דברי נתניהו לרגל יום השואה, אז מה אם הוא גם מקריא שיר שכתב בן משפחה?

דברי ראש הממשלה בנימין נתניהו בטקס הממלכתי ״לכל איש יש שם״ לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה בכנסת (צולם מראש):

.

"חמי, שמואל בן ארצי ז"ל, עלה ארצה בשנות ה-30 כנער, כחלוץ ציוני. כל משפחתו בפולין נשארה מאחור והיא כולה הושמדה. הוא כתב אחר כך את השיר הבא לזכרם, כך הוא אמר: לזכרם היקר והקדוש של אחיי – מאיר, שמעון צבי ואריה, ושל אחיותיי – יהודית ופיסלה שנקטפו באיבם בידיים טמאות.

.

"חלום.
הלילה הייתי בעירת מולדת.
בנוף שיקר ללבי בהלו –
בבאר ילדותי בבואה עוד רועדת.
בית אבא עדיין עומד על תלו.

בעצי ערמונים משתלהב כבר האודם,
טבעו של הסתיו בפולין הוא בכך.
אני ואחי משתרכים, כמקודם,
בשביל סוכתנו נושאים אנו סכך.

הרוח רודפת ענן ברקיע,
הערב הגשם לבוא לא יהין.
עוד רגע ואנו הביתה נגיע,
מיד נקשט סוכתנו כדין.

קרבנו לבית – גויים בקננו!
לשווא עוד חיפשתי סוכת השלום.
אחי את עמסו לי השאיר –ואיננו!
לבד שם בכיתי עד סוף החלום".

.

אני מעלה כאן את שמותיהם של משפחתו של חמי, אביה של אשתי, שמואל בן ארצי ז"ל, מבילגוריי שבפולין, שכולה נספתה בשואה:

אביו, משה הון. אשתו של אביו, איטה הון. אחותו התאומה, יהודית בת משה הון, בת 24. עד יומו האחרון כששמואל היה מדבר על יהודית הוא היה מתחיל לבכות. הוא נפטר בגיל 97, הוא בכה על יהודית. אחיו: מאיר דוב הון, בן 18; שמעון צבי הון, בן 16; אריה לייב הון, בן 13; ואחותו הקטנה: פיסלה הון, בת 10.

דודתו, מאטל קניגשטיין, ובנה הילל בן יחזקאל ובתה הבכורה. הדוד – מנדל הון, אשתו ושני ילדיהם. הדוד אברהם טאובר, אשתו, בתו ובנו. הדודה רחל טאובר ושלושת בניה: אברהם, יעקב ושלמה, נשותיהם, כל ילדיהם. הדודה הינדה ובעלה יחזקאל. הדודה הנדל, בעלה וכל ילדיהם. הדודה פאלה ושתי בנותיה.
יהי זכרם ברוך".

עניין מרכזי