סקרי הבחירות שפורסמו אמש, יום שני, 19 באוקטובר, מציבים את גדי איזנקוט בראש המערכת הפוליטית, לפני בנימין נתניהו, בעוד נפתלי בנט מתחזק ומפלגות קטנות המתנדנדות סביב אחוז החסימה עשויות לקבוע מי יוכל להרכיב את הממשלה הבאה. שמונה ימים לפני פתיחת הקלפיות, בשני הסקרים המרכזיים שפורסמו אמש, בחדשות 12 ובחדשות 13, אין לגוש הקואליציה הנוכחית רוב של 61 מנדטים. אבל גם למפלגות האופוזיציה היהודיות אין רוב עצמאי.
סקר חדשות 12 מעניק למפלגת ישר של איזנקוט 24 מנדטים, לעומת 21 לליכוד בראשות נתניהו. מפלגת ביחד של נפתלי בנט מתחזקת ל־14 מנדטים, הדמוקרטים של יאיר גולן מקבלים 9, הרשימה המשותפת 9, ש״ס 8, עוצמה יהודית 8, ישראל ביתנו 8, יהדות התורה 7, הציונות הדתית וזהות 7 ורע״ם 5.
מפת הגושים בסקר הזה מעניקה 51 מנדטים למפלגות הקואליציה הנוכחית, 55 למפלגות האופוזיציה היהודיות ו־14 למפלגות הערביות. המשמעות היא שרוב פרלמנטרי המתנגד לנתניהו קיים על הנייר, אך הקמת ממשלה תלויה בהסכמות פוליטיות שאינן מובטחות.
בסקר חדשות 13 התמונה שונה במספרים, אך דומה במסקנה המרכזית: איזנקוט ראשון עם 20 מנדטים, הליכוד שני עם 18 ובנט שלישי עם 14. הדמוקרטים והרשימה המשותפת מקבלות 9 מנדטים כל אחת, ישראל ביתנו 8, ואילו ש״ס, יהדות התורה, עוצמה יהודית והציונות הדתית וזהות מקבלות 7 מנדטים כל אחת. רע״ם מקבלת 6.
ההבדל החשוב בין הסקרים נמצא בתחתית הטבלה. בחדשות 13 עוברות את אחוז החסימה גם מפלגת עמך ישראל של עופר וינטר וגם רשימת המילואימניקים־הכלכלית של יועז הנדל וירון זליכה, עם ארבעה מנדטים לכל אחת. בחדשות 12 שתיהן נשארות מחוץ לכנסת: וינטר עם 2.8% והנדל־זליכה עם 2.1%.
זוהי אחת הנקודות המרכזיות במערכת הבחירות הנוכחית. מאות אלפי קולות פוטנציאליים עשויים לשנות את חלוקת המנדטים בין הגושים. מפלגה קטנה אחת שתעבור או לא תעבור את אחוז החסימה עשויה להשפיע על האפשרויות להרכבת קואליציה יותר מתזוזה של מנדט בין שתי המפלגות הגדולות.
גם בשאלת ההתאמה לראשות הממשלה מצביעים שני הסקרים על יתרון לאיזנקוט. בחדשות 12 הוא מקבל 45% מול 33% לנתניהו, ובחדשות 13 נרשמים 46% לאיזנקוט מול 38% לנתניהו. בנט מקבל בסקר חדשות 12 תמיכה של 39% מול 34% לנתניהו.
נתון מעניין במיוחד בסקר חדשות 12 נוגע להשפעת התמיכה הפומבית של דונלד טראמפ בנתניהו: 12% מהנשאלים אמרו שהתמיכה חיזקה את נטייתם להצביע לליכוד, 17% אמרו שהחלישה אותה ו־64% השיבו שלא תשפיע. אין מדובר במדידה של שינוי בפועל בהצבעה, אלא בדיווחי הנשאלים על השפעת ההצהרה.
גם פרשת הקשרים של יונתן אוריך עם גורמים קטאריים נבדקה בסקר. 26% מהנשאלים אמרו שהגילויים חיזקו את נטייתם להצביע למפלגות המתנגדות לנתניהו, לעומת 5% שדיווחו על השפעה בכיוון ההפוך. רוב הנשאלים השיבו שלא תהיה לפרשה השפעה על הצבעתם.
ברקע הנתונים ניצבת גם פרישתו של בני גנץ מהמרוץ, שהוכרזה לאחר עריכת סקר חדשות 12. ההחלטה עשויה להשפיע על חלוקת הקולות בסקרים הבאים, אך אין עדיין בסיס לקבוע לאן יעברו מצביעיו.
הנתון שראוי להדגיש יותר מכל הוא הפער בין שאלת המפלגה הגדולה לבין שאלת הרכבת הממשלה. איזנקוט מוביל בשני הסקרים, אבל ניצחון במספר המנדטים אינו מבטיח יכולת להקים קואליציה. מנגד, נתניהו מחזיק בגוש מפלגות מגובש יחסית, אך גם הוא אינו מגיע לרוב הדרוש לפי שני הסקרים.
נותרו ימים ספורים לבחירות, ודווקא כעת מתברר עד כמה התוצאה תלויה באחוז ההצבעה, בחלוקת הקולות בין המפלגות הקטנות וביכולת להגיע להסכמות לאחר פרסום תוצאות האמת. הסקרים מתארים את עמדות הנשאלים במועד עריכתם, ולא את תוצאות הבחירות עצמן.
״עניין מרכזי״ חדשות וסקופים מאז 1999. לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה, שתמיד כדאי לדעת.
