הזמר אייל גולן שוב בלב הסערה: כמעט עשור אחרי שהתפוצצה אחת הפרשות המטלטלות בתולדות הבידור הישראלי, מצא עצמו היום הזמר בחדרי החקירות של משטרת ישראל .
הזמר, שעובר מסכת ייסורים אישית מתמשכת, מעולם לא הורשע בשום עבירה מינית. ובכל זאת, הוא זוכה להתעללות ציבורית ולהחרמה מצד גורמים ציבוריים, הוא עדיין פופולרי ונערץ ומסע הופעות שלו ממלא אצטדיונים כשהוא גורף סכומי עתק במונחים ישראליים,.
גולן נחקר הפעם שוב באזהרה במשך כחמש שעות בחשד לעבירות מין במסגרת תלונה חדשה של קוסמטיקאית, הטוענת כי הותקפה מינית לפני כתשע שנים. גולן הכחיש את המיוחס לו מכל וכל, טען כי מדובר בניסיון סחיטה ואף הציג לחוקרים הודעות, הקלטות ושיחות שלטענתו מחזקות את גרסתו.
במקביל, במשטרה ובפרקליטות מתרחש מאבק פנימי סביב חידוש הטיפול בפרשת “משחקי חברה”, אחת הפרשות השנויות ביותר במחלוקת בתולדות האכיפה בישראל.
לפי הדיווחים, החקירה החדשה מתנהלת במפלג ההונאה של מחוז מרכז. המתלוננת צפויה גם היא להיחקר או לפחות למסור עדות מלאה. גורמים המעורים בפרטים טוענים כי החוקרים בוחנים מחדש חומרים ישנים לצד טענות חדשות, בעוד מקורבים לגולן טוענים כי “יש מי שמנסים ללכת לו על הראש”. מנגד, גורמים המלווים את המתלוננות לאורך השנים טוענים כי דווקא במשך יותר מעשור הופעל לחץ הפוך – כזה שנועד למסמס, לעכב ולהקהות את עוצמת החשדות.
ההתפתחות הדרמטית הנוספת נוגעת להחלטתו של ניצב בועז בלט, ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, לקיים ישיבה מיוחדת בפרשת “משחקי חברה” ולהורות על הקפאת השלמות החקירה שביקשה הפרקליטות. לפי הדיווחים, בלט מבקש להבין מדוע, אחרי שנים כה רבות, נדרשות פעולות חקירה נוספות – ומה הסיכוי האמיתי להפיק מהן תשתית ראייתית חדשה.
ההחלטה הזאת חושפת שוב את הקרע הישן בין המשטרה לפרקליטות בפרשה: האם מדובר בתיק שהתנהל ברשלנות קשה ולכן חייבים לתקנו – או בתיק שכבר מוצה מזמן והניסיון להחיותו מחדש הוא חסר תוחלת משפטית.
כדי להבין את עוצמת הרעידה הציבורית סביב כל זימון של אייל גולן לחקירה, צריך לחזור לשנת 2013. אז החלה חקירה סמויה שנודעה בשם “משחקי חברה”, בעקבות מידע מודיעיני על נערות צעירות מאזור השרון. בהמשך התברר כי המשטרה חושדת ברשת של מקורבים לזמר, שעל פי החשד איתרו מעריצות צעירות – חלקן קטינות – וקירבו אותן לעולם הזוהר שסביב גולן.
על פי העדויות שנאספו אז, חלק מהנערות קיימו יחסי מין עם מקורבים שונים מתוך רצון להתקרב לזמר או להיות חלק מהמעגל שלו.
התיק הפך במהירות לאחת מפרשות הסלבס הגדולות ביותר בישראל. מה שהחל כחקירה סמויה התפוצץ לתקשורת, והמדינה כולה נכנסה להלם. גולן, שהיה אז בשיא הקריירה שלו, הפך בן לילה לסמל של דיון ציבורי עצום על כוח, הערצה, ניצול, קטינות, כסף, תקשורת ויחסי הון־סלב־משטרה.
אלא שכבר אז נחשפו טענות חמורות במיוחד על התנהלות החקירה עצמה. לפי מסמכים ועדויות שפורסמו לאורך השנים, בפרקליטות נשמעה ביקורת חריפה על המשטרה: נטען כי לא בוצעו עימותים מרכזיים, כי חלק מהחשודים כלל לא נחקרו, כי פעולות חקירה לא הושלמו, וכי היו מחדלים חמורים סביב איסוף ראיות והשמדתן.
