אביגדור ליברמן החליט שלא להתעקש הפעם על מניעת חוק גיוס בכל מחיר. אחרי שנים שבהן הציב את ההשתמטות משירות צבאי כקו אדום והצהיר שלא ישב עם החרדים, הוא מאותת כי הוא מוכן להתגמש כדי להקים ממשלה חדשה. הסיבה ברורה: פשרה עם החרדים עשויה לאפשר ממשלת שינוי בעלת רוב יהודי בכנסת, בלי תלות מתמשכת בקולות הערביים.
הציוץ הארוך של ליברמן מסמן תפנית חדה. את המסר שלו אפשר לסכם כך: נקים ממשלה עם החרדים ונתפשר על חוק הגיוס. הוא כבר אמר כי ״זה חוק שדורש דיונים רבים״ וכי אינו חושב שריאלי שזה יהיה אחד המהלכים הראשונים של הממשלה. הדברים עומדים בניגוד להצהרתו לאחר הבחירות: ״אצלי מילה זו מילה״, כתב, והתחייב: ״לא נשב עם ביבי ולא עם טיבי, לא עם גולדקנופף ולא עם דרעי. לא במישרין ולא בעקיפין״. הוא הוסיף אז כי ״החוק הראשון חייב להיות חוק גיוס לכולם״.
התפנית מתרחשת ברגע מכריע בהרכבת הממשלה. 67 חברי כנסת המליצו על גדי איזנקוט, לעומת 46 בלבד שהמליצו על נתניהו. 67 ההמלצות כוללות את 48 חברי גוש השינוי ואת 19 חברי המפלגות הערביות; שבעת חברי יהדות התורה נמנעו מהמלצה על מועמד. ביום ראשון צפוי הנשיא יצחק הרצוג להטיל את המנדט להרכבת הממשלה, ואיזנקוט יידרש להפוך את היתרון בבית הנשיא להסכם שלטוני.
המלצות אינן הסכם קואליציוני, ו־67 הממליצים אינם 67 חברי ממשלה. המסלול שליברמן פותח עשוי לאפשר לאיזנקוט להרכיב ממשלה עם 48 חברי גוש השינוי ו־13 חברי המפלגות החרדיות — רוב של 61 בכנסת, ללא מפלגות ערביות בקואליציה. רע״ם או חלק מהמפלגות הערביות יוכלו לתמוך מבחוץ, אך הממשלה לא תזדקק לתמיכתן המתמשכת כדי להחזיק ברוב.
הפשרה המסתמנת נשענת על הצעת חוק הגיוס שקידם ליברמן ב־2018, כשהיה שר הביטחון. המתווה קבע יעדי גיוס מדורגים, אך הסנקציות הכלכליות על הישיבות נועדו להיכנס לתוקף רק לאחר תקופת הסתגלות, ולא הוטלו בו סנקציות אישיות מיידיות על תלמידי ישיבות שלא יתגייסו. החרדים דחו אז את ההצעה; כעת היא עשויה לשמש בסיס להסכמה, משום שהיא נוחה להם יותר מחלופות מחמירות שהוצגו מאז.
ההסכמה עדיין אינה מובטחת. המגעים מתמקדים תחילה ביהדות התורה, ואילו ש״ס עדיין לא התחייבה להצטרף לממשלה בראשות איזנקוט. גם אם יימצא נוסח מוסכם, יישארו מחלוקות על יעדי הגיוס, לוחות הזמנים והסנקציות. החרדים יצטרכו להחליט אם יסכימו למתווה שיש בו יעדים והשלכות כלכליות; ליברמן ואיזנקוט יצטרכו להסביר לבוחריהם מדוע הפשרה אינה ויתור על עקרון השוויון בנטל.
הוויתור הנוכחי של ליברמן בולט במיוחד על רקע העימות הקודם. ב־2019 הוא סירב להתפשר בסוגיית הגיוס, עמדתו הייתה בין הגורמים שמנעו הקמת ממשלה והובילו לסבב בחירות נוסף. הפעם הוא מציב בראש סדר העדיפויות את החלפת השלטון, ומוכן לאפשר דיון ממושך בחוק הגיוס במקום לדרוש את העברתו המיידית כתנאי ראשון.
נתניהו הביא את עצמו, את המדינה ואת העם היהודי כולו למצב מסוכן ובלתי נסבל. התבוסה בבית הנשיא — 67 ממליצים לאיזנקוט מול 46 לנתניהו — והנכונות של ליברמן לשנות את עמדתו ממחישות עד כמה גדל הרצון להחליף את השלטון. כעת מוכנים השחקנים הפוליטיים להתגמש ולסגור פערים, העיקר להיפטר מנתניהו פוליטית.
ביום ראשון תצא לדרך המלאכה הלא פשוטה: לסגור קצוות, להגיע להסכמות עם החרדים, לגבש תמיכה מבחוץ ולהציג ממשלה במהירות האפשרית. הציוץ של ליברמן פתח את הדלת; המבחן יהיה אם המהלך יהפוך להסכם קואליציוני יציב ולממשלה בעלת רוב יהודי ברור.
״עניין מרכזי״ חדשות וסקופים מאז 1999. לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה, שכנראה לא תמצא במקום אחר.
