המשבר בצמרת הכדורגל העולמי הפך בתוך ימים למאבק כוח חסר תקדים: שלוש מהקונפדרציות המרכזיות של פיפ״א מתייצבות בגלוי נגד הנשיא ג׳אני אינפנטינו, מאשימות אותו בהטעיה ובהפרת אמון ודורשות בדיקה עצמאית של התנהלותו. מולן התייצב בעל ברית חזק במיוחד — נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שהזהיר כי סילוק אינפנטינו יהיה מבחינת פיפ״א “טעות איומה”.
ההתערבות של טראמפ אינה מרגיעה את המשבר. להפך: היא מוסיפה לו ממד פוליטי נפיץ. מתנגדי אינפנטינו מבקשים להציג את המאבק כשאלה של ממשל תקין, שקיפות ושליטה בכספי הכדורגל; עכשיו הם יכולים לטעון גם שנשיא פיפ״א נשען על תמיכתו של אחד האנשים החזקים בעולם כדי לשרוד מאבק פנימי בארגון שאמור להיות עצמאי מפוליטיקה.
שורש הפרשה הוא כסף — והרבה מאוד ממנו. אינפנטינו קידם תוכנית להקים מסגרת מסחרית חדשה ולהכניס משקיעים פרטיים לזכויות המסחריות הקשורות למונדיאל. לפי הפרסומים, התוכנית כללה מכירת נתח של 20% תמורת כ־4.2 מיליארד דולר. אלא שהמהלך עורר התנגדות חריפה, בין היתר בגלל הדרך שבה קודם והחשש מהעברת חלק מנכסיו המסחריים החשובים ביותר של הכדורגל העולמי לידי הון פרטי. התוכנית ננטשה לבסוף — אבל ביטולה לא סיים את הפרשה. הוא פתח אותה.
אופ״א, התאחדות הכדורגל של אסיה ו־CONCACAF, המייצגת את צפון ומרכז אמריקה והקריביים, פרסמו הודעה משותפת יוצאת דופן שבה האשימו את הנהגת פיפ״א ב”הטעיה” וב”הפרת אמון” סביב המהלך. הן דורשות כעת בדיקה עצמאית מלאה של האופן שבו נולד הפרויקט, כיצד קודם ומי היה מעורב בו.
וזו הנקודה שבה הסיפור הופך ממשבר עסקי למשבר שלטוני.
פיפ״א אינה חברה פרטית השייכת לאינפנטינו. היא פדרציה של 211 התאחדויות לאומיות. הנשיא אמור לנהל מערכת שבה הכוח מתחלק בין מוסדות, ועדות, קונפדרציות והתאחדויות. לכן כאשר שלוש קונפדרציות מאשימות את האיש העומד בראש הארגון בכך שפעל בדרך שפגעה באמון — מדובר באיום על הלגיטימיות שלו, לא רק בוויכוח על עסקה שלא יצאה לפועל.
גם בתוך המערכת נרשמו סדקים. משבר מכירת הזכויות כבר הביא בכירים להתרחק מהתוכנית, ובאחת ההתבטאויות החריפות בפרשה אף הואשם אינפנטינו ב״סחיטה״. לאחר ישיבת חירום במרוקו ניסתה הנהגת פיפ״א להפגין אחדות והביעה תמיכה בנשיא, אבל הארגון עצמו נאלץ להתנצל בפני 211 ההתאחדויות על טעויות שנעשו בתהליך ולהודות שהיה צריך להתנהל אחרת.
ואז נכנס טראמפ.
הנשיא האמריקני פרסם תמיכה חד־משמעית באינפנטינו ואמר כי יהיה זה “טעות איומה” להחליפו. טראמפ שיבח אותו ואת הצלחת מונדיאל 2026, שנערך בארצות הברית, קנדה ומקסיקו, והבהיר שהוא רואה באינפנטינו שותף מוצלח.
מערכת היחסים הזאת אינה חדשה. אינפנטינו וטראמפ טיפחו קשר פומבי הדוק סביב המונדיאל, ואינפנטינו הופיע לצדו בבית הלבן ובאירועים הקשורים לטורניר. לפי דיווחים שפורסמו עם התפוצצות הפרשה, אינפנטינו אף ביקש את תמיכתו של טראמפ לאחר שהתוכנית למכירת חלק מהזכויות המסחריות הסתבכה.
מבחינת אינפנטינו, תמיכת נשיא ארצות הברית היא נכס אדיר. מבחינת מתנגדיו היא עלולה להפוך גם לנטל.
