טראמפ שם מיליארד דולר על קולומביה: המלחמה בסמים חוזרת – וסין כבר בתוך התמונה
מאת רמי יצהר
ארצות הברית מתכוונת להזרים מיליארד דולר לממשלתה החדשה של קולומביה, במהלך שנועד לחזק את המאבק בקרטלי הסמים ובארגונים החמושים – אבל גם להחזיר את אחת מבעלות הברית החשובות ביותר של וושינגטון באמריקה הלטינית עמוק למחנה האמריקני. מאחורי הכסף עומדת משוואה אסטרטגית פשוטה: קולומביה יושבת בלב נתיבי הקוקאין, גובלת בוונצואלה, משמשת עוגן ביטחוני אמריקני באזור – ונמצאת בזירה שבה סין מרחיבה בהתמדה את השפעתה.
העיתוי אינו מקרי. הנשיא החדש אבלרדו דה לה אספרייה נכנס לתפקיד כשהוא מבטיח להחזיר את הביטחון, להכות בפשיעה המאורגנת ולהקשיח את המאבק בארגונים החמושים. מיד עם חילופי השלטון מאותת ממשל דונלד טראמפ כי הוא רוצה לפתוח פרק חדש ביחסים עם בוגוטה, אחרי תקופה מורכבת הרבה יותר בתקופת הנשיא השמאלי גוסטבו פטרו.
המיליארד עדיין אינו צ’ק שכבר נמסר. הממשל הודיע כי יעבוד עם הקונגרס על חבילת סיוע ביטחוני בהיקף הזה. אבל עצם ההכרזה היא מסר פוליטי ברור לנשיא החדש: חזרה לשיתוף פעולה ביטחוני הדוק עם וושינגטון תלווה בהשקעה אמריקנית כבדה.
וקולומביה חשובה לאמריקנים הרבה מעבר לגבולותיה. היא שוכנת בין מרכז אמריקה לדרום אמריקה, מחזיקה מוצא גם לאוקיינוס השקט וגם לקריביים וגובלת בוונצואלה, ברזיל, פרו, אקוודור ופנמה. ובעיקר – היא נותרה מרכז הייצור הגדול בעולם של קוקאין.
זו הסיבה שהמיליארד החדש הוא במידה רבה השקעה בביטחון הפנים של ארצות הברית. מבחינת טראמפ, עדיף לפגוע בשרשרת הסמים בשדות הקוקה, במעבדות, בארגוני הפשיעה ובנתיבי ההברחה בקולומביה מאשר להתמודד עם התוצאה לאחר שהסם הגיע צפונה.
אלא שכאן מתחילה הבעיה: ארצות הברית כבר ניסתה את זה.
מתחילת המאה השקיעה וושינגטון מיליארדים במסגרת “תוכנית קולומביה”. היא סייעה לצבא ולמשטרה, סיפקה ציוד ומודיעין וחיזקה את המדינה מול ארגוני הגרילה וקרטלי הסמים. בחלק מן היעדים נרשמה הצלחה מרשימה. קולומביה של היום חזקה ובטוחה בהרבה מהמדינה שהייתה בשנות הטרור של הקרטלים והגרילה.
אבל הקוקאין לא נעלם.
להפך, בשנים האחרונות הגיעו גידולי הקוקה ויכולת ייצור הקוקאין לרמות גבוהות מאוד. זו תזכורת לכך שאפשר לחסל ברון סמים, לפרק ארגון ולהשמיד שדה – אבל קשה הרבה יותר לחסל שוק שמגלגל הון עצום ומשרת ביקוש בינלאומי מתמשך.
גם הקרטלים השתנו. עידן פבלו אסקובר, שבו אדם אחד וארגון אחד שולטים בחלק עצום מן התעשייה, התחלף במערכת מבוזרת וגמישה. חקלאים מגדלים קוקה, מעבדות מייצרות קוקאין, ארגונים חמושים שולטים בשטח, מתווכים מעבירים מטענים ורשתות בינלאומיות מחברות את קולומביה לקרטלים במקסיקו ולשווקים בארצות הברית ובאירופה.
פוגעים בחוליה אחת – והשרשרת מחפשת אחרת.
לכן השאלה החשובה איננה כמה מסוקים, כלי רכב ומערכות מודיעין אפשר לרכוש במיליארד דולר, אלא האם הממשלה החדשה תצליח לעשות את מה שקודמותיה התקשו לבצע: להחזיר שליטה ממשלתית אמיתית לאזורים שבהם הפשע המאורגן מספק לעיתים עבודה, כסף וסדר יעילים יותר מן המדינה.
