דליקות ענק משתוללות במתקני נפט מרכזיים ברוסיה בעקבות מתקפת כטב״מים אדירה שביצע הלילה צבא אוקראינה נגד יעדים אסטרטגיים ברחבי המדינה. על פי הודעת משרד ההגנה הרוסי, יותר מאלף כטב״מים השתתפו במתקפה. ההסלמה מתרחשת על רקע המהלך השנוי במחלוקת של טראמפ להתקרבות מחודשת לפוטין באמצעות עסקת סולר, שנועדה, בין היתר, לעורר בקרב הציבור האמריקני תקווה להוזלת מחירי הדלק לקראת הבחירות. אלא שמחירי הדלק נותרו גבוהים, יכולתה של רוסיה לספק את הכמויות המובטחות מוטלת בספק, ועד כה אין בסיס לקבוע שהעסקה תביא להוזלה משמעותית.
המתקפה התמקדה בתשתיות אנרגיה ובמוקדים כלכליים בעומק רוסיה, ובהם מתקנים באזור סנט פטרבורג. לפי הדיווחים הרוסיים, פרצו שרפות במתקני דלק, נגרמו שיבושים בפעילות תשתיות ונמל התעופה פולקובו נאלץ להגביל זמנית את פעילותו. ממדי הנזק טרם התבררו במלואם, וגם מספר הכטב״מים שעליו דיווחה מוסקבה לא אומת באופן עצמאי.
העיתוי מעניק למתקפה משמעות מדינית החורגת מהנזק הצבאי והכלכלי. לאחר שטראמפ הכריז על הקלות בסנקציות נגד רוסיה ועל אפשרות לרכישת סולר רוסי, קייב מאותתת שאין בכוונתה לוותר על אחד מאמצעי הלחץ המרכזיים שברשותה: פגיעה במקורות ההכנסה של הקרמלין. עם זאת, לא פורסמה הודעה אוקראינית הקובעת במפורש שהמתקפה נועדה להגיב לעסקת הסולר.
מבחינת פוטין, עצם פתיחת האפשרות למסחר באנרגיה עם ארצות הברית עשויה להיחשב הישג מדיני. במשך שנים פעל המערב לצמצם את הכנסות רוסיה מנפט וממוצרי דלק כדי להקשות עליה לממן את המלחמה באוקראינה. שינוי במדיניות האמריקנית עלול להחליש את הלחץ הזה, גם אם היקף העסקאות בפועל יהיה מוגבל.
אלא שההבטחה הכלכלית של טראמפ מעוררת שאלות. רוסיה מתמודדת בעצמה עם פגיעות בבתי הזיקוק שלה ועם לחצים על אספקת הדלק המקומית. גם אם תוכל לייצא סולר לארצות הברית, אין בכך כשלעצמו ערובה להוזלה משמעותית לצרכן האמריקני. מחירי הדלק מושפעים ממחירי הנפט, מכושר הזיקוק, מעלויות ההובלה ומהיצע המוצרים בשוק העולמי.
הסוגיה רגישה במיוחד לקראת בחירות האמצע בארצות הברית. התייקרות האנרגיה פוגעת במשקי הבית ובעסקים, וטראמפ זקוק להישג כלכלי מוחשי. אלא שהכרזה על עסקה אינה שקולה לאספקה בפועל, ובוודאי אינה מבטיחה ירידה מהירה במחירים בתחנות הדלק.
המשבר בין טראמפ לזלנסקי אינו מסתכם בסולר. הנשיא האמריקני מתח ביקורת על התקיפות האוקראיניות נגד תשתיות אנרגיה רוסיות וקרא לקייב להתקדם להסדר עם מוסקבה. מנגד, זלנסקי טוען כי כל הקלה בלחץ על רוסיה מעניקה לפוטין משאבים וזמן להמשך המלחמה.
