מאות עובדים, עשרות אתרי השקעות, זהויות בדויות, מסמכים מזויפים, פרסומות מתחזות ומערך בינלאומי משומן להעברת כספים: תחקיר ענק המבוסס על הדלפה של 1.9 טרה־בייט חושף מכונת הונאות השקעה שמרכזה, לפי החוקרים, היה באזור תל אביב. תחקיר חדש של ABC האוסטרלית הלך בעקבות כספם של קורבנות ומצא חיבורים לחברות באוסטרליה, בקפריסין ובישראל. שמו של איש העסקים הישראלי שפי גולדברג מופיע בחלק ממסלול החברות והתשלומים שנבדק; הוא מכחיש קשר להונאה. ומעבר לחשיפה עצמה מסתתרת אזהרה לכל אחד מאיתנו: הנוכלים החדשים אינם נראים כמו נוכלים — הם נראים כמו אנשי השקעות, מדברים כמו אנשי השקעות ומשתמשים בבינה מלאכותית כדי להפוך את המלכודת למשכנעת מאי פעם.
מאת רמי יצהר Rami Yitzhar
זו אינה חבורת נוכלים קטנה ששולחת מיילים עילגים ומחכה שאיזה תמים יבלע את הפיתיון. החומרים שנחשפו מציגים מפעל הונאות בינלאומי מתועש: מאות עובדים, מוקדי מכירות, מחלקות משאבי אנוש, בקרת איכות, מערכות מחשוב וניהול לקוחות, עשרות מותגי “השקעות”, חברות במדינות שונות ואנשי מכירות שתפקידם היה לגרום לאדם שהעז בתחילה להעביר כמה מאות דולרים להמשיך ולהזרים עוד ועוד כסף.
המספרים מסחררים. לפי פרויקט התחקירים הבינלאומי Scam Empire, בין ינואר 2021 לדצמבר 2024 תועדו במערכות הרשת הישראלית־אירופית יותר מ־247 מיליון דולר שהועברו בידי כמעט 27 אלף בני אדם ביותר מ־30 מדינות. וזה כנראה אינו בהכרח סוף החשבון: החוקרים מדגישים שהמידע המודלף אינו מכסה בהכרח את מלוא תקופת הפעילות או את כל הכספים שעברו במערכת. 247 מיליון דולר הם מה שניתן היה לתעד בחומר שנחשף — לא בהכרח מלוא היקף הפעילות.
מאחורי המספר המפלצתי הזה מסתתרים בני אדם. לא רק עשירים ולא רק מהמרים כפייתיים. אנשים שרצו לשפר מעט את מצבם, להגדיל חסכונות, לדאוג לפנסיה או לנצל את ההבטחה התורנית שלפיה טכנולוגיה חדשה מאפשרת גם לאדם מן השורה להרוויח בשווקים.
החוקרים שנכנסו לקרביה של המערכת גילו עולם פנימי מצמרר. לא רק גיליונות נתונים ורישומי תשלומים, אלא שיחות מכירה, לחצים פסיכולוגיים ומערכות שנועדו להמשיך לחלוב את הלקוח. בחומרים שנחשפו נראו עובדים החוגגים הצלחות כאשר הצליחו להוציא מקורבן עוד כסף. ובחלק מן המקרים, גם לאחר שאדם כבר הבין שכספו נעלם, המתינה לו מלכודת נוספת: גורמים שהבטיחו לסייע בהחזרת הכסף תמורת תשלום נוסף.
כלומר, אפשר לעקוץ אדם פעם אחת — ואז לנסות לעקוץ אותו שוב דווקא באמצעות התקווה להציל את מה שאיבד.
החשיפה נולדה מהדלפה כמעט בלתי נתפסת בהיקפה: כ־1.9 טרה־בייט של מידע פנימי משתי מערכות נפרדות. כ־765 ג’יגה־בייט הגיעו מהרשת הישראלית־אירופית. ארגון העיתונאים החוקרים OCCRP, הטלוויזיה השוודית SVT וכ־30 גופי תקשורת שותפים עבדו במשך יותר מחצי שנה על החומר, איתרו קורבנות, בדקו חברות, עברו על מסמכים והקלטות, עקבו אחר מסלולי כסף והשוו את עדויות הנפגעים למידע שנמצא בתוך המערכת עצמה.
