המפוטר ערך ״שימוע פומבי״ לבוס שפיטר אותו מחדשות 13

זה נדיר, זה מעניין, זה כואב, זה לא נעים. חדשות 13 נאלצו לפטר עיתונאים מצויינים בשל קשיי תקציב אמיתיים. אלה ימים ימים קשים לתקשורת באשר היא ולא רק בגלל הקורונה.

 

לזכות חדשות 13 ייאמר שתענוג לצפות. הגישה רצינית, מקצועית, אובייקטיבית ומשפיעה. כשעובד פחות ידוע מסיים את עבודתו ומפרסם פוסט כמו זה שתקראו בהמשך, אני מבין לליבו, אבל מייד חושב גם הבוס שפיטר. הוא עשה זאת מחוסר ברירה. לא מגיע לו פוסט כה אכזרי אבל איני שופט עובד שנזרק. עיתונאים אוהבים לעבוד ואינם ששים לרוץ לקבל דמי אבטלה. מקווה שימצא עבודה בהקדם.

 

ניר בכר כותב:

 

הנדון: שימוע פומבי למנכ״ל חברת חדשות 13 ישראל טוויטו.
אמש, בשעת ערב מאוחרת, נחת בתיבת הדוא״ל שלי מכתב הפיטורים מסמנכ״ל חדשות 13, תחת הכותרת: ״מכתב סיום העסקתך בחברה״. הביטוי המכובס הזה תמיד מעורר בי מידה של אי-נוחות. אין שום דרך לייפות פיטורים שרירותיים גם אם המנכ״ל מתעקש לטשטש ‏עקבות ולא להיות חתום עליהם.

.

מצטער, אחרי שלושים שנה במקצוע הזה, נגמר העידן שבו בועטים לעיתונאים בתחת, מבלי לתת על כך דין וחשבון. במסגרת ״תוכנית ההתייעלות״ בחברה – שם קוד לסיכול ממוקד של עיתונאים שלא באים טוב בעין למנכ״ל – נבחרתי בפינצטה להיפרד מעריכת מהדורת השבת, זו שהצליחה לצמצם ‏בשבועות האחרונים משמעותית את הפער ברייטינג מול המתחרים, והצטיינה באיכויות העיתונאיות והדוקומנטריות שלה. מילה של המנכ״ל. אבל איך שגלגל מסתובב.

.

שבוע בלבד לאחר שהחמיא לנו על הביצועים בקריאות עידוד מהיציע, זומנתי גם אני לשימוע באשמת ״תפקודים נמוכים״. ומיד אחר כך, עוד תפנית בעלילה: ‏המנכ״ל מבקש למסור לי שאני עורך חזק, שמוזמן לערוך את ״שישי עם אילה חסון״ בשכר מופחת של 30%. תגיד תודה. הורדנו לך שליש על התנהגות טובה.

.

אל רשימת המפוטרים המפוארת הצטרף גם אבי עמית, מגיש פינת התחקירים ״המפצח״, שהשלים את צילומי התחקיר על חגיגת ההוצאות סביב מטוס ראש הממשלה.קשה להפריז
‏בחשיבות הפינה הזאת, שהצליחה לפרום מדי שבוע את הקשרים האפלים שבין ההון והשלטון, עם ערך מוסף חברתי וכלכלי, שנתח צפייה נאה בצידו: שבוע שלפני הפיטורים, עקף עמית את המתחרים בכ-30 אחוז, עם רייטינג ממוצע של כ-13 אחוזים. הישג לא מבוטל בערוץ שרצועות האקטואליה שלו מדשדשות לעתים באזור 3% ‏מדוע החליט המנכ״ל להיפטר בעת הזאת דווקא מפינת התחקירים הבועטת ומתוכנית החדשות המצליחה והעקבית שלו, כפי הוא עצמו הדגיש בלא מעט הזדמנויות? את התשובה צריך לחפש ברוח המפקד, שנחת על כסאו אחרי ששימש כיועץ התקשורת של השרים גדעון סער וישראל כ״ץ – עניין תמוה ומטריד לכשעצמו.

.

 

כואב לשני הצדדים. 

 

 

‏מיד עם הקפצתו לתפקיד, התברר שרוח המפקד – היא רוח בלפור, גם אם הדברים לא נאמרים במפורש: מי קבע שרביב דרוקר חייב לראיין את ראש הממשלה? (חרץ טוויטו בביקורת על קודמו בתפקיד, גולן יוכפז), למה לא הזמנת לאולפן את ישראל כ״ץ (חביבי, אולי תשתין יותר רחוק מהמקפצה?!) ‏מדוע פתחת מהדורה עם ״פריצה״ לעצרת לזכר רבין? (ככה בצרחות שנמשכו דקות ארוכות), איך ייתכן שהכתב המדיני מצטט בכתבה את בני גנץ? (כי דעתו על הסיפוח של הרמטכ״ל לשעבר שמתמודד בבחירות – רלוונטית), מי נתן מכות לשפי פז במחאת ״הדגלים השחורים״? (שום מכות ושום נעליים, פייק ניוז מהפגנה אחרת)
‏ועוד ועוד הצעות לכתבות מגזין בספקטרום שנע בין הביביסטיות לאלירז שדה.

.
וכך, בעודך נדרש לתת הסברים לדובר הליכוד מדוע אתה לא מצעיד לאולפן מדי שבוע את שרי המפלגה, אתה מגלה, שמה שלא קורה אצלך בתוכנית, ממלא את המסך מסביב לשעון עם כל הריקלינים והארז תדמורים של העולם ‏שחותרים בעקביות תחת התקשורת החופשית, אבל ניזונים במקביל מהבמה הנדיבה שלה: עיקרון הדמוקרטיה המתגוננת – אבל בהפוכה. הערוץ הבלתי תלוי שנתן בעבר בראש עם תחקירים ועיתונות לוחמת – הוא כעת חתלתול מבוית. אפשר להשליך עד מחר את שק האינטרסים על הבעלים בלווטניק ועל מנכ״ל רשת בן טל
‏האחריות לעמוד השדרה העיתונאי של החברה מוטלת על העורך הראשי בלבד.

.

בחברת החדשות עובדים היום עיתונאים עצובים. בעיצומו של המאבק בתוכנית הקיצוצים, התבכיין המנכ״ל שהם מבצעים נגדו הפיכה, ואפילו לא טרח לכנס אותם. הוא ניסה להטיל עליהם מורא עם הודעות מעורכי דין ‏והתעלם בשיטתיות מעורכים, כתבים ומגישים. התחושה במסדרונות החברה היא שאיש איש לנפשו. רק תנו לברוח משם.

.
בתום שנה של ניהול כושל, אחרי ששטף את המסך בסדר יום פופוליסטי ומביך, רמס כמה מטובי העיתונאים שלו, ודירדר החברה לשפל חסר תקדים ביחסי אנוש, ‏הגיע הזמן להראות לישראל טוויטו את הדרך החוצה. התבלבלת, טוויטו, התבלבלת. אתה מפטר אותנו?! אנחנו מפטרים אותך.
.

נ.ב. – ותחסוך ממני בבקשה את התגובה הפבלובית על העובד הנקמני שיורק לבאר וגו׳. חברת החדשות היא לא העסק הפרטי שלך. היא עניינו של הציבור.

.

עד כאן המכתב הגלוי. אכזרי וכואב. לא כך נפרדים גם כשכואב.

.

עניין מרכזי