גם הניסיון לקדם הפסקת תקיפות הדדית נגד תשתיות אנרגיה נתקל במציאות קשה. זלנסקי דיווח כי במהלך השבוע האחרון תקפה רוסיה עשרות פעמים מתקני חשמל ואנרגיה באוקראינה. מבחינת קייב, אין הצדקה להפסיק את הפגיעה בבתי הזיקוק הרוסיים כאשר מוסקבה ממשיכה לתקוף תשתיות חיוניות של האוכלוסייה האוקראינית.
מאחורי מתקפות הכטב״מים עומדת אסטרטגיה כלכלית מחושבת. אוקראינה אינה מסוגלת להתחרות ברוסיה במספר המטוסים, הטילים או החיילים, אך היא פיתחה יכולת לפגוע במטרות מרוחקות באמצעות כלי טיס בלתי מאוישים. גם מתקפה שרובה נבלמת עשויה לגרום נזק, לשבש פעילות ולהכריח את רוסיה להשקיע סכומי עתק בהגנה על מתקניה.
פגיעה במתקני נפט אינה רק עניין של שרפות מרשימות. היא עלולה לפגוע בזיקוק, באחסון, בהובלה וביצוא, לייקר ביטוח ולשבש אספקה. ככל שהתקיפות חוזרות ונשנות, גם פגיעות נקודתיות עלולות להצטבר לנזק כלכלי משמעותי. עם זאת, היקף ההשפעה של המתקפה הנוכחית על יצוא האנרגיה הרוסי עדיין אינו ידוע.
במקביל מתרחב הפער המדיני בין וושינגטון לבירות אירופה. מדינות אירופיות ממשיכות לתמוך באוקראינה ולהפעיל לחץ כלכלי על רוסיה, מתוך תפיסה שהמלחמה אינה רק סכסוך טריטוריאלי אלא איום על ביטחון היבשת. ההתקרבות המחודשת של טראמפ לפוטין מעוררת חשש שהאינטרס האמריקני המיידי בהוזלת הדלק יגבר על השיקולים הביטחוניים ארוכי הטווח.
עם זאת, אירופה עדיין תלויה במידה ניכרת ביכולות צבאיות ואסטרטגיות אמריקניות. לכן אין מדובר בניתוק בין אירופה לארצות הברית, אלא במחלוקת הולכת ומעמיקה על הדרך לסיום המלחמה ועל המחיר שיש לגבות ממוסקבה.
זלנסקי מצוי במצב מורכב. אוקראינה זקוקה לסיוע מערבי, ובכלל זה לסיוע אמריקני, אך אינה יכולה להרשות לעצמה לאבד את יכולתה להרתיע את רוסיה ולפגוע בתשתיות המממנות את המלחמה. מתקפת הכטב״מים ממחישה כי גם לנוכח הלחצים המדיניים, קייב מוסיפה להחזיק ביוזמה צבאית משמעותית.
השאלה הגדולה היא כיצד יגיבו טראמפ ופוטין. הקרמלין עלול להגביר את תקיפותיו באוקראינה, ואילו הבית הלבן עשוי להחריף את הלחץ על זלנסקי להפסיק את מתקפות האנרגיה. מנגד, הנזק לתשתיות הרוסיות עשוי דווקא להקשות על מימוש עסקת הסולר שטראמפ מבקש לקדם.
כך הופך הנפט לזירת עימות משולשת: טראמפ זקוק לדלק זול ולהישג פוליטי, פוטין זקוק להכנסות שיממנו את המלחמה, וזלנסקי מבקש לפגוע בדיוק במקורות ההכנסה האלה. שלוש המטרות מתנגשות זו בזו.
המתקפה האדירה על רוסיה אינה מבטיחה הכרעה צבאית, אך היא מבהירה שהניסיון לעצב את עתיד אוקראינה באמצעות הסכמות בין וושינגטון למוסקבה נתקל במגבלה יסודית: קייב אינה מוכנה להיות צופה מן הצד בהחלטות הנוגעות לעצם קיומה.
״עניין מרכזי״ חדשות וסקופים מאז 1999. לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה, שגם אותה לא כדאי להחמיץ.