הרשת הישראלית־אירופית זכתה בפי החוקרים לכינוי “Sapphire Network” — “רשת ספיר”. השם אינו שם מסחרי רשמי אלא כינוי שהעניקו לה החוקרים, והוא נולד מסיבה כמעט סמלית: עד אפריל 2024 שכרה הרשת שטחים במגדל ספיר ברמת גן, במקום שנראה לחוקרים כמטה הישראלי שלה.
לפי המידע שנחשף, זו הייתה מערכת גדולה ומבוזרת. היא חולקה לשלוש יחידות עסקיות בעלות מבני ניהול משלהן והפעילה לפחות שבעה משרדים בישראל, בולגריה, אוקראינה, ספרד וקפריסין. ברישומי אוגוסט 2023 הופיעו לפחות 480 עובדים. התשלומים של ה”משקיעים” ביחידות השונות נרשמו באופן מרוכז, ולדברי החוקרים נראה כי היחידות פעלו תחת הנהלה באזור מטרופולין תל אביב.
וכאן מגיע אולי החלק המדהים ביותר בפרשה. החוקרים יודעים כמה כסף נכנס. הם מכירים מאות עובדים. יש בידיהם הקלטות, תכתובות, רישומי שכר ונתוני עסקאות. הם יודעים היכן פעלו משרדים ואילו מותגים שימשו את המערכת.
אבל גם אחרי מאות ג’יגה־בייט של חומר פנימי הם עדיין אינם יודעים בוודאות מי האדם או האנשים שישבו בקצה העליון של הפירמידה ומי היו הנהנים הסופיים ממאות מיליוני הדולרים.
79 פלטפורמות השקעה — ול־65 מהן אזהרות רגולטוריות
המכונה לא פעלה תחת שלט אחד שעליו כתוב “אנחנו כאן”. החוקרים זיהו 79 פלטפורמות השקעה שונות ששימשו את הרשת הישראלית־אירופית. כלפי חוץ הן נראו כברוקרים לכל דבר: שם מסחרי, לוגו, אתר אינטרנט, מערכת מסחר והבטחה לאפשר גם לאדם חסר ניסיון לסחור בקריפטו, במניות ובמוצרים פיננסיים אחרים.
אלא של־65 מתוך 79 המותגים האלה הייתה לפחות אזהרה רשמית אחת של רגולטור פיננסי. לחלקם היו כמה.
החוקרים ניסו גם לברר מה קרה לאנשים שהופיעו במאגרים כ”משקיעים”. הם הצליחו ליצור קשר עם 182 מהם. 166 — יותר מ־90 אחוזים — אמרו שנפלו קורבן להונאה. ההפסדים המאומתים של הקבוצה הקטנה הזאת בלבד עברו 21 מיליון דולר, ו־85 סיפרו שפנו למשטרה.
צריך לדייק: אין בידי החוקרים הוכחה שכל אחד מכמעט 27 אלף האנשים שהעבירו כסף היה קורבן להונאה. אבל כאשר יותר מתשעה מכל עשרה אנשים שאותרו ונשאלו אומרים שנעקצו, קשה להתייחס למה שנחשף כאל רצף מקרי של לקוחות לא מרוצים.
כך מכניסים אדם למלכודת
התחכום הגדול ביותר של השיטה הוא שהנוכל המודרני אינו בהכרח נראה, נשמע או מתנהג כמו נוכל.
להפך. הוא עשוי להיות אדיב, מקצועי, סבלני, רהוט ומלא ביטחון. הוא אינו אומר לכם: “תנו לי את חסכונות חייכם”. אילו אמר זאת, הייתם מנתקים.
המלכודת מתחילה הרבה קודם.
הקורבן נתקל בפרסומת. לפעמים זו מודעה שנראית מקצועית לחלוטין. לפעמים “כתבת חדשות” מזויפת. לעיתים מופיעה בה דמות מפורסמת שממליצה כביכול על הזדמנות השקעה חדשה.
ועכשיו נוספה מילת הקסם: בינה מלאכותית.
