הבורסות באסיה רושמות הבוקר ירידות חדות, אירופה נערכת למסחר שלילי, מחירי הנפט שוב מתקרבים ל־110 דולר לחבית ותשואות האג״ח הממשלתיות בארצות הברית נותרות ברמות גבוהות במיוחד. במקביל, וול סטריט דווקא סיימה את המסחר אמש בעליות בהובלת מניות הטכנולוגיה. הפער בין השווקים ממחיש את חוסר הוודאות הגובר בכלכלה העולמית ואת החשש שהשילוב בין מלחמות, אנרגיה יקרה, חובות עצומים והשקעות עתק בבינה מלאכותית עלול להצית גל נוסף של ירידות.
הנפילה החריפה ביותר נרשמה בדרום קוריאה, שם מדד קוספי איבד כארבעה אחוזים במהלך המסחר. ביפן ירד מדד ניקיי, וגם הבורסות בהונג קונג ובטאיוואן נסוגו. הירידות התרכזו בעיקר במניות הטכנולוגיה ובחברות הקשורות לתעשיית הבינה המלאכותית, אך החשש המרכזי הוא שהלחץ יתרחב בהמשך לענפים נוספים.
המשקיעים מתחילים לשאול שאלה פשוטה ומטרידה: האם מאות מיליארדי הדולרים המושקעים במרכזי נתונים, במעבדים ובתשתיות בינה מלאכותית ייצרו רווחים שיצדיקו את ההשקעה?
במשך תקופה ארוכה הספיקה ההבטחה למהפכה טכנולוגית כדי להקפיץ מניות. כעת גוברת הדרישה לראות הכנסות, תזרים מזומנים ורווחיות ממשית. חברות שמימנו את התרחבותן באמצעות חובות גדולים נתונות לבחינה מחמירה במיוחד, משום שעלויות המימון הגבוהות עלולות לשחוק את הרווחים העתידיים.
החשש אינו שהבינה המלאכותית תיעלם. להפך, השימוש בה ממשיך להתרחב במהירות. השאלה היא אם המשקיעים שילמו מחירים מופרזים עבור ההבטחה, ואם חלק מהחברות יתקשו להחזיר את הכסף העצום שהושקע בפיתוח התשתיות.
בוול סטריט נרשמה אמש תמונה שונה. מדד נאסד״ק עלה בכ־1.1 אחוזים ומדד S&P 500 התחזק בכ־0.4 אחוזים, בעוד שמדד דאו ג׳ונס ירד בכעשירית האחוז. מניות הטכנולוגיה התאוששו לאחר הירידות של השבוע הקודם, אך ההתאוששות עדיין אינה מבטלת את החששות שהצטברו בשוק.
המבחן הבא יגיע עם פרסום דוחות החברות הגדולות. המשקיעים יבחנו לא רק את התוצאות הכספיות, אלא בעיקר את התחזיות, את היקף ההשקעות המתוכננות ואת יכולת החברות להפיק הכנסות מן הבינה המלאכותית.
לצד הספקות בענף הטכנולוגיה ניצבת בעיה כלכלית רחבה בהרבה: מחירי האנרגיה.
הנפט מסוג ברנט נסחר הבוקר בסביבת 110 דולר לחבית, על רקע המשך המלחמה באזור המפרץ והאיומים על תנועת המכליות במצר הורמוז. הפגיעה בביטחון השיט, לצד המתקפות על מתקני אנרגיה והחשש משיבושים נוספים באספקה, מחזיקה את מחירי הנפט ברמות גבוהות.
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מנסה להקל את הלחץ באמצעות הקלות מסוימות במגבלות על סחר באנרגיה רוסית. אלא שהמהלך אינו פותר את הבעיה המרכזית: כל עוד נתיבי האספקה במזרח התיכון אינם בטוחים, השווקים ימשיכו לתמחר סיכון של מחסור.
נפט יקר משפיע כמעט על כל תחום בכלכלה. הוא מעלה את עלויות התחבורה, הטיסות, הייצור והשינוע, ובהמשך עלול להתגלגל למחירי המזון ומוצרי הצריכה. התוצאה האפשרית היא חידוש הלחצים האינפלציוניים דווקא בשעה שבה משקי בית ועסקים זקוקים להקלה.
