימה ללא אישור קונגרס – אך רק לפרק זמן מוגבל של 60 יום.
טראמפ טען אז שמדובר במהלך נקודתי שאינו מחייב הכרזת מלחמה.
בהמשך, כשהעימות התמשך, טען כי מניין 60 הימים הסתיים – ולכן יש לו סמכות להמשיך גם מעבר לכך, משום שמדובר בפעולה מתמשכת במסגרת סמכויותיו כמפקד העליון.
הטענה הזו עוררה זעם בקונגרס.
מבקריו טוענים כי מדובר בפרשנות מרחיבה ומסוכנת שמרוקנת את חוק סמכויות המלחמה מתוכן.
מהו “רוב מיוחד” ולמה זה חשוב?
אם טראמפ יטיל וטו על החוק – והוא צפוי לעשות זאת – הקונגרס יוכל לעקוף את הווטו רק באמצעות רוב מיוחד של שני שלישים בשני הבתים.
כלומר:
לא רוב רגיל של 51%.
אלא רוב של כשני שלישים מהסנאט ומבית הנבחרים.
זה רף גבוה מאוד, שנועד להבטיח שרק הסכמה רחבה במיוחד תוכל לכפות על נשיא את עמדת המחוקקים.
השאלה כעת: האם ההתנגדות לטראמפ תתרחב מעבר לארבעת הרפובליקנים שכבר חצו את הקווים?
הצבא כבובת משחק?
מאחורי ההצבעה מרחפת ביקורת חריפה בהרבה מהדיון המשפטי. גורמים בשתי המפלגות טוענים כי ההתנהלות של טראמפ – ההצהרות הפומביות, שינויי הכיוון, ההכרזות הדרמטיות – יצרו תחושה שהצבא האמריקני מופעל כתגובה לשיקולים פוליטיים ותדמיתיים.
האשמה חמורה הושמעה במסדרונות הקפיטול:
הכוחות האמריקניים אינם אמורים להיות כלי ניסוי במדיניות אישית.
ארבעת הרפובליקנים שהצביעו בעד החוק שידרו מסר חריג: גם במחנה השמרני יש מי שסבור שהקו נחצה.
ההשלכות הבינלאומיות
מבחינת איראן, מדובר בהתפתחות מורכבת. מצד אחד, היא עשויה לראות בכך חולשה אמריקנית. מצד שני, זהו סימן לכך שהמערכת הדמוקרטית האמריקנית אינה מתנהלת כמשטר ריכוזי.
במפרץ עוקבים בדאגה. כל רמז לפילוג בוושינגטון משפיע על מאזן ההרתעה.
בשווקי האנרגיה כבר מורגשת תנודתיות.
ומה עכשיו?
אם טראמפ יטיל וטו והקונגרס לא יצליח להשיג רוב מיוחד – הנשיא ישמור על יד חופשית יחסית.
אם יושג הרוב – זו תהיה מכה פוליטית חסרת תקדים לנשיא בסוגיית ביטחון לאומי.
כך או כך, נפתח עימות חוקתי עמוק:
האם נשיא רשאי להרחיב עימות צבאי בהגדרה עצמית של “מבצע”?
או שמדובר בעקיפה שיטתית של המחוקקים?
הלילה הסנאט אמר את דברו.
אבל הקרב על סמכות המלחמה – רק מתחיל.
״עניין מרכזי״ חדשות וסקופים מאז 1999. לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה, שכנראה לא תמצא במקום אחר. מומלץ!