“מערכת מסחר אוטומטית”, “אלגוריתם חכם”, “AI שסוחר בשבילכם”, “קריפטו”, ולעיתים אפילו “מחשוב קוונטי”. המסר בנוי בדיוק על חלומו של האדם הרגיל: הטכנולוגיה גילתה דרך לעשות בשבילך את מה שרק המקצוענים ידעו לעשות פעם.
הקורבן משאיר פרטים.
ואז מצלצל הטלפון.
האדם שמעבר לקו אינו מבקש 100 אלף דולר. הוא מבקש 250, 300 או 350. רק לפתיחת חשבון. רק כדי לנסות. רק כדי לראות כיצד זה עובד.
וזה חכם מאוד. כמה מאות דולרים הם בדיוק הסכום שאנשים רבים מוכנים לסכן בלי להתייעץ עם עורך דין, רואה חשבון או יועץ השקעות.
הכסף עובר.
ואז מגיע הקסם.
350 דולר הופכים על המסך ל־430. אחר כך ל־600. ה”ברוקר” מתקשר ומברך את הלקוח. הנה, הוא צדק. המערכת עובדת. הרווחתם.
ואז מגיע המשפט שעליו בנויה המכונה כולה: אם 350 דולר עשו את זה — תחשבו מה 10,000 דולר יכולים לעשות.
עכשיו מתחילה החליבה האמיתית
ההפקדה השנייה גדולה מהראשונה. השלישית יכולה להיות גדולה עוד יותר.
לעיתים הלקוח מועבר ל”מנהל חשבון בכיר”. פתאום הוא מרגיש חשוב. יש לו אדם אישי שמתקשר, זוכר את שמו, שואל על המשפחה, מדבר איתו על העתיד ומציג את עצמו כמי שרוצה בהצלחתו.
זו כבר אינה רק עסקה פיננסית.
זו מערכת יחסים.
והאמון הוא חומר הגלם היקר ביותר של ההונאה.
הקלטות שנחשפו במסגרת התחקיר ממחישות כיצד השיטה פעלה. באחת השיחות ברשת הישראלית־אירופית מסביר נציג ללקוחה שהמערכת מבוססת בינה מלאכותית ותסחור עבורה אוטומטית. היא אפילו אינה צריכה להבין כיצד זה עובד.
אבל יש מבחן אחד שהמסך הצבעוני אינו יכול להסתיר לנצח.
לא כמה כסף כתוב שיש לכם.
אלא האם אתם מסוגלים לקבל אותו בחזרה.
ואז אתם מבקשים למשוך את הכסף
כאן הקסם עלול להיגמר.
פתאום צריך לשלם עמלה. או מס. או להפקיד סכום נוסף. או לבצע “אימות”. או לפתור “בעיית נזילות”. לעיתים מופיעה עוד דרישה, ואחריה עוד אחת.
אדם יכול לראות על המסך 80 אלף דולר ולהרגיש עשיר — ואז לגלות שאינו מסוגל לקבל אפילו 8,000.
וכאן מופעל אחד המנגנונים הפסיכולוגיים האכזריים ביותר: מלכודת העלות השקועה.
כבר העברתי 50 אלף דולר, אומר לעצמו הקורבן. אני לא יכול לוותר עכשיו. ואם צריך רק עוד 5,000 כדי לקבל בחזרה את כל ה־50 אלף — אולי כדאי לשלם.
וכך דווקא ההפסד הופך לכלי שמאפשר להוציא מהקורבן עוד כסף.
אפילו מלמדים את הקורבן מה לומר לבנק
זה אחד הממצאים החמורים ביותר בתחקיר.
בנקים עשויים לעצור ולבדוק העברות חריגות לחברות זרות ובלתי מוכרות. לפי החומרים שנחשפו, חלק מהקורבנות קיבלו הדרכה כיצד להסביר לבנק את ההעברה.
במקרים מסוימים הם התבקשו למסור לבנק סיבה אחרת לתשלום. אחרים הונחו להשתמש במוסדות פיננסיים אחרים או להעביר כסף באמצעות מטבעות קריפטוגרפיים.
זה כבר צריך להדליק אזעקה אדומה אצל כל אדם: אם “יועץ ההשקעות” שלכם צריך ללמד אתכם מה לומר לבנק כדי שהבנק לא יעצור את הכסף — הבעיה אינה בבנק.
