סוף השבוע החל בפגיעה בבאר שבע וגרימת נזקים כבדים למבני מגורים. זה קורה למחרת השמשה מעשית של בית החולים סורוקה והשבתת מרבית פעילותו למשך שנים. זה מתווסף גם לפגיעות באתרים חשובים כמו בתי הזיקוק ומקומות נוספים.
בשבוע ימים גרמו האיראנים נזקים חמורים בהרבה מכל הפרוקסי שלהם מאז ה-7 באוקטובר. בישראל ישנה נטייה מסוכנת לספור רק את מתי האויב ואת נזקיו ולהתכחש למה שמתרחש אצלנו. זה מסוכן מדי בעיקר למדינה קטנטנה כמו ישראל.
במקביל מתחילה להתבהר תמונה הנפילות הקודמות. בימים הראשונים שאחרי הפגיעה הישירה של שני טילים איראניים בבתי מחקר במכון ויצמן למדע ברחובות, התברר כי “הטילים מחקו לחלוטין מחקרים של עשרות שנים; נצטרך להתחיל מאפס”, כפי שנאמר על‑ידי נשיא המכון, פרופ’ אלון חן.
הנזקים מוגדרים כבין הכבדים שהמוסד ראה אי פעם – נזק לרכוש מוערך בכ‑500 מיליון דולר, לצד אובדן של ידע וממצאים משמעותיים מתחומי מדעי החיים, הכימיה, הסביבה והרפואה.
פגיעה במעבדות הממומנות ע”י האיחוד האירופי 🧪
כתבה ב-ScienceBusiness מדגישה כי הפגיעה במעבדות במכון ויצמן פגעה גם בפרויקטים מונחי מימון אירופי (ERC). לפי הדיווח, מדובר בכ‑10–15 פרויקטים שנתמכים במסגרת Horizon Europe, שעתידים להיות מושבתים או מעוכבים משמעותית .
אבדות בלתי‑נחזות של דגימות וציוד ייחודי
Times of Israel מדווח על הרס של כ‑45 מעבדות שונות, כשחלקן התמקדו במחקרים ביולוגיים מתקדמים כמו רקמות לב ודגימות DNA. משך זמן השיקום מוערך בשנים רבות ועלותו – עשרות מיליוני שקלים .
כתבה ב-The Jerusalem Post מעידה כי בין הנזקים – “דגימות בלתי־ניתנות לשיקום” חלקן אינן ניתנות להחלפה, גם אם יוקמו מבנים חדשים .
פגיעה סמנטית וגם סימבולית
בכתבה של TRT Global מודגש כי המכון, המוכר כיום גם בזכות קשריו לתחומי ביטחון כמו AI והגנת סייבר, שימש מטרה אסטרטגית בטאקטיקה סימבולית. הפגיעה נועדה להעביר מסר: מי שתוקף את המדענים – ייפגע גם הוא .
כתבה של Hindustan Times מוסיפה כי מדובר ב”מכה מוסרית” לישראל, שכן הפגיעה במכון נתפסת כהישג טקטי לפגיעה במורשת המחקרית
מה בדיוק קרה? נזק פיזי ותשתיות
- שני מבני מחקר נפגעו קשות, אחד מהם בביצוע טילים וישיר – ניכר שרובם של מבני המעבדה נהרסו, בנוסף לבניין שהיה בבנייה.
- ודובר המכון אישר: “מספר פגיעות במבנים, ללא נפגעים בנפש”, יחד עם תמונות של אש, הריסות, וחלונות מזגזגים.
- סך כל הנזק לרכוש והחומרים – כולל ציוד ייחודי, שתלים, דגימות ביולוגיות ותרופות בייצור – נאמד בכמיליארד עד שני מיליארד ש”ח .
מחקר שנעלם – דוגמאות אישיות
- פרופ’ שראל פליישמן תיאר כיצד “יש מעבדות שאיבדו הכול” – חומרים תולעתיים, נוזלים ניסויים, חומרים קריטיים – כל אלו אבדו ללא אפשרות שיקום.
- ד”ר צליל אסט, דוקטורנטית איטלקית המתגוררת בשטח המכון, עמדה ומתוודה כי ראתה אש וגזירת זכוכיות שכרו את כל המעבדה הסמוכה לביתה – יש לה הרגשה שניצלו רק חלק מהרכוש.
- פרופ’ אלדד צחור, חוקר בתחום הלב, ציין:
“לא נשאר זכר לכלום, לא קצה של כיסא ולא מחברת… שלוש קומות התמוטטו”
והוסיף: “נבנה מעבדה חדשה אחרי ה’פציעה’ הזאת.”
ההשפעה הכלכלית והעתיד מול האקדמיה
- באיגוד האוניברסיטאות ובמכון ויצמן מעריכים כי בניין מעבדות טיפוסי עולה בין 50 ל‑100 מיליון דולר, אם לא יותר כולל ציוד יקר.
- יו”ר ועד ראשי האוניברסיטאות אמר: “שיקום יקח שנים… אי אפשר לדעת איזו תרופה לא תפותח בגלל המתקפה הזו.”
- עם זאת, העמדה פורושה: הקהילה המדעית חזקה, נתמכת בינלאומית, ו”תמצא את הדרך לקום מזה.”
סיכום והמשך
- הנזק – קטסטרופלי: אובדן תשתיות, ציוד ומעבדות ששימשו שנים של עבודה מדעית פורצת דרך – בחקר הסרטן, נוירוביולוגי, רפואי, לב ועוד.
- ההשלכות – לטווח ארוך: עשור למחקרים הופך בגדר שאיפה שנדחתה; האפשרות שאבידות המחקר ייתקנו – אך רק לאט ובמאמץ.
- התגובות – נחישות פנימית: עמיתים כמו צחור מדברים על “בנייה מחדש”; פליישמן מארח את המעבדות החרבות; הקהילה האקדמית מוכנה למאמצי שיקום.
האירוע מדגיש: כשאקדמיה הופכת יעד אסטרטגי – המחיר אינו בהכרח חיי אדם, אלא העתיד המחקרי של מדינת ישראל והתרומה הגלובלית שלה למדע ולרפואה.
״עניין מרכזי״
