ליגת האלופות חזרה השבוע לחיינו בשלושה ערבים רצופים שסיפקו כמעט הכול: 57 שערים ב־18 משחקים, הצגות של הגדולות, מהפכים, שערים בדקות האחרונות, שלושערים, אדומים, VAR, בכורות היסטוריות וסינדרלה איטלקית אחת שהפכה את אגם קומו למרכז הכדורגל האירופי לערב אחד. למי שלא ראה — הנה מה שבאמת קרה, משחק אחרי משחק, בלי שתצטרכו לצפות עכשיו בשש שעות תקצירים.
מאת רמי יצהר Rami Yitzhar
הסיפור הגדול ביותר של מחזור הפתיחה הגיע דווקא ממועדון שמעולם לא שיחק קודם לכן בליגת האלופות. קומו, הקבוצה הציורית שעל שפת האגם בצפון איטליה, הביסה 1:4 את לייפציג בערב האירופי הראשון בתולדותיה. רק לפני שבע שנים קומו עוד שיחקה בליגה הרביעית. אפילו האצטדיון שלה לא היה כשיר לצ׳מפיונס ונדרשו עבודות בזק כדי שלא תיאלץ לארח את משחקיה כ־200 קילומטר מהבית.
ואז הגיע הכדורגל. מרטין באטורינה כבש כבר בדקה ה־15, טאסוס דוביקאס הכפיל, אסאן דיאו קבע 0:3 בתחילת המחצית השנייה. אנדריה מקסימוביץ׳ צימק ללייפציג, אבל מקסימו פרונה חתם בתוספת הזמן 1:4 היסטורי. ססק פברגאס, שסיים בקומו את קריירת המשחק שלו וכיום מאמן אותה, קיבל ערב שמועדון שלם יספר עליו עוד שנים.
באיירן מינכן, לעומת זאת, אינה זקוקה לאגדות סינדרלה. היא פשוט ממשיכה לעשות מה שהיא עושה כמעט בכל פתיחת צ׳מפיונס. בודה/גלימט הנורבגית החזיקה מעמד מחצית שלמה באליאנץ ארנה, ואז נפתח הסכר. ג׳מאל מוסיאלה כבש שתי דקות אחרי ההפסקה, הארי קיין נגח את השני בדקה ה־60 — שערו ה־34 ב־39 הופעות במפעל במדי באיירן — אלפונסו דייויס הפציץ את השלישי ומייקל אוליסה השלים צמד מאוחר בדרך ל־0:5. הנתון המדהים באמת: באיירן ניצחה את משחק הפתיחה שלה בליגת האלופות ב־23 עונות רצופות.
מנצ׳סטר יונייטד חזרה לליגת האלופות לאחר היעדרות של שנתיים ועשתה זאת בדיוק כפי שאולד טראפורד רצה: 0:4 נקי על סבאח האזרית. מתאוס קוניה פתח בדקה ה־27, ברונו פרננדש ובנימין ששקו סגרו למעשה את המשחק עוד לפני ההפסקה וליסנדרו מרטינס השלים את הרביעייה. עבור ששקו היה זה עוד סימן מעודד לאחר הפציעה הארוכה שממנה חזר לאחרונה, ועבור יונייטד חימום מוצלח במיוחד לפני הדרבי מול מנצ׳סטר סיטי.
ויש כאן גם סיפור ישראלי קטן. סבאח הגיעה עד אולד טראפורד לאחר שעברה בדרך את הפועל באר שבע. היא אמנם חטפה רביעייה, אבל נכנסה לספרי ההיסטוריה: לראשונה בתולדות ליגת האלופות עלתה קבוצה עם 11 שחקני הרכב מ־11 לאומים שונים. עולם הכדורגל הגלובלי כולו בתוך חדר הלבשה אחד.
הדרמה המטורפת של אמש התרחשה בפראג. סלביה נותרה בעשרה שחקנים לאחר שמיקולאש קונצ׳ני הורחק בעקבות בדיקת VAR זמן קצר לאחר פתיחת המחצית השנייה. דווקא אז דניאל שטורם העלה אותה ליתרון. עבדאללה סימה השווה ללאנס, שטורם כבש שוב בדקה ה־88 והצ׳כים כבר הריחו ניצחון ראשון בליגת האלופות זה כמעט 7,000 ימים.
ואז הכול קרס. פלוריאן תובאן השווה בדקה ה־91 ורובן אגילאר השלים מהפך בלתי נתפס בתוספת הזמן. 2:3 ללאנס. מסוג המשחקים שבהם אוהדי קבוצה אחת אינם מסוגלים להירדם מרוב אושר והאחרים אינם מסוגלים להירדם מסיבות הפוכות לחלוטין.