הכסף לא פשוט נעלם. במקרים שנחשפו הוא עבר דרך שכבות של חברות, ספקי תשלום ומדינות שונות, באופן שהקשה מאוד להתחקות אחר יעדו הסופי ולהבין מי קיבל אותו בסוף ומי שלט במערכת.
ואז ABC האוסטרלית הלכה בעקבות הכסף
כאן נכנס לתמונה התחקיר החדש של תאגיד השידור האוסטרלי.
יותר מ־4,000 אוסטרלים מופיעים, לפי ABC, בחומרים הקשורים לרשת. חלקם הגיעו אליה לאחר שנתקלו באתרים שהתחזו לכלי תקשורת מוכרים — לרבות ABC עצמה.
והפעם החוקרים לא הסתפקו בשיחות עם קורבנות. הם ניסו ללכת אחרי הכסף.
מסלול של תשלומים שבדקו הוביל לחברה אוסטרלית בשם Trigo XO, שהוצגה כמי שמוכרת קורסים דיגיטליים.
באחד המקרים שנבדקו העביר אדם כ־350 דולר אוסטרלי במה שסבר שהוא תשלום הקשור לפלטפורמת מסחר. לפי התחקיר, התשלום הגיע ל־Trigo XO.
המשמעות אינה שהחברה הוכחה כחלק ממערך ההונאה. אבל הממצא מדגים היטב את המבוך שהחוקרים מנסים לפצח: הקורבן חושב שהוא משלם עבור השקעה, ובמקום אחר בשרשרת התשלום עשוי להופיע כעסקה מסוג אחר.
וככל שנוספות שכבות, חברות ומדינות — כך קשה יותר לראות מי נמצא בקצה.
אפילו רואה החשבון החל לחשוד
לפי ABC, רואה החשבון שהיה קשור ל־Trigo XO פנה בעצמו לרשות האוסטרלית למאבק בהלבנת הון, AUSTRAC, לאחר שלא הצליח להשתכנע שהחשבוניות שהוצגו בפניו לגיטימיות.
בעקבות פניית ABC ניתקו רואה החשבון, דירקטור ובעל מניות רשום את קשריהם עם החברה.
צריך לומר זאת באופן חד וברור: הגעת כספו של קורבן לחברה אינה מוכיחה כשלעצמה שהחברה או אדם הקשור אליה ידעו שמדובר בכספים שמקורם בהונאה. אבל מבחינת החוקרים, מסלול הכסף הוא בדיוק המקום שבו צריך להמשיך לחפור.
וכאן מופיע הישראלי שפי גולדברג
במהלך המעקב אחר מערכות התשלום והחברות הגיעו חוקרי ABC גם אל איש העסקים הישראלי שפי גולדברג.
התחקיר מצא קשרים בין חברות המזוהות עמו לבין חלק ממערכות התשלום שנבדקו. בין היתר מופיעה חברה קפריסאית בשם Allegiant Holdings, שפעלה בעבר בשם Smart Pay.
גולדברג מכחיש קשר להונאה. ביחס ל־Trigo XO הוא הכחיש בעלות, שליטה או מעורבות תאגידית, וביחס לחברה הקפריסאית מסר כי הקשר שלו אליה הוא רישומי וכי אינו מעורב בניהולה השוטף.
אין כיום פסק דין הקובע שגולדברג ניהל את “רשת ספיר”, ביצע את ההונאות או ידע שכספים מסוימים הגיעו מקורבנות הונאה. התחקיר מצביע על קשרים עסקיים ומסלולי תשלום הטעונים בירור — ולא על הרשעה פלילית.
וזו אינה הסתייגות שולית. כאשר מפרסמים שמו של אדם בהקשר כזה, ההבחנה בין מה שהתחקיר מצא לבין מה שהוכח בבית משפט חייבת להיות ברורה.
אבל השאלה הישראלית גדולה בהרבה מאדם אחד.
ישראל שוב במרכז התמונה
לפרשה יש רקע ישראלי שאי אפשר להתעלם ממנו. ישראל הייתה בעבר אחד המוקדים הבולטים בעולם של תעשיית האופציות הבינאריות המקוונת, עד שהפעילות נאסרה בחקיקה ב־2017.
