הלך לעולמו בגיל 72 משה מזרחי, ששימש גם ראש אגף החקירות במשטרה וחבר כנסת מטעם מפלגת העבודה.
מזרחי כיהן כחבר כנסת מטעם העבודה בכנסת ה-19. במסגרת תפקידו כראש השדולה למאבק בשחיתות במינהל הציבור, הוא קידם הצעת חוק שלפיה נבחר ציבור שהואשם בעבירה שיש עמה קלון לא יוכל לשוב ולהיבחר לתפקיד ציבורי בעתיד. הוא חזר לכנסת ב-2018 בעקבות התפטרותו של ח"כ זוהיר בהלול. אז כיהן מזרחי כחבר בוועדה לביקורת המדינה. בבחירות לכנסת ה-21 הוא שובץ במקום ה-26 ברשימת העבודה ולא נכנס לכנסת.
״אנחנו רואים מה קורה, איך פוליטיקאים דורכים ברגל גסה כיום בתוך מערכת אכיפת החוק", אמר בראיון ל-TheMarker ב-2012. "מירב החקירות בתקופתי היו חקירות יזומות, כלומר, המשטרה אספה את המודיעין ביוזמתה ובנתה את תיקי החקירה סביב צמתי השחיתות שזיהתה". עוד אמר בראיון כי החיבור בין הון לשלטון הוא "מושחת ומשחית. הסימביוזה השלילית הזאת נהפכה לחלק מחיינו".
מזרחי הצטרף למשטרה ב-1976, אחרי שירות צבאי ולימודי משפטים. ב-1993 היה מפקד מרחב יהודה – בתקופת כהונתו אירע הטבח שביצע ברוך גולדשטיין במערת המכפלה.
ב-1997 הוא מונה לתפקיד ראש היאחב"ל (יחידה ארצית לחקירות פשעים חמורים בינלאומיים). בין היתר הוא פיקד על חקירות נגד אביגדור ליברמן, בעת ששימש מנכ"ל משרד ראש הממשלה, איש העסקים דוד אפל ומו"ל מעריב עופר נמרודי. מזרחי תואר אז כ"אימת עברייני הצווארון הלבן", ונחשב לאחר מראשי אגף החקירות הלוחניים בישראל, כשטיפל בכמה תיקים "קוברי קריירה", כפי שהגדיר אותם, בהם החקירות נגד ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון ובניו.
בשנת 2000 מונה מזרחי לראש אגף חקירות ומודיעין. בהמשך נפתחה נגדו חקירת מח"ש כדי לבדוק אם היה שימוש פסול בהאזנות סתר בחקירות אותן ניהל כראש היאחב"ל. החקירה הובילה להמלצה להעמידו לדין משמעתי. היועץ המשפטי לממשלה אז, אליקים רובינשטיין, קבע כי התנהלותו של מזרחי בפרשיות היתה בעייתית – הוא הפעיל שיקול דעת לקוי ולא כיבד צווים של בתי משפט. ב-2004 הודח מתפקידו על ידי השר לביטחון פנים לשעבר, גדעון עזרא. לאחר מכן שימש במשך שנתיים כראש אגף קהילה ומשמר אזרחי. ניצב בדימוס מזרחי סיים את שירותו במשטרה ב-2006.