פיפ״א בילתה שנים בניסיון לשכנע את העולם שהיא מסוגלת להשתחרר מתדמית הארגון שבו פוליטיקה, כסף וקשרים אישיים מתערבבים זה בזה. אינפנטינו עצמו הגיע לנשיאות ב־2016 אחרי שערוריית השחיתות העצומה שהפילה את עידן ספ בלאטר, והציג את עצמו כאיש שאמור להחזיר את האמון במוסד. לכן כל פרשה חדשה הנוגעת לשקיפות, ממשל תאגידי או עסקאות במיליארדים נבחנת דרך הטראומה ההיסטורית הזאת.
צריך עם זאת להפריד בין הדברים: ההאשמות הנוכחיות אינן כשלעצמן הוכחה שאינפנטינו לקח שוחד או ביצע עבירת שחיתות פלילית. לב המתקפה המאומתת נגדו כרגע הוא אופן קבלת ההחלטות, הטענה להטעיה, הפרת האמון והניסיון לקדם שינוי עצום במבנה המסחרי של המונדיאל ללא התהליך שהמתנגדים סבורים שנדרש. הדרישה לחקירה עצמאית נועדה בדיוק לברר אם מעבר לכשל הממשלי מסתתר דבר חמור יותר.
וזה גם מסביר מדוע הקרב מסוכן כל כך עבורו.
אופ״א לבדה חזקה מאוד, אבל אינה יכולה בהכרח להפיל נשיא פיפ״א. במשך שנים הצליח אינפנטינו לבנות בסיס כוח רחב דווקא מחוץ לאירופה, באמצעות הגדלת ההכנסות והעברת כספים להתאחדויות קטנות ובינוניות. לכל התאחדות לאומית יש קול, ולכן קולות של מדינות קטנות יכולים להיות חשובים בקלפי בדיוק כמו קולותיהן של מעצמות כדורגל.
אלא שהפעם אירופה אינה לבדה. הצטרפות אסיה ו־CONCACAF משנה את החשבון. שלוש הקונפדרציות יחד משתרעות על חלק עצום מעולם הכדורגל. מנגד, אינפנטינו עדיין מחזיק בתמיכה בחלקים מאפריקה, דרום אמריקה ובקרב התאחדויות באזורים נוספים. לכן עדיין מוקדם להכריז שנוצר רוב להדחתו.
הקרב האמיתי יהיה על 211 הקולות.
אם המחנה המתנגד יצליח להפוך את הפרשה משערורייה תקשורתית לשאלת אמון רשמית, אינפנטינו ייאלץ לבחור בין שלוש דרכים: להסכים לחקירה עצמאית עמוקה ולהסתכן בממצאיה; לנסות לשרוד באמצעות בסיס התמיכה שבנה במשך עשור; או להגיע למערכת הבחירות של 2027 כאשר חלק גדול ממעצמות הכדורגל פועל בגלוי להחלפתו.
וכאן תמיכת טראמפ הופכת את הסיפור למסקרן עוד יותר.
עבור התאחדויות התומכות באינפנטינו, טראמפ יכול להיות הוכחה לכך שהנשיא יודע לייצר קשרים, כסף וטורנירים מסחריים עצומים. עבור מתנגדיו, אותה תמונה בדיוק יכולה לשמש הוכחה לכך שהכדורגל העולמי נעשה תלוי מדי במערכות יחסים אישיות עם מנהיגים פוליטיים רבי כוח.
לכן המשפט של טראמפ עשוי להתברר כבומרנג. במקום לסיים את הוויכוח הוא מעניק למחנה המתנגד לאינפנטינו טיעון חדש: השאלה אינה עוד רק מי מנהל טוב יותר את פיפ״א, אלא מי שולט בארגון שמגלגל מיליארדים ושולט במוצר הספורטיבי הפופולרי ביותר בעולם.
המאבק הזה רחוק מסיום. פיפ״א עדיין עומדת מאחורי נשיאה, אין כרגע הכרעה רשמית על הדחתו, ולמתנגדיו אין עדיין מועמד מוסכם שיכול לאחד את 211 ההתאחדויות. אבל משהו בסיסי כבר נשבר: המחלוקות שהתקיימו במשך שנים במסדרונות עברו אל הרחוב.
כאשר אירופה, אסיה וצפון־מרכז אמריקה חותמות יחד על כתב אישום ציבורי נגד דרך ניהולו של נשיא פיפ״א, וכאשר נשיא ארצות הברית מרגיש צורך להתייצב אישית להגנתו — כבר אי אפשר לקרוא לזה עוד משבר יחסי ציבור.
זו מלחמה על פיפ״א.
ועל הכסף, הכוח והשליטה בכדורגל העולמי ביום שאחרי ג׳אני אינפנטינו.
״עניין מרכזי״ חדשות וסקופים מאז 1999. לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה…