האיסור לא העלים את הידע, את אנשי המכירות ואת טכניקות השכנוע שנצברו בעולם הזה. לפי חוקרי OCCRP, חלק מן השיטות והפעילות נדדו למדינות אחרות ולמוצרים חדשים — ובהם קריפטו, חוזי הפרשים ופלטפורמות השקעה מסוגים שונים.
המוצר משתנה.
השם משתנה.
האתר משתנה.
אבל נקודת התורפה נשארת אותה נקודת תורפה: האדם.
ועכשיו מגיעה הבינה המלאכותית — והסכנה מזנקת
ה־AI מעניק לנוכלים ארגז כלים שפעם היה דורש צוות שלם.
אפשר ליצור אתר חדשות מזויף שנראה כמעט אמיתי. אפשר לכתוב בתוך שניות מאות גרסאות של מודעה. אפשר לחקות קול. אפשר לייצר תמונה. אפשר ליצור סרטון שבו אדם מפורסם נראה לכאורה ממליץ על השקעה שמעולם לא שמע עליה.
ואפשר להתאים את הפיתיון לאדם שמולך.
לכן המשפט “אני לא טיפש, לי זה לא יקרה” הוא אחת האשליות המסוכנות ביותר.
הטעות היא לחשוב שההונאות האלה מחפשות טיפשים.
הן מחפשות בני אדם.
ועכשיו החשוב ביותר: כך תדעו שמנסים לעקוץ אתכם
הכלל הראשון פשוט: אל תשקיעו מפני שפרסומת קפצה מולכם. אם ההצעה מסקרנת אתכם, סגרו אותה וחפשו בעצמכם את הגוף שמציע את ההשקעה. אל תגיעו אליו דרך הקישור שסיפקה הפרסומת.
אל תאמינו לידוען שמופיע בסרטון. לא לטראמפ, לא לאילון מאסק, לא למגיש טלוויזיה ולא למיליארדר שמספר לכאורה כיצד התעשר באמצעות “המערכת החדשה”. בעידן הבינה המלאכותית עצם העובדה שראיתם ושמעתם אדם אומר משהו כבר אינה הוכחה שהוא אי פעם אמר אותו.
לפני שמעבירים שקל בודקים מי עומד מולכם. לא מסתפקים בלוגו של רגולטור או בצילום “תעודה” שהחברה מציגה. מחפשים באופן עצמאי את הרשות המפקחת, בודקים שהחברה אכן קיימת ושהרישיון מתאים בדיוק לשם המשפטי של הגוף שאליו אתם מתבקשים להעביר כסף.
לחץ הוא נורת אזהרה. “ההזדמנות נסגרת הערב”, “צריך להפקיד עכשיו”, “השוק עומד לזנק”, “המנהל אישר לך באופן חריג” — כל אלה צריכים לגרום לכם לעצור. השקעה טובה אינה מתקלקלת מפני שביקשתם יום לחשוב.
ואל תתרשמו מרווחים על המסך. זו אולי העצה החשובה ביותר בכתבה הזאת. מספר שמופיע באתר הוא בסופו של דבר מספר במחשב. הוא הופך לכסף שלכם רק כאשר אתם מסוגלים למשוך אותו לחשבון שבשליטתכם.
אם מבקשים מכם כסף נוסף כדי לקבל את הכסף שכבר “הרווחתם” — עצרו. “מס”, “עמלת שחרור”, “פיקדון ביטחון”, “אימות חשבון” או “נזילות” כתנאי לקבלת הכסף הם סימני אזהרה חמורים.
אם האדם שמעבר לקו מדריך אתכם מה לומר לבנק כדי שהבנק יאשר את ההעברה — עצרו מיד. גוף פיננסי לגיטימי אינו צריך ללמד את הלקוח כיצד להטעות את הבנק שלו.
אל תאפשרו לאדם זר להשתלט מרחוק על הטלפון או המחשב. אל תמסרו סיסמאות, קודים חד־פעמיים או פרטי כניסה לחשבון. שום “ברוקר” אינו צריך את הקוד שהבנק שלח לכם עכשיו לטלפון.