אחת הטענות הקשות ביותר הייתה שסרטונים שעל פי העדויות תיעדו אקטים מיניים נמחקו לפני שהמשטרה הצליחה לשחזרם.
בשלב מסוים התגלע עימות חריף בין צוותי החקירה לבין הפרקליטות. בעוד גורמים בפרקליטות סברו שיש להמשיך בחקירה עמוקה וזהירה יותר, במשטרה היו מי שהשתכנעו כי מדובר בגרסאות שאינן מבוססות דיין.
בסופו של דבר נסגר התיק נגד אייל גולן מחוסר ראיות – לא מחוסר אשמה. ההבדל המשפטי הזה הפך עם השנים למוקד מרכזי במאבק הציבורי. תומכיו של גולן הדגישו שמעולם לא הוגש נגדו כתב אישום. מבקריו טענו שסגירת תיק מחוסר ראיות אינה זיכוי מוסרי או ציבורי.
מי שכן הורשע בפרשה היה אביו של הזמר, דני ביטון. ביטון חתם על עסקת טיעון, הורשע בעבירות הקשורות לפרשה ונשלח למאסר בפועל. הוא ריצה עונש מאסר והפך לדמות מרכזית בצל הציבורי של הפרשה. במשך שנים דבק בו הדימוי של האיש שניהל את המעגל האפל שסביב עולם ההערצה של בנו. בשנת 2021 מת ביטון לאחר שחלה בקורונה. מותו לא סיים את הפרשה – להפך. עבור חלק מהמתלוננות, דווקא אז החל מאבק ציבורי חדש לפתיחת התיק מחדש.
ב-2020 החלו מתלוננות לשוב למשטרה עם טענות חדשות ועם ביקורת קשה על אופן ניהול התיק המקורי.
במקביל הוגשו תביעות אזרחיות וטענות למחדל חקירתי. תחקירים טלוויזיוניים ותיעודיים החזירו את הפרשה לכותרות והציגו מחדש עדויות, הקלטות וטענות על יחס מקל מדי מצד החוקרים כלפי גולן וסביבתו. הציבור הישראלי שוב נחלק לשניים: מצד אחד קהל מעריצים עצום שהמשיך למלא אולמות ולהזניק את שיריו לראש המצעדים; מצד שני פעילות ופעילים שטענו כי מדובר בסמל עמוק של תרבות השתקה והערצה עיוורת לכוכבים.
במאי 2026 הודיעה הפרקליטות על פתיחת התיק מחדש לצורך השלמות חקירה במסגרת בחינת העררים. ההחלטה הזו לא קבעה כי גולן אשם, אך כן קבעה שלדעת הפרקליטות יש מקום לבחינה נוספת של חומרי החקירה והטענות שנאספו לאורך השנים.
וכאן בדיוק נמצא כעת לב הסערה:
מצד אחד, זמר־על מהמצליחים בתולדות המדינה, אדם שממלא אצטדיונים ושומר על מעמד כמעט חסין לאורך שנים; מצד שני, מערכת אכיפה שמואשמת פעם אחר פעם כי כשלה בטיפול בפרשה רגישה במיוחד; ובתווך – מתלוננות, עדויות, גרסאות סותרות, הדלפות, מלחמות תקשורת, וטראומה ציבורית שלא באמת נעלמה מעולם.
הפרשה הזו כבר מזמן איננה רק סיפור פלילי. היא הפכה למבחן ישראלי רחב בהרבה: מבחן של יחסי כוח, תרבות סלבריטאים, אמון במערכת החוק, היחס לנפגעות עבירה – והיכולת של מדינה קטנה להכריע האם כוכבים גדולים באמת נמדדים באותם כללים כמו כל אדם אחר.
בינתיים, לפחות נכון לעכשיו, אין כתב אישום חדש נגד גולן. החקירה נמשכת, ההשלמות תקועות בעימות בין המשטרה לפרקליטות, והמערכת כולה שוב ניצבת מול פרשה שרבים בישראל היו בטוחים שכבר נקברה – אך מתברר שמעולם לא באמת הסתיימה.
״עניין מרכזי״
חדשות וסקופים מאז 1999.
לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה, שכנראה לא תמצא במקום אחר. מומלץ!
