הממשלה החדשה כבר נערכת במלוא הקצב לסבב הלחימה הבא נגד החמאס, זאת אם שליטי עזה לא ישמרו על הפסקת אש מוחלטת, כולל הפרחת בלוני תבערה. בממשלה הזו מכהנים שלושה שרי ביטחון בעבר ובהווה (גנץ, ליברמן ובנט) ושלושתם מאוחדים בדעה שהממשלה הזו צריכה להפסיק אחת לתמיד את ההתגרות העזתית.
לצורך כך עוסק צה״ל בהתארגנות רחבת היקף ובבניית הכוח שאם יידרש ייכנס לרצועה ויתפוס חלקים ממנה. הבעיה המרכזית כרגע היא חדירותו של הגבול הדרומי של הרצועה עם מצרים, משם מוברח הנשק ואמצעי הלחימה המגיעים מאיראן בדרכים עקלקלות. לישראל היכולת הטכנולוגית למגן את הגבול הפלסטיני עזתי באופן שימנע את קיומן של מנהרות שבעדן מוזרם הנשק לרצועה ללא הפרעה.
במבצע הצבאי האחרון הועמד במבחן גם מערך היירוטים של כיפת ברזל. בסך הכל עמד צה״ל במשימה אך לכל ברור כי אם בסבב הבא יצטרף גם החיזבאללה לאתגר, העורף הישראלי האזרחי יהיה עוד יותר חשוף.
שר הביטחון בני גנץ, היחיד בממשלה הקודמת שהצליח לייצר יחסי עבודה הדוקים עם ממשל ביידן בעידן נתניהו, פעל נמרצות וממשיך בכך עתה והתוצאה היא שהנשיא ביידן אישר לספק לישראל במהירות מספר לא ידוע אך ניכר של מיירטי רקטות מסוג כיפת ברזל. הליך הייצור הואץ בטירוף וכך גם ההצטיידות בטילי היירוט עצמם.
ממשלת בנט לפיד התחייבה בפני כל הגורמים הערביים והמוסלמים הזרים שעימם היא מקיימת יחסים להקפיד ולשמור על ההסדרים הקיימים בנוגע לתפילות במסגד אל אקצא. בנוסף, הממשלה לא תאפשר לגורמי ימין לחולל פרובוקציות מכוונות שמטרתן לערער את היציבות הביטחונית והחברתית.
ההערכות הצבאית של ישראל נועדה להגיע לכלל מימוש אם החמאס לא יעשה מה שנדרש כדי להגיע להסדרה יציבה וממושכת. ישראל מוכנה לסייע לשיקום הרצועה אבל כרגיל, ההחלטה היא של העזתים: לצאת לדרך חדשה או להמשיך בנתיב הייסורים הקבוע.
עניין מרכזי
