אירופה מתקרבת לעימות מדיני חריף עם ישראל: האיחוד שוקל סנקציות נגד ״מתנחלים אלימים״ לרבות צעדי החרמה מהותיים שעלולים להתרחב נגד ארגונים ואישים ישראליים התומכים פומבית בטרור היהודי המתרחש לעיתים בגדה נגד אזרחים בלתי מעורבים ושלא באמצעות המדינה ו הצבא אלא כפעולות אישיות ביוזמת ״כנופיות אלימות״ על רקע אידיאולוגי של שנאת ערבים.
האיחוד האירופי מתקרב לאחד המהלכים המדיניים החריפים ביותר נגד ישראל מאז פרוץ המלחמה האזורית: שרת החוץ של האיחוד האירופי, קאיה קאלאס, הודיעה היום כי קיימת אפשרות ממשית להגיע להסכמה על סנקציות נגד “מתנחלים אלימים” ביהודה ושומרון.
קאלאס אמרה לפני כינוס שרי החוץ של האיחוד בבריסל:
“אני מקווה שנגיע לשם”, אך הודתה שעדיין לא ברור אם יושג הרוב הדרוש לאישור המהלך.
מאחורי המשפט הדיפלומטי הזה מסתתרת דרמה מדינית גדולה בהרבה: באירופה מזהים שינוי אווירה עמוק כלפי ישראל — כזה שעלול להתרחב בהמשך גם לצעדים כלכליים, מגבלות סחר ואפילו עימות ישיר סביב הסכמי שיתוף הפעולה עם ישראל.
מה בעצם מתכננים באירופה?
לפי ההצעות הנדונות:
- יוטלו איסורי כניסה למדינות האיחוד על גורמים ישראליים שיוגדרו כמעורבים באלימות נגד פלסטינים.
- תיבחן הקפאת נכסים וחשבונות.
- ייתכנו מגבלות פיננסיות ועסקיות.
- חלק מהמדינות דוחפות גם להקשחת הסימון והפיקוח על מוצרים מההתנחלויות.
- במקביל נבחנות אפשרויות לצעדי סחר נגד פעילות כלכלית מעבר לקו הירוק.
מדובר כרגע בעיקר בסנקציות אישיות וממוקדות — לא בחרם כולל על ישראל — אבל בירושלים חוששים שזהו רק שלב ראשון.
מה השתנה פתאום?
במשך חודשים ארוכים המהלך נבלם בעיקר על ידי ממשלת הונגריה בראשות ויקטור אורבאן, שנחשבה לבעלת הברית הקרובה ביותר של ישראל בתוך האיחוד האירופי.
אלא שכעת, בעקבות השינוי הפוליטי בבודפשט והיחלשות המחנה הפרו־ישראלי שם, באירופה מעריכים שהווטו ההונגרי עשוי להיעלם — וזו הסיבה שהלחץ האירופי מתחדש בעוצמה.
גורמים אירופיים כבר מדברים בגלוי על “שינוי מומנטום” ביחס לישראל.
אירופה הולכת ומקצינה כלפי ישראל
צריך להבין: הסנקציות נגד המתנחלים הן לא אירוע מבודד. הן חלק מתהליך רחב בהרבה.
בחודשים האחרונים:
- גברו הקריאות באירופה להשעות חלקים מהסכם שיתוף הפעולה בין ישראל לאיחוד האירופי.
- עלו הצעות להגביל יבוא מההתנחלויות.
- נשמעו דרישות להטיל צעדים גם נגד שרים ישראלים בכירים.
- מספר מדינות באירופה החריפו מאוד את הטון כלפי מדיניות ישראל בעזה וביהודה ושומרון.
במקביל, אירופה מנסה לבדל את עצמה מארצות הברית ולהציג קו עצמאי יותר במזרח התיכון — במיוחד לנוכח הביקורת הפנימית בתוך מדינות האיחוד על התמונות מעזה ועל האלימות בגדה.
בישראל רואים בכך צביעות אירופית
בירושלים רואים במהלך ניסיון להפעיל לחץ חד־צדדי על ישראל תוך התעלמות כמעט מוחלטת מטרור פלסטיני, מהפיגועים ומהמציאות הביטחונית בשטח.
במערכת המדינית נטען כי:
- אירופה מאבדת קשר למציאות האזורית.
- חלק מהמדינות פועלות מתוך לחץ פוליטי פנימי של מפלגות שמאל וקהילות מוסלמיות.
- יש ניסיון “לסמן” את ישראל דווקא בזמן מלחמה רב־זירתית.
גורמים ישראליים מזכירים גם כי מדינות אירופיות רבות עצמן מתמודדות עם קיצוניות, אלימות פוליטית ומשברי הגירה — אך מטיפות לישראל מוסר באופן סלקטיבי.
ומה המשמעות הכלכלית?
כרגע ההשלכות הכלכליות הישירות מוגבלות יחסית, אך הסכנה האמיתית היא אפקט הדומינו.
אם האיחוד יעבור מסנקציות אישיות:
- להגבלות סחר,
- לצעדים נגד מוצרים מההתנחלויות,
- או לבחינה מחודשת של הסכמי שיתוף הפעולה עם ישראל —
הנזק עלול להיות משמעותי מאוד.
האיחוד האירופי הוא עדיין אחד משותפי הסחר החשובים ביותר של ישראל, במיוחד בתחומי:
- טכנולוגיה,
- מחקר ופיתוח,
- אקדמיה,
- יצוא תעשייתי,
- ציוד רפואי,
- השקעות פיננסיות.
המאבק האמיתי: דעת הקהל האירופית
מאחורי הקלעים ישראל מודאגת לא רק מהממשלות — אלא מהשינוי בדעת הקהל באירופה.
בשנים האחרונות, ובעיקר מאז המלחמה:
- גברו מאוד הפגנות פרו־פלסטיניות.
- אוניברסיטאות אירופיות מפעילות לחץ להחרמות.
- איגודים מקצועיים דורשים ניתוק קשרים.
- מפלגות שמאל וירוקים דוחפות לקו תקיף בהרבה כלפי ישראל.
גם אם כרגע לא יושגו כל הסנקציות — עצם העובדה שהדיון הזה הופך לזרם מרכזי באירופה היא מבחינת ישראל איתות מדאיג במיוחד.
והשאלה הגדולה בירושלים היא כבר לא רק האם יאושרו סנקציות נגד מתנחלים — אלא האם אירופה מתחילה בהדרגה לשנות את יחסיה עם ישראל כולה.
״עניין מרכזי״ חדשות וסקופים מאז 1999. לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה, שכנראה לא תמצא במקום אחר. מומלץ!
