וול סטריט חטפה מכה של כמעט שני טריליון דולר – ועכשיו איראן מאיימת למוטט את “כלכלת טראמפ”
אם מישהו עדיין חשב שהמלחמה במזרח התיכון היא בעיקר עניין צבאי, הגיע השבוע וקבר את האשליה הזו.
הקרב האמיתי כבר מזמן אינו מתנהל רק בשמי איראן, במצר הורמוז, בעיראק או בלבנון.
הקרב האמיתי מתנהל על המסכים של וול סטריט.
על מחירי הנפט.
על הפנסיות.
על החסכונות.
ועל השאלה מי יישבר ראשון – טראמפ או האיראנים.
מתחילת השבוע נמחקו משוק המניות האמריקני קרוב ל־1.8 טריליון דולר.
זהו סכום דמיוני.
לשם השוואה, מדובר בסכום הגדול מהתוצר השנתי של רוב מדינות העולם.
מדד הנאסד”ק ספג את אחת המכות הקשות שלו השנה.
ביום שישי לבדו צנח המדד ב־4.2% ואיבד יותר מ־1,100 נקודות.
מדד S&P 500 נפל בחדות.
מדד השבבים של פילדלפיה מחק קרוב לטריליון דולר משווי החברות המרכיבות אותו.
אנבידיה איבדה יותר מ־300 מיליארד דולר משוויה בתוך יום מסחר אחד.
AMD צנחה בכמעט 11%.
ברודקום איבדה קרוב ל־8%.
מיקרון התרסקה.
ומניות הבינה המלאכותית, שהיו יקירות המשקיעים בשנתיים האחרונות, הפכו לפתע למוקד המכירות.
תחילה היה נדמה שמדובר בתיקון טכני.
אולי מימוש רווחים.
אולי חשש שבועת ה־AI התנפחה מהר מדי.
אבל אז החלו האירועים במזרח התיכון להתחבר לתמונה מטרידה בהרבה.
ראשית הגיע אובדן מסוק האפאצ’י האמריקני במצר הורמוז.
לא מדובר בעוד כלי טיס.
האפאצ’י הוא אחד ממסוקי הקרב החשובים והקטלניים בעולם ואחד מעמודי התווך גם של חיל האוויר הישראלי.
הנשיא טראמפ טען כי המסוק הופל.
בהמשך הודתה איראן כי יירטה אותו לאחר שלטענתה חדר לשטחה האווירי.
שני אנשי הצוות חולצו בשלום.
אבל מבחינה אסטרטגית הנזק כבר נגרם.
טראמפ קיבל בדיוק את מה שהיה צריך.
עילה משפטית ופוליטית להגיב צבאית מבלי להזדקק לאישור הקונגרס.
אבל עוד לפני התגובה האמריקנית הגיעו השיגורים האיראניים.
תחילה לעבר מטרות בעיראק.
לאחר מכן לעבר יעדים אמריקניים בכוויית ובבחריין.
ואז הגיעה התגובה האמריקנית.
פיקוד המרכז של צבא ארצות הברית הודיע על תקיפות נגד מערכות מכ”ם, הגנה אווירית ויעדים צבאיים איראניים סביב מצר הורמוז.
לכאורה מדובר בפעולה צבאית מוגבלת.
בפועל מדובר באירוע כלכלי מהמדרגה הראשונה.
מפני שהמקום שבו התרחשו האירועים איננו עוד אזור לחימה.
זהו מצר הורמוז.
הנקודה הרגישה ביותר בכלכלה העולמית.
כ־20% מתנועת הנפט העולמית עוברת דרך המצר הזה.
חלק מההערכות מדברות על יותר מ־20 מיליון חביות נפט ביום.
כשליש מהסחר הימי העולמי בנפט.
טריליוני דולרים של סחורות.
אלפי מכליות בשנה.
הכול עובר במסדרון ימי צר יחסית שבקצהו ניצבת איראן.
זו בדיוק הסיבה שהשווקים הגיבו בעצבנות כזו.
לא בגלל טיל אחד.
לא בגלל מסוק אחד.
אלא בגלל החשש שהאירועים האחרונים מסמנים את תחילתה של מלחמת התשה שתפגע בנתיבי האנרגיה.
