המגעים בין וושינגטון לטהרן תקועים, איראן מסרבת לפתוח את מצר הורמוז ללא קבלת דרישותיה, טראמפ טוען לשליטה אמריקנית מלאה ומאיים בהחרפת הלחץ – ובמקביל השיבושים בשיט ממשיכים לטלטל את שוקי האנרגיה. בישראל עוקבים מקרוב, בעוד דיווח חדש מעלה סימני שאלה סביב מידע ישראלי שהועבר לאמריקנים על איום איראני נגד טראמפ/
המערכה מול איראן רחוקה מסיום. שעות לאחר שנראה היה כי קיימת אפשרות להתקדמות מדינית, המגעים בין ארצות הברית לאיראן שוב נקלעו למבוי סתום, והנושא שהפך למוקד העימות הוא מצר הורמוז – הנתיב האסטרטגי שבאמצעותו עוברת חלק ניכר מאספקת האנרגיה העולמית.
גורם איראני בכיר אמר לרויטרס כי המאמצים להחיות את ההסכם הזמני שנחתם ביוני לא רשמו כל התקדמות. לדבריו, המחלוקת נותרה עמוקה: וושינגטון דורשת את פתיחת הורמוז, בעוד טהרן טוענת כי ארצות הברית היא זו שהפרה את התחייבויותיה וכי עליה להסיר את המצור, לשחרר נכסים איראניים ולמלא תנאים נוספים לפני שתהיה התקדמות. איראן אף דוחה את הדיווחים שלפיהם הוסכם להאריך את חלון 60 הימים שנקבע במסגרת ההבנות הקודמות.
טראמפ: “שליטה מוחלטת” – איראן: המצר יישאר סגור
בלב המשבר עומדת מחלוקת כמעט סמלית: מי שולט בהורמוז.
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ממשיך לטעון כי לארצות הברית יש שליטה מלאה במצר, בעוד איראן מצהירה כי המעבר לא ייפתח כל עוד הדרישות שלה לא ייענו.
הפער הזה משמעותי הרבה מעבר לשאלת המעבר של ספינות. עבור טראמפ, פתיחת הורמוז יכולה לשמש הוכחה לכך שהלחץ האמריקני השיג את מטרתו. עבור המשטר האיראני, ויתור ללא תמורה על השליטה והיכולת להשפיע על התנועה במצר עלול להיתפס כתבוסה אסטרטגית.
זו הסיבה שהמשא ומתן הופך יותר ויותר למשחק של כבוד, כוח והישרדות פוליטית – ולא רק למשא ומתן טכני על נתיבי שיט.
ההסכם שהיה אמור לעצור את המלחמה הולך ומתפורר
ההבנות שנחתמו ביוני נועדו להביא להפסקה מיידית ומתמשכת של הפעילות הצבאית ולהוביל למסגרת שתאפשר לשני הצדדים ליישם את התחייבויותיהם. אלא שההסכם קרס במהירות, והצדדים חזרו למאבק על התנאים שיאפשרו את חידושו.
מאז מתנהל מרוץ בין מאמצים דיפלומטיים לבין לחץ צבאי וכלכלי.
המתווכות ממשיכות להעביר מסרים בין הצדדים, אך נכון לעכשיו אין סימן לפריצת דרך. להפך: איראן מבהירה כי לא תפתח את הורמוז ללא קבלת דרישותיה, בעוד טראמפ ממשיך להציג את פתיחת המצר כתנאי מרכזי להתקדמות.
השיט נפגע – והעולם משלם
במקביל למבוי הסתום המדיני, המצב בים מוסיף להסתבך. בימים האחרונים נרשמו תקיפות חדשות נגד כלי שיט באזור, והתנועה במצר הצטמצמה באופן משמעותי. חברות ספנות נאלצות להתמודד עם אי־ודאות, עלויות ביטוח גבוהות וסיכון גובר למעבר באזור.
