סין פסלה משלוח של 22 טונות בשר בקר מארגנטינה והשעיתה את היבוא מהמפעל ששלח אותו, לאחר שבבדיקות התגלו שאריות של כלורמפניקול — אנטיביוטיקה שהשימוש בה בבעלי חיים המיועדים למאכל אסור במדינות רבות בשל הסיכון הבריאותי שהיא עלולה ליצור. הרשויות בארגנטינה פתחו בחקירה בניסיון לברר כיצד הגיע החומר האסור לבשר.
מאת רמי יצהר Rami Yitzhar
המשלוח יצא ממפעל הבשר ArreBeef בפרובינציית בואנוס איירס. בעקבות הממצא עצרו הסינים את כניסת המשלוח והשעו את היבוא מהמפעל. אין מדובר בחרם על כלל הבשר הארגנטיני: מפעלים ארגנטיניים אחרים ממשיכים לייצא לסין, שהיא אחד השווקים החשובים ביותר לבשר הבקר של המדינה.
אבל החומר שנמצא הוא בהחלט סיבה לדאגה. כלורמפניקול הוא אנטיביוטיקה ותיקה וחזקה, שבבני אדם נשמרת כיום בעיקר למצבים רפואיים מסוימים בשל פוטנציאל לתופעות לוואי חמורות. הסיבה המרכזית לכך שרשויות מזון מחמירות כל כך עם הימצאותו בבשר היא הקשר שלו לפגיעה במח העצם — בית החרושת שבו הגוף מייצר את תאי הדם.
וכאן כדאי להבין את משמעות הסכנה. מח העצם מייצר כדוריות אדומות הנושאות חמצן, כדוריות לבנות המגינות מפני זיהומים וטסיות המאפשרות לדם להיקרש. אחת מתופעות הלוואי הנדירות אך החמורות ביותר שנקשרו לכלורמפניקול היא אנמיה אפלסטית, שבה פעילות מח העצם נפגעת באופן קשה. התוצאה עלולה להיות שילוב מסוכן של אנמיה, חולשה וחוסר חמצן, ירידה ביכולת להילחם בזיהומים ודימומים בשל מחסור בטסיות. במקרים קשים מדובר במחלה מסכנת חיים. הבעיה המטרידה במיוחד היא שהתגובה הזאת אינה בהכרח תלויה באופן פשוט בכמות החומר שאליה נחשף האדם, ולכן רשויות רבות אינן מוכנות לקבוע רמת שאריות בטוחה במזון ופועלות על בסיס של אפס סובלנות.
עם זאת, עצם גילוי השאריות במשלוח אינו אומר שמי שאכל בשר כזה צפוי לחלות, ואין בשלב זה הוכחה לכך שמדובר בשימוש שיטתי באנטיביוטיקה הזאת בתעשיית הבקר הארגנטינית. כלורמפניקול אסור לשימוש בבקר בארגנטינה, והרשויות שם מנסות כעת להבין כיצד הופיע בבדיקה הסינית.
החקירה מתחקה אחר החוות והעדרים שמהם הגיע הבשר, תהליך השחיטה והעיבוד ושרשרת המשלוח. הארגנטינים ביקשו לקבל מן הסינים פרטים מלאים על הבדיקה והדגימה כדי לבצע בדיקות נוספות ולברר אם מדובר בזיהום נקודתי, תקלה בשרשרת הייצור או בממצא הדורש הסבר אחר.
הפרשה רגישה במיוחד לארגנטינה משום שסין היא יעד מרכזי לבשר הבקר שלה. אפילו השעיית מפעל בודד יכולה לגרום נזק מסחרי משמעותי ולהפעיל לחץ על היצרנים להוכיח במהירות שהאירוע אינו מעיד על בעיה רחבה יותר.
הפרשה אינה תופעה ארגנטינית ייחודית. כלורמפניקול ושאריותיו כבר התגלו בעבר במוצרי מזון במדינות שונות, וגם בארצות הברית נחשף בעבר שימוש בלתי חוקי בחומר בבקר ובחזירים. בעקבות הממצאים החמירו הרשויות האמריקניות את האכיפה, וכיום השימוש בכלורמפניקול בבעלי חיים המיועדים למאכל אסור שם. לאורך השנים אותרו שאריות של החומר גם במוצרי מזון מיובאים לארצות הברית, בהם דבש ופירות ים. כלומר, מדובר בסיכון מוכר לרשויות בטיחות המזון בעולם — ולא בבעיה שאפשר לייחס לבשר הארגנטיני דווקא.
וזה גם מה שהופך את המקרה לרגיש כל כך. ארגנטינה היא אחת ממעצמות הבקר הגדולות והמפורסמות בעולם ואחת מיצואניות בשר הבקר הגדולות, אף שאינה הגדולה שבהן. היקף היצוא שלה מגיע למאות אלפי טונות בשנה, וסין היא הלקוחה החשובה ביותר של התעשייה הארגנטינית. לכן ממצא חריג אפילו במשלוח אחד אינו רק אירוע בריאותי: הוא עלול להפוך במהירות למשבר מסחרי עבור תעשייה שהיא אחד מסמליה הלאומיים והכלכליים הבולטים של ארגנטינה.
עבור הצרכן, הפרשה ממחישה מדוע פיקוח על שאריות תרופות בבשר אינו עניין בירוקרטי שולי. בעל חיים יכול להיראות בריא לחלוטין, נתח הבשר יכול להיראות ולהריח מצוין — ובכל זאת להכיל שאריות של חומר שהעין, האף והטעם אינם מסוגלים לגלות. הדרך היחידה לאתר אותן היא באמצעות פיקוח ובדיקות מעבדה.
במקרה הזה מערכת הבדיקה הסינית מצאה חומר שאסור היה להימצא במשלוח ועצרה אותו. עכשיו נותר לברר כיצד הגיע הכלורמפניקול לבשר והאם מדובר באירוע נקודתי או בבעיה רחבה יותר.
עד שתימצא התשובה, אין הצדקה להטיל כתם על כלל הבשר הארגנטיני — אבל יש בהחלט הצדקה לדרוש תשובה ברורה כיצד אנטיביוטיקה שנאסרה בבקר בגלל הסיכון החמור שלה לבני אדם מצאה את דרכה אל מכולת בשר שנשלחה לצרכנים.
״עניין מרכזי״ חדשות וסקופים מאז 1999.
