נבחרת ישראל סיימה אמש ב־1:1 מול אירלנד בסרביה, השיגה תיקו שני ברציפות ונקודה שבהחלט אפשר להיות מרוצים ממנה — אבל גם יצאה בתחושת החמצה לאחר מחצית שנייה טובה שבה היתה קרובה למהפך. דור פרץ השווה בדקה ה־47, אחרי שטרוי פארוט העלה את האירים ליתרון בפנדל בדקה ה־39. עומרי גאנדלמן ואוסקר גלוך פגעו בקורה וישראל היתה קרובה מאוד לניצחון ראשון בקמפיין.
המשחק נפתח ביתרון אירי. אחרי בדיקת VAR קיבלה אירלנד פנדל ופארוט הכניע את אסף צור. ישראל ירדה להפסקה בפיגור 1:0, אבל חזרה מצוין למחצית השנייה: בתוך פחות משתי דקות בעט גלוך מחוץ לרחבה, הכדור נהדף והגיע לדור פרץ, ששלח אותו פנימה וקבע 1:1.
פרץ חגג כשהוא מנשק את הסרט השחור שעל זרועו, שאותו ענדה הנבחרת לזכר נרצחי 7 באוקטובר.
מכאן המשחק השתנה. ישראל שיחקה באגרסיביות ובביטחון גדולים יותר, יצאה קדימה וחיפשה את הניצחון. גאנדלמן וגלוך מצאו את הקורה, וליאל עבדה הגיע להזדמנות נוספת. מנגד, אסף צור סיפק משחק טוב ושמר על השוויון כאשר האירים ניסו להכריע.
בסיום אמר פרץ כי הנבחרת ״החזירה קצת מתחושת הגאווה״ והדגיש את האגרסיביות, התשוקה וההקרבה. גלוך היה אפילו נחרץ יותר ואמר שלדעתו לישראל הגיע לנצח.
אבל אחרי המחמאות מגיעה הטבלה — והיא הרבה פחות נעימה.
אחרי ארבעה משחקים ישראל עדיין אחרונה בבית עם שתי נקודות בלבד מתוך 12 אפשריות, ללא ניצחון. אוסטריה מוליכה עם שמונה נקודות, קוסובו ואירלנד עם חמש כל אחת וישראל עם שתיים. נותרו עוד שני משחקים: בחוץ מול קוסובו ב־14 בנובמבר ומול אוסטריה ב־17 בנובמבר.
גם הדרך לשתי הנקודות היתה מטלטלת. ישראל פתחה את הקמפיין בשני הפסדים, כולל 3:0 כואב מול אותה אירלנד, אבל בשני המשחקים האחרונים חל שיפור: תחילה 0:0 מול קוסובו — משחק רשמי ראשון זה יותר משנה שבו ישראל לא ספגה — ועכשיו 1:1 מול אירלנד.
שני תיקו רצופים הם בהחלט התקדמות. מול אירלנד זו גם תוצאה סבירה בפני עצמה, ובמחצית השנייה נראתה סוף־סוף נבחרת עם ביטחון, תשוקה ואיום ממשי על השער.
אבל בכדורגל של נבחרות אין הרבה זמן לתהליכים. שתי נקודות מארבעה משחקים זה מעט מדי. ישראל כבר למדה לא להפסיד — עכשיו הגיע הזמן להתחיל לנצח.
״עניין מרכזי״ חדשות וסקופים מאז 1999.