חקלאי עני אינו מגדל קוקה מפני שהוא חולם להיות חבר קרטל. לעיתים הוא עושה זאת משום שיש מי שמגיע לכפר, קונה את היבול במזומן ומבטיח לו שוק. אם הממשלה רוצה שיגדל קפה, קקאו או מוצר חוקי אחר, היא צריכה לספק כביש, אשראי, ביטחון וקונה.
בלי זה, אפשר לעקור היום את הקוקה והיא תחזור מחר.
אבל המלחמה בסמים היא רק חלק מן הסיפור. מאחורי המיליארד מסתתרת גם התחרות האמריקנית עם סין.
בייג’ינג הרחיבה במשך שנים את נוכחותה הכלכלית באמריקה הלטינית באמצעות סחר, תשתיות, השקעות ואשראי. היא אינה דורשת בהכרח ממדינות האזור לבחור בה במקום בארצות הברית; מבחינתה מספיק שהן כבר אינן תלויות בוושינגטון בלבד.
עבור ארצות הברית מדובר בשינוי אסטרטגי. אמריקה הלטינית נחשבה במשך דורות למרחב שבו לאמריקנים יתרון כמעט טבעי. היום ממשלות האזור יכולות להסתכל גם לבייג’ינג ולשאול מה היא מציעה.
וקולומביה היא מקום שבו וושינגטון אינה רוצה לאבד את היתרון.
יש גם את ונצואלה. הגבול הארוך בין שתי המדינות הפך לאורך השנים לזירת הברחות, הגירה ופעילות של ארגונים חמושים. ממשלה ידידותית מאוד לארצות הברית בבוגוטה מעניקה לוושינגטון עוגן חשוב לצד אחת הזירות הרגישות ביותר ביבשת.
כך שהמיליארד מיועד רשמית לביטחון – אבל התשואה המבוקשת ממנו היא גם גיאופוליטית.
וזה מתחבר היטב לתפיסת “America First” של טראמפ. לכאורה נשיא המבקר סיוע חוץ היה אמור להתנגד להעברת מיליארד דולר למדינה זרה. אלא שמבחינתו ההבדל נמצא בתמורה. אם הכסף מפחית את זרימת הסמים, מחזק ממשלה ידידותית, פוגע בקרטלים, מרחיק יריבים ומגדיל את השפעת ארצות הברית – זה אינו מוצג כצדקה אלא כהשקעה בביטחון האמריקני.
עכשיו מגיע המבחן.
אם המיליארד יהפוך בעיקר לעוד נשק, עוד מבצעים ועוד השמדת שדות, ההיסטוריה מעניקה סיבות טובות לספקנות. המלחמה בסמים מלאה בניצחונות טקטיים שלא שינו את השוק: נתיב אחד נסגר ואחר נפתח; מנהיג חוסל וסגניו נלחמו על הירושה; ארגון פורק ובמקומו הופיעו שלושה.
אם, לעומת זאת, הכסף ישלב מודיעין ופגיעה בתשתיות הפיננסיות של הקרטלים עם משטרה, מערכת משפט, שליטה בשטח ויצירת פרנסה חוקית – התוצאה יכולה להיות משמעותית הרבה יותר.
וזו גם הסיבה שמיליארד דולר נשמע בעת ובעונה אחת סכום עצום וסכום קטן מאוד.
עצום עבור מבצע ביטחוני.
קטן מול כלכלה בלתי חוקית בינלאומית שמגלגלת מיליארדים ומסוגלת להחליף אנשים, חברות, נתיבים וספינות במהירות מדהימה.
לכן טראמפ אינו באמת שם מיליארד דולר רק על קולומביה.
הוא מהמר באמצעותם על שלושה יעדים בעת ובעונה אחת: לצמצם את זרימת הסמים צפונה, להחזיר בעלת ברית מרכזית לחיבוק האמריקני ולבלום את אובדן ההשפעה של וושינגטון בחצר האחורית שלה.
אם זה יעבוד, קולומביה עשויה להפוך שוב למודל של שיתוף פעולה אמריקני באמריקה הלטינית.
אם זה ייכשל, וושינגטון תגלה שוב את הלקח שהיא כבר למדה שם במשך עשרות שנים: אפשר לקנות מסוקים, מודיעין ונשק במיליארד דולר.
הרבה יותר קשה לקנות ניצחון במלחמה בסמים.
״עניין מרכזי״ חדשות וסקופים מאז 1999… מומלץ!
