בית משפט בקניה הרשיע אתמול את המטיף פול מקנזי ו־28 מאנשיו ברצח 191 בני אדם, מהם 190 ילדים, בפרשה מזעזעת שבה הורים הורעבו למוות יחד עם ילדיהם בהוראת מנהיג כת דתית שהבטיח להם כי מוות ברעב יבטיח את הגעתם לגן עדן. עד כה התגלו יותר מ־400 גופות בקברי אחים ביער שקאהולה שבדרום־מזרח קניה, והחקירה עדיין נמשכת. גזר הדין יינתן ב־6 בנובמבר.
ההכרעה הדרמטית מסיימת פרק מרכזי במשפט שנמשך כשלוש שנים וחשף מנגנון אכזרי של שליטה בבני אדם באמצעות פחד, אמונה דתית, בידוד מהעולם והבטחות לגאולה. מקנזי, שעמד בראש ארגון שכינה את עצמו ״כנסיית החדשות הטובות״, שכנע את חסידיו שקץ העולם מתקרב וכי הדרך לפגוש את ישו היא להפסיק לאכול עד המוות.
אלא שהזוועה לא הסתכמה במאמינים בוגרים שבחרו להיענות להוראותיו. על פי ממצאי המשפט, מקנזי ואנשיו הקימו מנגנון מאורגן שנועד להבטיח שהקורבנות אכן ימותו. ילדים הורעבו ראשונים, אחריהם בני נוער, נשים ולבסוף גברים. הורים נדרשו למנוע מזון מילדיהם, לעיתים לנגד עיניהם, ואנשי הכת שמרו על האזור כדי למנוע בריחה או הפרת הצום.
נתיחות שלאחר המוות גילו כי חלק מהקורבנות לא מתו רק מרעב. אצל אחרים נמצאו סימני חנק, פגיעות ראש ואלימות. היו מאמינים שנענשו לאחר שניסו להשיג מזון בסתר. מה שהוצג כדרך רוחנית לגאולה הפך בפועל למערכת מאורגנת של כפייה, התעללות והמתה.
הכת פעלה בשטח מבודד ורחב ידיים, שהפך לעולם סגור בפני עצמו. המאמינים התגוררו בבקתות מאולתרות, בכפרונים שקיבלו שמות תנ״כיים כמו ירושלים, יהודה ובית לחם. רבים מהם מכרו את רכושם, עזבו מקומות עבודה, הוציאו את ילדיהם ממוסדות החינוך וניתקו קשר עם העולם החיצון. מקנזי אסר על חסידיו להיעזר ברפואה מודרנית ובמערכת החינוך, והציג את מוסדות המדינה כחלק מעולם מושחת שיש להתנתק ממנו.
הפרשה החלה להיחשף במרץ 2023, בעקבות דיווח על שני ילדים שהורעבו למוות. כוחות משטרה שהגיעו לאזור גילו בהדרגה מאות קברים רדודים. ממדי האסון היו כה גדולים, שבשלב מסוים נאלצו הרשויות להפסיק זמנית את החפירות משום שחדרי המתים המקומיים לא הצליחו לקלוט גופות נוספות.
אבל אחת השאלות הקשות ביותר היא כיצד הצליח מקנזי לפעול במשך שנים כמעט באין מפריע. כבר ב־2017 הגיעו למשטרה תלונות על פעילותו. בשנת 2019 נסגרה הכנסייה שהפעיל, והוא העביר את פעילותו ליער המבודד. למרות סימני האזהרה, הרשויות לא הצליחו למנוע את האסון.
המשפט חשף גם את עוצמת השפעתו הפסיכולוגית. מקנזי לא הסתפק בדרשות בפני קהל מצומצם. הוא השתמש בשידורי טלוויזיה, בסרטוני יוטיוב ובמפגשים המוניים כדי להפיץ את תורתו. כך הצליח למשוך אליו מאמינים שהיו מוכנים לוותר על רכושם, משפחותיהם ולעיתים גם על חייהם.
השופטת דיאנה קבדזה קבעה כי אין מדובר בצום דתי מרצון אלא במערכת מאורגנת שנועדה להביא למותם של בני אדם. היא דחתה את טענת ההגנה שלפיה הקורבנות בחרו באופן חופשי להרעיב את עצמם. ילדים, הבהירה ההכרעה, אינם יכולים להיחשב כמי שבחרו במותם כאשר הם נתונים לשליטת הוריהם ומנהיגי הכת.
מקנזי הכחיש לאורך המשפט כי כפה על מאמיניו לצום למוות. לאחר הרשעתו הודיע על כוונתו לערער. נגדו מתנהלים גם הליכים נוספים, לרבות אישומים הקשורים לטרור, שבהם טרם הורשע.
בני משפחות הקורבנות, שאיבדו לעיתים כמה דורות של קרובים, קיבלו את הכרעת הדין בהתרגשות ובכאב. אחד מהם, פרנסיס ואנג׳ה, איבד שמונה מבני משפחתו, בהם בתו ושניים מנכדיו.
הפרשה מעוררת בקניה דיון נוקב על הפיקוח על ארגונים דתיים, על אחריות המדינה ועל הגבול שבין חופש אמונה לבין ניצול קטלני של מאמינים.
אבל מעבר לשאלות המשפטיות והדתיות, הזוועה ביער שקאהולה ממחישה תופעה אנושית מטרידה: עד כמה רחוק עלולים בני אדם ללכת כאשר מנהיג כריזמטי מצליח לשכנע אותם לוותר על שיקול דעתם, להתנתק מהמציאות ולמסור לידיו שליטה מוחלטת בחייהם.
במקרה הזה, השליטה הייתה כה מוחלטת, עד שהורים מנעו מזון מילדיהם מתוך אמונה שהם מצילים את נשמותיהם.
והתוצאה הייתה מאות קברים.
״עניין מרכזי״ חדשות וסקופים מאז 1999. לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה, שתמיד כדאי לדעת.