והכלל הקשה מכולם: אל תנסו להציל כסף אבוד באמצעות עוד כסף.
העברתם 50 אלף דולר ומבטיחים לכם שהכול ישוחרר אם תעבירו עוד 5,000? העובדה שכבר הפסדתם 50 אלף אינה סיבה לסכן עוד 5,000.
היא הסיבה לעצור.
אם הופיעו שתיים מנורות האזהרה האלה, אל תתווכחו עם האדם שמעבר לקו. אל תנסו להוכיח שאתם חכמים ממנו. הוא עשוי לעשות את זה כל היום, עם תסריטי שיחה, מערכות מחשב וניסיון מצטבר של מאות שיחות.
פשוט נתקו.
ואל תיפלו בעוקץ השני
יש שלב נוסף שעלול להיות אכזרי אפילו יותר.
אדם מגלה שנעקץ. הוא מיואש. הוא מחפש באינטרנט כיצד להשיב את הכסף. ואז מופיע “מומחה”, “חוקר”, “חברת שחזור קריפטו” או גורם שמבטיח שהצליח לאתר את הכספים ויוכל להחזיר אותם.
צריך רק לשלם מראש.
לפעמים זו אינה ההצלה.
זו ההונאה הבאה.
ואם כבר העברתם כסף
מפסיקים מיד כל העברה נוספת ופונים במהירות האפשרית לבנק או לחברת כרטיסי האשראי. לא מוחקים דבר. שומרים התכתבויות, צילומי מסך, מספרי טלפון, כתובות אתרים, חשבוניות, פרטי חשבונות, שמות שבהם השתמשו אנשי הקשר וכתובות של ארנקי קריפטו. כל פרט שנראה כרגע חסר חשיבות עשוי להיות חשוב בהמשך.
ואל תתביישו.
הבושה היא אחד העובדים היעילים ביותר של תעשיית ההונאה — והיא אפילו עובדת בחינם. היא גורמת לאדם להסתיר את מה שקרה, לא לספר למשפחה, לא להתייעץ ולא להתלונן בזמן שהאנשים שלקחו ממנו כסף עוברים לקורבן הבא.
והשאלה הגדולה שנותרה פתוחה בישראל
אחרי 1.9 טרה־בייט של מידע מודלף, מאות עובדים, עשרות מותגי השקעה, כמעט 27 אלף בני אדם ויותר מ־247 מיליון דולר שתועדו ברשת הישראלית־אירופית — החוקרים עדיין אינם יודעים בוודאות מי הקים את “רשת ספיר” ומי היו הנהנים הסופיים מכספה.
וזו כבר אינה רק שאלה עיתונאית.
אם מערכת בסדר גודל כזה פעלה במשך שנים, ואם לפי התחקיר יחידותיה פעלו תחת הנהלה באזור תל אביב, מתבקשות שאלות קשות: מה ידעו רשויות האכיפה בישראל, אילו בדיקות וחקירות נעשו, מי שלט בפועל במערכת, לאן זרמו הרווחים — והאם האנשים שעמדו בראש המכונה עדיין מסתובבים חופשי.
247 מיליון הדולרים אינם סיפור על 27 אלף טיפשים.
להפך.
הם הוכחה לכך שהונאת ההשקעות המודרנית אינה זקוקה לטיפשים. היא זקוקה לבני אדם. לתקווה שלהם להרוויח. לפחד שלהם להפסיד. לאמון שהם נותנים באדם שנשמע מקצועי. לבושה להודות שטעו. ובעיקר לרגע הנורא שבו אדם שכבר איבד סכום גדול מוכן להסתכן בעוד קצת רק כדי להאמין שהכסף הראשון עדיין ניתן להצלה.
הטכנולוגיה רק הופכת את המלכודת למשכנעת יותר.
בפעם הבאה שאדם נחמד, מקצועי וסבלני יתקשר ויסביר שהבינה המלאכותית החדשה שלו יודעת לעשות בשבילכם כסף — אל תנסו להיות חכמים ממנו.
הדרך הקלה ביותר להציל את כספכם יכולה להיות פשוט לנתק.
״עניין מרכזי״ — חדשות וסקופים מאז 1999.
