ליאונל מסי נפרד הלילה מנבחרת ארגנטינה — אבל לא מכדורגל. בגיל 39 סיים הכוכב הגדול את הפרק הבינלאומי המופלא שלו בניצחון 0:3 על בנין, במשחק שבו כבש שער ובישל פעמיים, ולעיני יותר מ־85 אלף צופים נרגשים במונומנטל בבואנוס איירס התקשה שוב ושוב לעצור את הדמעות. עכשיו הוא חוזר לארצות הברית וימשיך לשחק במדי אינטר מיאמי, שאליה הוא קשור בחוזה עד 2028.
מאת רמי יצהר Rami Yitzhar
זה היה הרבה יותר ממשחק כדורגל. זה היה ערב פרידה לאומי מהאיש שבמשך יותר משני עשורים לבש את חולצת התכלת־לבן, עבר איתה כמעט כל רגש אפשרי — מכישלונות צורבים וביקורת אכזרית ועד לזכייה בגביע העולם — וסיים את דרכו הבינלאומית כמלך השערים וכשיאן ההופעות של ארגנטינה.
ההתרגשות החלה שעות לפני שריקת הפתיחה. המונים ליוו את אוטובוס הנבחרת בדרכו למונומנטל, ביציעים הונפו מחוות ענק למספר 10 ובמהלך ההמנון עמד מסי לצד ילדיו והתקשה להסתיר את הדמעות. בדקה העשירית העניק לו הקהל תשואות ממושכות.
ואז היה צריך גם לשחק.
בנין הצליחה להחזיק מעמד במחצית הראשונה וירדה להפסקה ב־0:0, אבל לאחריה ארגנטינה ומסי השתלטו לחלוטין על המשחק.
בדקה ה־48 הגביה מסי קרן מדויקת וניקולאס אוטמנדי השלים מקרוב את ה־0:1. בדקה ה־61 הגיע הבישול השני: מסי מצא את ניקו פאס, וזה כבש וקבע 0:2.
עשר דקות אחר כך הגיע הרגע שהאצטדיון כולו חיכה לו. ארגנטינה זכתה בפנדל, מסי הניח את הכדור על הנקודה ושלח אותו לרשת.
0:3. שער מספר 126 שלו בנבחרת — והאחרון.
אחרי שריקת הסיום כבר לא נותר כמעט איש אדיש. חבריו הקיפו אותו, השחקנים התחבקו איתו והיציעים המשיכו לשיר בשעה שמסי ניסה לעכל שהפעם זו באמת הפעם האחרונה שבה הוא לובש את מדי ארגנטינה.
בנאום הפרידה שלו אמר מסי כי עצם המחשבה שלא יחזור עוד לנבחרת מכאיבה לו. הוא דיבר על הגאווה שליוותה אותו במשך יותר משני עשורים, הודה למשפחתו, לחבריו ולאוהדים והזכיר גם את השנים שבהן הכול נראה אחרת לגמרי.
כי הסיפור של מסי וארגנטינה לא תמיד היה סיפור אהבה.
הילד מרוסאריו שעבר לברצלונה הפך לכדורגלן הטוב בעולם וזכה כמעט בכל תואר אפשרי באירופה, אבל בבית המשיכו לשאול מדוע הוא אינו מצליח לעשות בנבחרת את מה שעשה במדי ברצלונה. ההשוואה הבלתי פוסקת לדייגו מראדונה רדפה אותו. היו הפסדים בגמרים, ביקורת קשה ואפילו פרישה קצרה מהנבחרת ב־2016.
ואז הכול התהפך.
הזכייה בקופה אמריקה ב־2021 הסירה ממנו משא עצום. אחריה הגיעה הפיינליסימה, ובדצמבר 2022, בקטאר, הגיע הרגע ששינה סופית את מקומו בהיסטוריה: מסי הניף את גביע העולם והעניק לארגנטינה אליפות עולם ראשונה מאז ימי מראדונה ב־1986.
עכשיו המעגל נסגר.
אבל חשוב להדגיש: זה איננו סוף הקריירה של ליאונל מסי.
מסי ממשיך לשחק באינטר מיאמי, שבה הוא גם הקפטן והכוכב הגדול. חוזהו הוארך עד סוף עונת 2028, ולכן לפחות על הנייר עוד נותר לנו זמן ליהנות ממנו על המגרש. בגילו, כמובן, כל עונה עשויה להיות האחרונה, וההחלטה הסופית מתי להפסיק לחלוטין תהיה שלו.
מבחינת ארגנטינה, לעומת זאת, מתחיל הבוקר עידן חדש. בפעם הראשונה זה יותר משני עשורים היא צריכה ללמוד להיות נבחרת שאינה בנויה סביב מספר 10 שלה. הדור הבא כבר נמצא שם — ניקו פאס ואחרים — אבל אין יורש אמיתי לליאונל מסי. אולי גם לא יהיה.
208 הופעות, 126 שערים, קופה אמריקה, פיינליסימה, גביע העולם ואינספור רגעים שלא יישכחו.
הלילה ארגנטינה נפרדה ממסי.
עולם הכדורגל, למרבה המזל, עדיין לא.
״עניין מרכזי״ חדשות וסקופים מאז 1999.
