לונדון, 13 בפברואר 2026 – ב משפט מלכותי בלונדון, תחת שמיים אפורים ומעוננים שמזכירים את הסערות של ההיסטוריה היהודית, גזר היום מאסר עולם על ג'יימס הרינגטון, פעיל ימין קיצוני בן 34, שהורשע בתכנון "חיסול
שיטתי" של יהודים בבריטניה. "המתכנן הבריטי", כפי שכונה בתקשורת, בנה רשת מקוונת של 200 חברים, כולל קבוצות טלגרם ופורומים חשאיים, שם פרסם מפות של בתי כנסת, רשימות של "מטרות יהודיות" ומדריכים להכנת חומרי נפץ. הגזר דין, שניתן על ידי שופטת העליון אמילי ריצ'רדסון, נשמע כמו פסק דין מהמאה ה-20: "השנאה שלך היא נשק ביולוגי נגד החברה הבריטית – יהודים הם חלק בלתי נפרד ממנה, והתכנון שלך הוא פשע נגד האנושות".
הרינגטון, שישב באולם עם ראש מורכן ועיניים קרות, לא הגיב – אבל הקהל, כולל נציגי הקהילה היהודית הבריטית, פרץ בבכי ובמחיאות כפיים. זה לא סתם משפט; זה צעקת השכמה לבריטניה של 2026, שבה האנטישמיות זינקה פי ארבעה מאז 7 באוקטובר 2023, עם 2,147 תקריות דווחות בשנה האחרונה לבד – 70% מהן קשורות למלחמה בעזה.
המשפט, שנמשך חמישה חודשים, חשף רשת בינלאומית של שנאה: הרינגטון, עובד לשעבר במפעל נשק, התחבר עם קיצונים אמריקאים ואירופאים, כולל חברי "גריי וולבס" טורקים ו"חזית העם" היוונית. הוא תכנן "לילה ארוך של סכינים" נגד רבעי יהודים בלונדון, מנצ'סטר ובירמינגהם – ערים עם 300 אלף יהודים, הקהילה השנייה בגודלה באירופה.
"זה לא היה חלום", אמרה התובעת הראשית, סרינה וילסון, "זה היה תוכנית מפורטת: 50 בתי כנסת כמטרות ראשונות, רעל בתנועת המים של בית ספר יהודי, ופיצוצים בטקסים דתיים".
הרינגטון נתפס אחרי ששלח "מדריך חיסול" לקבוצת וואטסאפ, שכלל תמונות של ילדים יהודים עם כיתוב "העתיד צריך להיעלם". בישראל, שבה הכאב מאוקטובר עדיין טרי כמו פצע פתוח, החדשות נשמעות כמו נבואה קודרת: אנחנו יודעים את הסיפור הזה – השנאה שמתחילה במילים ומסתיימת בדם.
הרקע: גל האנטישמיות הבריטי – מ-7 באוקטובר ועד "הלילה הארוך"
תארו לעצמכם את לונדון של 2026: גשר וסטמינסטר, שם נערכו הפגנות פרו-פלסטיניות שכללו שריפת דגלי ישראל וקריאות "יהודים לים", הפך לסמל של פילוג.
מאז הפוגרום של חמאס ב-7 באוקטובר 2023, שקטל 1,200 ישראלים והוביל למלחמה בעזה, האנטישמיות בבריטניה התפרצה כמו מגיפה. נתוני ארגון CST (שירותי אבטחה לקהילה היהודית) קשים: 2,147 תקריות ב-2025 – עלייה של 400% בהשוואה ל-2022. 35% מהן אלימות פיזית: תקיפות סכין, השחתת מצבות, יריקות על ילדים עם כיפה. בלונדון לבד, 1,200 מקרים – כולל פיצוץ במכונית ליד בית כנסת בגולדרס גרין, שגרם למותו של רב בן 72.
הרינגטון לא היה לבד. הוא גדל
בשכונה ענייה במזרח לונדון, השפיע עליו תיאוריות קונספירציה מקוונות – "היהודים שולטים בכלכלה", "המלחמה בעזה היא תירוץ לנקמה". הוא הצטרף ל"בריטיש נשיונליסט פורום" ב-2024, אחרי שהממשלה הבריטית (תחת ראש הממשלה קיר סטארמר) ניסתה להגביל נשיאת נשק קל. "השנאה הזו ניזונה מהמלחמה", אמרה פרופ' רוזי דייוויס, מומחית לאנטישמיות באוניברסיטת אוקספורד, "7 באוקטובר הפך לזרז – פוסטרים של חמאס מופיעים עכשיו בקמפוסים, ו'ציונות = נאציזם' הפך לסיסמה רחוב". בישראל, אנחנו רואים את זה מקרוב: עלייה של 20% בעלייה מבריטניה, משפחות שמוכרות בתים ומגיעות לנתניה או אשדוד, בוכות: "לא רצינו להיות יהודים בגלות שוב".
המשפט חשף פרטים מזעזעים: הרינגטון כתב יומן דיגיטלי, "יומן החיסול", עם 500 עמודים של תכניות – "יום 1: חיסול מנהיגים קהילתיים. יום 7: הרעבה המונית". הוא רכש חומרי כימיקלים מחו"ל, אימן 15 "חיילים" בהתעמלות קרבית, ואפילו צילם סרטון פרופגנדה: "היהודים גנבו את בריטניה – נחזיר אותה בעזרת אש". השופטת ריצ'רדסון, שדמעות זלגו על פניה, אמרה: "זה לא פשע פוליטי; זה פשע נגד הנשמה הבריטית. יהודים בנו את לונדון – מרקס ועד שטיין, מהבנקים עד ה-NHS".