ומכאן מגיעה הנקודה החשובה ביותר.
שר החוץ האיראני עבאס עראקצ’י לא איים להשמיד בסיס אמריקני.
לא איים להטביע נושאת מטוסים.
לא איים לכבוש מדינה.
הוא בחר ניסוח אחר לגמרי.
הוא הבטיח שהתגובה האיראנית על התקיפות האמריקניות “תמוטט את כלכלת טראמפ”.
זו אינה פליטת פה.
זהו מסר אסטרטגי.
בטהרן מבינים היטב מהו מרכז הכובד של טראמפ.
לא המטוסים.
לא הטנקים.
לא הנחתים.
אלא שוק המניות.
הנפט.
האינפלציה.
הצמיחה.
והתחושה הציבורית שהכלכלה האמריקנית משגשגת.
מבחינת האיראנים, זו הנקודה הרגישה ביותר אצל טראמפ, סביבתו, תומכיו והמעגל העסקי המקיף אותו.
זו גם הסיבה שהאיומים האיראניים מתמקדים יותר ויותר בכלכלה.
לא במקרה.
אלא מתוך הבנה שהדרך הקצרה ביותר ללחוץ על הבית הלבן עוברת דרך וול סטריט.
וכאן נכנסת התיאוריה האיראנית כולה.
בטהרן משוכנעים שטראמפ מושך זמן.
כבר חודשים הוא מצהיר שהסכם קרוב.
שהמלחמה עומדת להסתיים.
שהצדדים מתקרבים להבנות.
אבל מבחינת האיראנים שום דבר מהותי לא קרה.
הסנקציות לא הוסרו.
הכספים לא שוחררו.
המצור הכלכלי לא הוסר.
ולכן, מבחינתם, הגיע הזמן להפסיק את מריחת הזמן.
המסר האיראני נעשה חד יותר מיום ליום:
הסרת הסנקציות.
הפשרת הכספים האיראניים.
הקלות כלכליות משמעותיות.
וסיום הלחץ הכלכלי.
ללא מילוי הדרישות הללו, איראן מאותתת שלא תהיה רגיעה.
היא אינה חייבת לפתוח במלחמה כוללת.
מספיק לה להפעיל לחץ.
פעם בעיראק.
פעם בלבנון.
פעם דרך החות’ים.
פעם במפרץ.
ופעם באמצעות איום על שוק האנרגיה.
וכאן בדיוק נפגשים המלחמה והכסף.
הבורסה איננה מכונת כסף.
היא מכונת ציפיות.
במשך שנתיים שכנעו את המשקיעים שהבינה המלאכותית תפתור הכול.
שהצמיחה תימשך לנצח.
שהמניות יכולות רק לעלות.
שהכסף ימשיך לזרום.
השבוע הגיע מבחן המציאות.
פתאום המשקיעים נאלצים לשאול שאלות.
מה יקרה אם הנפט יזנק ל־100 דולר?
מה יקרה אם הורמוז ייחסם?
מה יקרה אם האינפלציה תחזור?
מה יקרה אם הפדרל ריזרב ייאלץ להשאיר ריבית גבוהה?
מה יקרה אם המלחמה תתרחב?
אלה השאלות שמפחידות את וול סטריט הרבה יותר מהצהרות פוליטיות.
ולכן החשש האמיתי איננו מה שכבר קרה.
אלא ממה שעלול לקרות בימים הקרובים.
אם איראן תגיב.
אם מחירי הנפט יזנקו.
אם השוק יגיע למסקנה שטראמפ ואיראן אינם מתקרבים להסכם אלא דווקא מתרחקים ממנו.
הירידות של השבוע האחרון עלולות להיראות בדיעבד כמו חימום בלבד.
זו הסיבה שהמשקיעים ברחבי העולם אינם מחפשים עכשיו כמה טילים שוגרו.
הם מחפשים תשובה לשאלה אחת:
האם טראמפ עדיין בדרך להסכם שיסיים את המשבר – או שהעולם כולו החליק שוב לעבר עימות שעלול לעלות טריליוני דולרים ולשנות את הכלכלה הגלובלית לשנים קדימה?
״עניין מרכזי״
חדשות וסקופים מאז 1999.
לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה, שכנראה לא תמצא במקום אחר. מומלץ!