מכאן גם החשש בשוק האג״ח. תשואת איגרות החוב הממשלתיות של ארצות הברית לעשר שנים הגיעה לסביבת 5.14 אחוזים, רמה המשקפת את המחיר הגבוה שהמשקיעים דורשים תמורת הלוואת כסף לממשלה האמריקנית.
כאשר התשואות גבוהות, ממשלות וחברות משלמות יותר על גיוס חובות. במקביל, איגרות החוב הופכות לחלופה משמעותית להשקעה במניות, במיוחד במניות שמחירן מבוסס על ציפיות לרווחים עתידיים.
הבעיה חמורה במיוחד לנוכח החוב הממשלתי האמריקני, שכבר עבר את רף 40 טריליון הדולרים. ככל שעלויות המימון נשארות גבוהות, כך גדל הנטל התקציבי של תשלומי הריבית.
גם אירופה אינה חסינה. החוזים העתידיים על מדדי המניות המרכזיים הצביעו הבוקר על ירידות מתונות, כאשר בצרפת נוסף למשבר הכלכלי גם גל מחאות ומהומות המכביד על אמון המשקיעים.
צרפת מתמודדת עם קשיים תקציביים, חוב ציבורי גבוה וחוסר יציבות פוליטית. הירידות במחירי האג״ח הצרפתיות ממחישות שהמשקיעים מתחילים לדרוש פיצוי גבוה יותר עבור הסיכון. מנגד, איגרות החוב הגרמניות נהנות מביקוש יחסי כמקלט בטוח.
בשווקים ניכרת גם התנהגות לא אחידה של נכסים שנחשבו בעבר למקלטים בטוחים. הדולר, הזהב ואיגרות החוב אינם נעים בהכרח באותו כיוון. המשקיעים בוחנים מחדש את הסיכונים הכרוכים בכל אחד מהם, ובמיוחד את השפעת החובות הממשלתיים והריבית.
לישראל יש סיבה לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות. הבורסה בתל אביב מושפעת מן המסחר העולמי, מחירי האנרגיה משפיעים על המשק הישראלי, ושינויים בתשואות האג״ח ובשערי המטבעות עשויים להשפיע על עלויות המימון ועל תיקי ההשקעות והחיסכון.
עם זאת, מוקדם לקבוע שהעולם ניצב בפני מפולת פיננסית. הירידות באסיה אינן מלוות בשלב זה בקריסה מתואמת של כל הבורסות, והעליות בוול סטריט מעידות שחלק מהמשקיעים עדיין רואים הזדמנויות קנייה.
הסכנה טמונה בצירוף הנסיבות: נפט יקר, ריבית גבוהה, חובות ממשלתיים ותאגידיים עצומים, מתיחות גיאופוליטית ותמחור גבוה של מניות טכנולוגיה. כל אחד מהגורמים האלה ניתן לניהול בנפרד. כאשר הם פועלים יחד, מרחב הטעות של המשקיעים ושל קובעי המדיניות מצטמצם.
השאלה המכרעת בימים הקרובים תהיה אם דוחות החברות הגדולות יצליחו להחזיר את האמון לשוק, ואם מחירי הנפט יתייצבו. התרחבות הירידות ממניות הטכנולוגיה לענפי הבנקאות, התעשייה והצריכה תהיה סימן מדאיג יותר מאשר יום מסחר שלילי נוסף באסיה.
בינתיים העולם הפיננסי משדר מסר כפול: בוול סטריט עדיין מוכנים לקנות את החלום הטכנולוגי, אבל באסיה כבר גוברת הדרישה לראות את החשבון.
וכאשר חבית נפט עולה כ־110 דולר, אג״ח אמריקנית לעשר שנים נושאת תשואה של יותר מחמישה אחוזים וחברות הטכנולוגיה נדרשות להצדיק השקעות של מאות מיליארדים, השאלה אינה רק לאן ינועו המדדים מחר.
השאלה היא כמה זמן תוכל הכלכלה העולמית לשאת בו־זמנית אנרגיה יקרה, כסף יקר וציפיות יקרות עוד יותר.
״עניין מרכזי״ חדשות וסקופים מאז 1999. לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה, שתמיד כדאי לדעת.