פנרבחצ׳ה חזרה לליגת האלופות אחרי 18 שנות היעדרות וסיימה ב־1:1 עם רומא באיסטנבול. בריאן כריסטנטה העלה את האיטלקים ליתרון בדקה ה־39 — שערו הראשון בשלב הראשי של הצ׳מפיונס, 15 שנה אחרי שערך את הופעת הבכורה שלו במפעל כנער בן 16 במילאן. שלוש דקות לאחר ההפסקה מסר מייסון גרינווד לארצ׳י בראון, שהקפיץ באלגנטיות מעל השוער והשווה. פנרבחצ׳ה כמעט השלימה מהפך מאוחר, אבל נגיחה של נייתן אקה נעצרה במשקוף.
פ.ס.וו איינדהובן ושחטאר דונייצק נפרדו גם הן ב־1:1. גלייקר מנדוסה העניק לאוקראינים יתרון בבעיטה נמוכה נהדרת במחצית הראשונה, וסרג׳יניו דסט השווה זמן קצר לאחר ההפסקה. עבור פ.ס.וו זו לפחות עצירה של מסורת גרועה: היא הפסידה במשחק הפתיחה בחמש הופעותיה הקודמות בצ׳מפיונס. הפעם היא יצאה עם נקודה.
אבל שני הערבים שקדמו לאמש כבר הציבו רף גבוה מאוד. פריז סן ז׳רמן, אלופת אירופה, פתחה את מסע ההגנה על התואר ב־1:6 מוחץ על סלובן ברטיסלבה. פרן טורס חגג שלושער כבר בהופעת הצ׳מפיונס הראשונה שלו במדי פריז, ועוסמאן דמבלה הוסיף צמד. המסר של האלופה היה חד: מי שרוצה את הגביע יצטרך לקחת אותו ממנה בכוח.
ברצלונה הגיבה עם הצגה משלה — 1:5 על פיינורד. ראפיניה כבש צמד, וקארים אדיימי, לאמין ימאל וגבריאל ז׳זוס הצטרפו לחגיגה. האנזי פליק דיבר לאחר המשחק על הרעב שהוא רואה בקבוצה, ובערב כזה אפשר להבין למה. ברצלונה לא רק ניצחה; היא נראתה כמו קבוצה שבאה להודיע כבר בספטמבר שהיא מתכוונת להיות בסביבה גם במאי.
ארסנל השיגה אולי את הניצחון הפחות נוצץ אבל מהחשובים במחזור: 0:1 בנאפולי. הפיינליסטית מהעונה שעברה נאלצה לעבוד קשה באחד המגרשים הקשים באירופה, ורק שער מאוחר של הקפטן מרטין אודגור הכריע. לא חמישייה ולא שישייה — אבל שלוש נקודות בחוץ מול נאפולי עשויות להיות שוות הרבה יותר בהמשך הדרך.
באנפילד שוב קיבלנו את סוג המשחק שליברפול אוהבת להפוך להצגה. אתלטיקו מדריד עלתה ליתרון משער של מרקוס יורנטה, אבל ליברפול הפכה ל־1:2 משערים של דומיניק סובוסלאי ואלכסיס מק אליסטר. משחק פתיחה נגד אתלטיקו הוא מבחן לא קטן של סבלנות ועצבים, וליברפול עברה אותו.
שטוטגרט קיבלה גיבור אחד לערב: ארמדין דמירוביץ׳. ויקינג הנורבגית עוד העזה להשוות ל־1:1 שתי דקות לאחר שער היתרון שלו, אבל החלוץ הבוסני החליט שזה הערב שלו. בתוך 12 דקות במחצית הראשונה הוא השלים שלושער — האחרון בוולה לאחר שליטה בחזה — והגרמנים ניצחו 1:3. שלושער בצ׳מפיונס הוא תמיד אירוע; שלושער בתוך 12 דקות הוא כבר כרטיס ביקור.
ספורטינג ליסבון נקלעה לצרה מוקדמת מול גלאטסראיי בעקבות שער עצמי כבר בדקה החמישית, אבל לא נבהלה. ג׳ני קטאמו השווה, לואיס סוארס השלים את המהפך בפנדל בדקה ה־57 ורודריגו סלאסאר הפציץ כדור חופשי נהדר שש דקות אחר כך. 1:3 לספורטינג ופתיחה שמחה מאוד בליסבון.
והכול התחיל ביום שלישי עם כמה משחקים מצוינים. ריאל מדריד ניצחה 1:2 את אינטר בסנטיאגו ברנבאו במשחק שהיה הרבה פחות חד־צדדי מכפי שהמועדון הספרדי היה רוצה. קיליאן אמבפה כבש בדקה ה־14, פדריקו ואלוורדה ניצל טעות קשה של שוער אינטר והכפיל תשע דקות אחר כך, אבל האיטלקים לא נשברו. קרלוס אוגוסטו צימק, אינטר לחצה, טיבו קורטואה סיפק הופעה מצוינת במשחקו ה־100 בליגת האלופות וריאל שרדה. 1:2 שלא מספר עד כמה אינטר הייתה קרובה לקחת משהו ממדריד.