להורמוז משמעות עצומה לכלכלה העולמית. לפני פרוץ המשבר עברו דרך המצר בערך חמישית מאספקת הנפט והגז הטבעי הנוזלי העולמית. כל שיבוש ממושך בתנועה באזור מגדיל את הסיכון למחסור, להתייקרות הובלה ולעלייה במחירי האנרגיה.
אלא שהשוק דווקא רשם היום ירידה במחירי הנפט. מחיר חבית ברנט ירד מתחת ל־90 דולר, בין היתר על רקע תחזיות לביקוש עולמי חלש יותר ועלייה במלאי הנפט בארצות הברית. המשמעות היא שהשווקים אינם מתמחרים כרגע חזרה מיידית למחסור עולמי חמור – אבל הסיכון הגיאופוליטי סביב הורמוז נותר משמעותי.
הגרעין: פחות במרכז הכותרת, עדיין בלב המחלוקת
מאחורי הקרב על הורמוז מסתתר הוויכוח הגדול יותר על עתידה של איראן.
ההסדר המקורי נועד לכלול גם מגבלות על תוכנית הגרעין האיראנית, אולם ככל שהמגעים נתקעים, שאלת הגרעין נדחקת זמנית מאחורי סוגיית השיט והלחץ הכלכלי.
מבחינת וושינגטון, המטרה היא למנוע מאיראן להתאושש ולהשתמש מחדש ביכולותיה הצבאיות והאסטרטגיות. מבחינת טהרן, עצם הדרישה האמריקנית לוויתורים רחבים נתפסת כאיום על יכולתה לשמור על עצמאותה האסטרטגית.
לכן גם אם תושג הבנה נקודתית סביב הורמוז, היא לא בהכרח תפתור את המחלוקת על הגרעין.
וגם בישראל עוקבים אחר ההתפתחויות
בישראל עוקבים מקרוב אחר ההתפתחויות בין וושינגטון לטהרן, במיוחד על רקע האפשרות שהמשבר יחזור להתלקח צבאית.
בתוך כך, דיווח שפורסם היום מעלה סימני שאלה סביב התרעה ישראלית שהועברה לממשל האמריקני על איום איראני נגד טראמפ. לפי הדיווח, גורמי מודיעין אמריקניים הטילו ספק ברמת האמינות של המידע והעלו אפשרות שהוא נועד להשפיע על קבלת ההחלטות של הנשיא.
הפרשה עשויה להפוך לרגישה במיוחד ביחסי ירושלים–וושינגטון, דווקא בתקופה שבה כל החלטה של טראמפ בנוגע לאיראן משפיעה ישירות גם על ישראל.
נקודת הרתיחה הבאה
כרגע אין הסכם, אין פתיחה מלאה של הורמוז ואין סימן ברור לפריצת דרך.
מצד אחד, שני הצדדים עדיין משאירים את ערוץ התיווך פתוח. מצד שני, כל אחד מהם מציב תנאים שהצד השני מתקשה לקבל. במקביל, התקיפות נגד כלי שיט והלחץ הכלכלי מזכירים שהפסקת האש אינה בהכרח סוף המערכה.
המשחק סביב הורמוז הפך למעשה למבחן כוח בין טראמפ לטהרן.
אם איראן תסכים לפתוח את המצר, טראמפ יוכל להציג זאת כהישג מרכזי של הלחץ האמריקני. אם טהרן תמשיך להחזיק בנתיב הסחר כקלף מיקוח, היא תוכיח כי גם לאחר המערכה הצבאית והלחץ האמריקני היא עדיין מסוגלת לכפות מחיר על ארצות הברית ועל הכלכלה העולמית.
בינתיים, העולם ממתין.
השאלה כבר אינה רק אם יהיה הסכם בין ארצות הברית לאיראן – אלא מי ימצמץ ראשון.
עניין מרכזי חדשות וסקופים מאז 1999. לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה, שכנראה לא תמצא במקום אחר. מומלץ!