הנאשם: "המתכנן הבריטי" – מסיפור אישי לשנאה קטלנית
ג'יימס הרינגטון נולד ב-1992 בשכונת פופלאר, בן למשפחה פרולטרית. אביו, פועל במפעל ספינות, מת מסרטן ב-2010; אמו, עקרת בית, נפלה לדיכאון. "הוא היה ילד שקט", העידה שכנה, "אבל האינטרנט שינה אותו". ב-2018, אחרי אובדן עבודה, הוא נרשם לקורסים מקוונים של "היסטוריה אלטרנטיבית" – אנטישמיות מוסווית. עד 2023, הוא היה מנהיג קבוצת "פטריוטים נגד גלובליזם", עם 50 אלף עוקבים ב-X (לשעבר טוויטר). הפוסטים שלו: "המלחמה בעזה מוכיחה – היהודים הם הסרטן של המזרח התיכון, ועכשיו
בפיקוח MI5, החקירה החלה בעקבות הלשנה "אנונימית" של סוכנות ביון זרה מ-2025: חבר בקבוצה דיווח על "תכנית ג'נוסייד". המשטרה תפסה אותו עם 10 ק"ג חומר נפץ בביתו, מחשב מלא במפות GPS של בתי ספר יהודיים, ורשימת 1,200 שמות – "האויבים". "הוא לא היה טרוריסט בודד", אמרה סוכנת MI5, "הוא היה מנהיג כת". במהלך המשפט, הרינגטון טען: "זה חופש ביטוי", אבל עדויות מומחים הוכיחו: "זה היה קריאה לפעולה אלימה". הוראותיו כללו "שימוש בסכינים כדי להפחיד, פיצוצים כדי להרוג". בישראל, זה מזכיר לנו את הרצח של אסף רמתי ב-2019 – אבל בקנה מידה גדול יותר, כמו חזרה לשואה.
מצב האנטישמיות בבריטניה: נתונים מזעזעים, קריאה לפעולה
הגזר דין מגיע ברגע קריטי: האנטישמיות בבריטניה היא "מגיפה חברתית", לפי דו"ח CST מינואר 2026. 70% מהתקריות קשורות לעזה – גרפיטי "גזע יהודי" על קירות, תקיפות ברכבות, פיטורים מקומי בגלל תמיכה בישראל. בקמפוסים כמו UCL, סטודנטים יהודים מסתתרים; בבתי ספר, ילדים מפחדים להגיד "אני יהודי". הממשלה, תחת סטארמר, הבטיחה חוקים חדשים: "איסור על הסתה מקוונת", אבל מבקרים אומרים: "מדי מאוחר". 15% מהיהודים הבריטים שוקלים עלייה – 45 אלף מאז 2023. "אנחנו חיים בפחד", אמרה ג'וליה מונק, נשיאת מועצת יהודי בריטניה, "אבל אנחנו נישאר ונילחם".
הקישור למלחמה בעזה בולט: "השנאה הפכה לכלי פוליטי", אומרת ד"ר איימי גולדמן, חוקרת באוניברסיטת קיימברידג'. הפגנות שבועיות בלונדון מושכות 100 אלף, עם סיסמאות שמתחילות בפלסטין ומסתיימות באנטישמיות. הרינגטון ניצל את זה: "העולם רואה את היהודים כרשעים – עכשיו תורנו". בישראל, אנחנו יודעים: זה לא רק בריטניה; זה העולם, שבה שנאה לישראל הופכת לשנאה ליהודים.
תגובות: זעם, תקווה – והדהוד לנאום מקרון
הגזר דין עורר גל תגובות: ראש הממשלה סטארמר אמר: "זה ניצחון על החשוך", והבטיח "מיליארד פאונד לאבטחת קהילות". הקהילה היהודית חגגה – טקס זיכרון בגולדרס גרין, עם נרות ותפילות. אבל גם כאב: "זה רק ראש ההידרה", אמרה מונק. ב-X, ההאשטאג #BritishAntisemiteLifeSentence זינק למיליון צפיות, עם פוסטים כמו "תודה למשטרה – עכשיו תגנו על הילדים".
והנה החלק המעודד: ביום הזה עצמו, נאומו של הנשיא הצרפתי אמנואל מקרון – "צרפת ללא יהודים היא עץ ללא גזע" – זכה לתגובות חיוביות עצומות בבריטניה. עיתונים כמו "גרדיאן" ו"טיימס" כתבו: "מקרון מלמד אותנו – השנאה היא בעיה אירופית משותפת". ראש העירייה סאדיק חאן צייץ: "תודה, אח צרפתי – נלמד מהנאום הזה". בקהילה היהודית, 80% מהפוסטים ב-X היו תומכים: "מקרון בוכה איתנו – עכשיו תור לונדון". זה מזכיר לנו, הישראלים: יש תקווה, אם מנהיגים ידברו נגד השנאה.
המאבק נמשך – יהודים בבריטניה זקוקים ליותר
גזר הדין על הרינגטון הוא ניצחון, אבל הפצע עמוק. בבריטניה של 2026, עם 2,147 תקריות אנטישמיות, הקהילה היהודית חיה בפחד – אבל גם בתקווה, בהשראת מקרון. "ננצח יחד", אמרה השופטת. בישראל, אנחנו מביטים מעבר לים ומתפללים: שלא נשכח, שלא נשבר. היהודים בנו את לונדון – הם יבנו אותה שוב.
רמי יצהר, עניין מרכזי. חדשות וסקופים מאז 1999.
