ארצות הברית ואירופה מאחדות כוחות בניסיון לחנוק את מקורות ההכנסה שנותרו לאיראן. שר האוצר האמריקני סקוט בסנט הודיע כי האיחוד האירופי הצטרף רשמית למהלך והכריז: ״לא נעצור עד שכל חבל הצלה כלכלי שנשאר לאיראן ינותק״. הצטרפות אירופה מרחיבה משמעותית את המערכה הכלכלית נגד טהרן ומקרבת אותה למצב של מצור מערבי כמעט מלא.
המהלך האירופי חשוב משום שהוא מצמצם את יכולתה של איראן לנצל פערים בין וושינגטון לבירות אירופה ומרחיב את הלחץ על בנקים, חברות קש, מכליות, ביטוח, מסחר ורשתות תשלום המשמשות את טהרן לעקיפת הסנקציות. המטרה אינה עוד להסתפק בהענשת איראן אלא להקשות עליה להפוך נפט וסחורות למטבע זר הדרוש למימון המדינה, משמרות המהפכה והמאמץ המלחמתי.
המערכה הכלכלית מצטרפת לחצי שנה של מלחמה שכבר גבתה מאיראן מחיר כבד בתשתיות, בכוח אדם ובפעילות הכלכלית. אלא שהניסיון לחנוק את המשטר מגיע ברגע מורכב במיוחד: הנפט שוב מתקרב ל־100 דולר לחבית, הסחר העולמי משובש ועלויות האנרגיה וההובלה עולות.
וכאן מסתתרת חרב הפיפיות של המהלך. ככל שהמערב מצליח להוציא יותר נפט איראני מהשוק, הוא עלול לצמצם עוד יותר את ההיצע ולהעלות את מחיר החבית. איראן עשויה למכור פחות נפט, אבל לקבל מחיר גבוה יותר על מה שהיא עדיין מצליחה למכור. במקביל, מחיר האנרגיה הגבוה חוזר אל ארצות הברית ואירופה בדמות דלק יקר, הובלה יקרה ולחצים אינפלציוניים.
גם הצטרפות אירופה אינה הופכת את איראן למנותקת לחלוטין מן העולם. במשך שנות הסנקציות בנתה טהרן מערך מורכב של חברות קש, מכליות, מתווכים ונתיבי תשלום חלופיים, והיא ממשיכה לקיים קשרים כלכליים עם מדינות שאינן מחויבות למדיניות המערבית. סין היא החשובה שבהן, אך אינה היחידה.
לכן המבחן האמיתי אינו עוצמת ההכרזות אלא כמה כסף יפסיק בפועל להגיע לטהרן. אם ארצות הברית ואירופה יצליחו לחסום חלק משמעותי מהכנסות הנפט ומנתיבי המימון, המשטר יעמוד בפני לחץ כלכלי כבד בהרבה מזה שהוא חווה כיום. אם איראן תצליח להמשיך לעקוף את המגבלות, המצור יכאיב מאוד אך לא בהכרח ישיג את מטרתו.
ויש גם שאלה שאינה נוחה למערב: מי נשבר ראשון תחת לחץ כלכלי. באיראן, לפני שמנגנוני הביטחון מפסיקים לתפקד, המטבע נשחק, היבוא מתייקר וכוח הקנייה של האזרחים קורס. משטרים סמכותניים מסוגלים להעביר חלק גדול ממחיר הסנקציות אל הציבור ולהמשיך לממן את המערכות החיוניות להישרדותם.
מנגד, גם המערב משלם. כאשר הנפט מתקרב למאה דולר והמלחמה משבשת נתיבי מסחר ואנרגיה, המאבק באיראן מפסיק להיות אירוע רחוק. הוא מגיע אל תחנות הדלק, חברות התעופה, המפעלים והסופרמרקטים באירופה ובארצות הברית.
לכן הצטרפות אירופה היא הישג משמעותי לוושינגטון, אבל היא גם פותחת שלב חדש ומסוכן במלחמה: הניסיון להכריע את איראן באמצעות שילוב של כוח צבאי וחנק כלכלי, בעוד טהרן מנסה להפוך את מחיר המלחמה לנטל שהעולם כולו ירגיש.
בסנט מבטיח לנתק כל חבל הצלה שנותר לאיראן.
עכשיו צריך לראות אם המערב מסוגל לעשות זאת בלי לגלות שחלק מהחבל כרוך גם סביב הכלכלה שלו.
״עניין מרכזי״ חדשות וסקופים מאז 1999. לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה, שווה לעקוב.
