מדינות, מוסדות ומשקיעים פרטיים ממשיכים למכור אג״ח אמריקניות. האמון במדיניות הכלכלית של ממשל טראמפ נשחק, והכסף הגדול מצביע ברגליים: ארצות הברית נאלצת לשלם ריבית גבוהה יותר ויותר כדי שמישהו יחזיק בחוב העצום שלה.
תשואת אג״ח ארצות הברית ל־30 שנה חזרה לכ־5.25% ותשואת האג״ח לעשר שנים לכ־4.71%. וזה קורה למרות ניסיונות משרד האוצר האמריקני לעצור את המכירות באמצעות הגדלת הרכישות החוזרות של אג״ח ארוכות. האוצר מתערב, השוק נרגע לרגע — והמוכרים חוזרים. זה כבר אינו רעש רקע פיננסי. זהו מחירו של האמון הנשחק.
באותו זמן הנפט מתייקר שוב וכבר מתקרב לשיא של חודש. חבית ברנט הגיעה במהלך המסחר ל־94.71 דולר. הסיבה נמצאת גם במפרץ: טראמפ הבטיח לסיים את המערכה מול איראן, אבל המלחמה נמשכת, המגעים תקועים והחשש לשיבושים ממושכים במצר הורמוז אינו נעלם. הכישלון להביא עד כה להסדרה הופך בהדרגה לחשבון שכל העולם משלם בתחנות הדלק, בתעשייה, בתובלה ובמחירי המוצרים.
גם אסיה מאותתת שהבעיה כבר מזמן אינה אמריקנית בלבד. מדד ניקיי ירד בכ־0.8% והשלים לפי שעה ירידה שבועית של כ־4.4%. שבוע חלש בשוק היפני מצטרף למכירת האג״ח בארצות הברית ולנפט המתייקר וממחיש כיצד הלחץ מתפשט בין השווקים.
והמספרים מתחברים לתמונה אחת מטרידה: חוב אמריקני שהופך יקר יותר למימון, נפט שמתקרב ל־95 דולר, מלחמה שאינה מסתיימת, אינפלציה המאיימת לשוב ולהרים ראש, ובמקביל מאות מיליארדי דולרים הזורמים למרוץ הבינה המלאכותית, למרכזי נתונים, לשבבים ולחשמל.
זהו שילוב שהבורסות אינן יכולות להתעלם ממנו לאורך זמן. כסף יקר יותר לוחץ על שווי החברות; נפט יקר לוחץ על האינפלציה; אינפלציה גבוהה מקשה על הורדת ריבית; ריבית גבוהה מייקרת עוד יותר את החוב האמריקני — והוצאות הענק על AI דורשות דווקא עכשיו כמויות עצומות של הון זמין וזול.
כך נוצר מעגל שהולך ומתהדק.
והבעיה המרכזית מבחינת ארצות הברית היא שהפעם לא מדובר רק בנתון כלכלי רע אחד שאפשר להמתין עד שיתהפך. מדיניות המכסים של טראמפ, הגירעונות והחוב העצום, המלחמה מול איראן, חוסר הוודאות סביב הורמוז והזיגזגים החוזרים במדיניות החוץ והכלכלה מצטברים אצל המשקיעים לשאלה אחת פשוטה: כמה צריך לשלם לנו כדי שנמשיך להלוות כסף לאמריקה?
כרגע התשובה של השוק היא: יותר.
וזו אולי העובדה החשובה ביותר של השבוע.
אמריקה עדיין מחזיקה בכלכלה הגדולה בעולם, בדולר המרכזי בעולם ובשוק ההון העמוק בעולם. אבל היתרונות האדירים האלה אינם מעניקים חסינות מפני אובדן אמון. וכאשר אפילו ממשלת ארצות הברית נדרשת לשלם כ־5.25% על חוב לשלושים שנה, המסר של השוק אינו מעורפל.
אי־הוודאות מתעצמת. הנפט מתייקר. האג״ח נמכרות. אסיה נחלשת. מחיר הכסף עולה. אמריקה נעשית מבודדת יותר — והעתיד הכלכלי מעורפל.
אלה אינם תרחישים לעתיד. אלה הנתונים של עכשיו.
״עניין מרכזי״ — חדשות וסקופים מאז 1999. לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה, שכנראה לא תמצא במקום אחר. מומלץ!
אין לראות בכתבה המלצה להשקעה או לביצוע פעולה בניירות ערך.