מנצ׳סטר סיטי נסעה לפורטו וחזרה עם 0:2 ועם אותו שם מוכר בכותרת: ארלינג האלנד. פורטו הצליחה לעצור אותו במחצית הראשונה; בשנייה הוא כבש פעמיים וסגר עניין. סיטי ממשיכה את פתיחת העונה המושלמת שלה. אצל האלנד כבר קשה להחליט מה יוצא דופן יותר — כשהוא כובש צמד או כשהוא אינו כובש בכלל.
דורטמונד וויאריאל סיפקו חמישה שערים, כולם במחצית השנייה. שער עצמי של רנאטו וייגה העלה את דורטמונד ליתרון, ויאריאל השוותה, ואז הגיע סרו גיראסי. הוא החזיר לגרמנים את היתרון בדקה ה־80 וכבש בפנדל ארבע דקות אחר כך. כדי להשלים ערב ביזארי במיוחד, הוא גם כבש שער עצמי בתוספת הזמן כשניסה לעזור להגנה. צמד לרשת הנכונה, אחד לרשת הלא נכונה — ודורטמונד ניצחה 2:3.
גם ליל ובטיס נתנו 90 דקות ששווה היה להישאר ער בשבילן. ליל הובילה פעמיים, בטיס חזרה פעמיים, ובסוף ניצחה 2:3. מארק בארטרה, בלם במקצועו, כבש צמד; טרוי פארוט השלים את המהפך בדקה ה־54 במהלך אישי. איתן אמבפה מליל הורחק בהמשך לאחר בדיקת VAR בעקבות מרפק לנתן. בטיס חזרה מספרד עם שלוש נקודות ועם אחד הניצחונות המרשימים של ערב הפתיחה.
אסטון וילה ניצחה 2:3 את קלאב ברוז׳ בבלגיה. ג׳ון מקגין כבש כבר בדקה ה־11 את השער הראשון של עונת הצ׳מפיונס כולה, הוגו וטלסן השווה, אמיליאנו בואנדיה החזיר לווילה את היתרון וניקולס ג׳קסון קבע 1:3 עוד לפני המחצית. ניקולו טרזולדי צימק בפנדל בדקה ה־61, ברוז׳ לחצה, אבל האנגלים החזיקו מעמד. פאו טורס סיים עם שני בישולים ומקגין נבחר למצטיין.
המשחק הצנוע ביותר של המחזור התקיים באתונה, וגם בו היה רגע ששווה לראות. א.א.ק אתונה ניצחה 0:1 את לאסק האוסטרית משער של רזבאן מארין בדקה ה־21 — כדור חופשי מסובב מחוץ לרחבה שנכנס לחיבור. שער אחד, שלוש נקודות, בלי דרמות מיותרות. לפעמים גם זה מספיק.
וכך, אחרי 18 משחקים, אפשר כבר לומר משהו על הצ׳מפיונס של 2026/27. הגדולות הגיעו רעבות: פריז כבשה שישה, ברצלונה ובאיירן חמישה כל אחת, יונייטד ארבעה, וסיטי, ריאל, ליברפול וארסנל פתחו בניצחונות.
אבל דווקא הסיפורים שמסביב לענקיות הפכו את המחזור הזה למענג: קומו הקטנה שחיה חלום, סבאח שהגיעה מאזרבייג׳ן עד אולד טראפורד, פנרבחצ׳ה שחזרה אחרי 18 שנה, ויקינג ובודה/גלימט שהביאו את נורבגיה אל הבמה הגדולה, ולאנס שהפכה משחק בתוספת הזמן בפראג.
וזו אולי הבשורה הטובה ביותר לחובבי הכדורגל. בתוך עולם שבו ליגת האלופות הולכת ונעשית עשירה, מסחרית ועמוסה יותר, המשחק עצמו עדיין יודע לעשות דבר ששום אלגוריתם ושום תקציב אינם מסוגלים להבטיח מראש: לתת לקומו ערב אחד שבו היא גדולה מלייפציג, לסלביה פראג לגרום לאצטדיון שלם להאמין בדקה ה־88 ואז לשבור לו את הלב חמש דקות אחר כך, ולהזכיר לנו מדוע בספטמבר אנחנו שוב מבטיחים לעצמנו שהפעם נראה את הכול.
ברוכים השבים, ליגת האלופות. התגעגענו.
״עניין מרכזי״ חדשות וסקופים מאז 1999.
