איליאנה יוטובה ניצחה בבחירות לנשיאות בולגריה, עם 57.6% מהקולות בסיבוב השני, והפכה לאישה הראשונה שנבחרה לנשיאות המדינה. ניצחונה מחזק את המחנה של ראש הממשלה רומן ראדב, התומך בפתרון דיפלומטי למלחמה באוקראינה ומסתייג מסיוע צבאי לקייב.
ההכרעה מסמנת התחזקות של קו זה במדינה החברה באיחוד האירופי ובנאט״ו, אך אינה מעידה כשלעצמה על שינוי הכיוון המערבי של בולגריה או על החלטה חדשה בעניין הסיוע לאוקראינה.
בסיבוב השני, שנערך ב־1 בנובמבר, קיבלה יוטובה 1,093,852 קולות — 57.566%. יריבה, אנדריי גיורוב, קיבל 750,251 קולות — 39.483%; 2.951% הצביעו ״אינני תומך באיש״. הפער בין השניים היה יותר מ־343 אלף קולות. אלה התוצאות הסופיות שפרסמה ועדת הבחירות המרכזית בבולגריה.
עם זאת, שיעור ההצבעה היה נמוך: כ־1.9 מיליון איש הצביעו, מתוך יותר מ־6.5 מיליון בעלי זכות בחירה. בסיבוב הראשון, ב־25 באוקטובר, התמודדו 27 מועמדים; יוטובה קיבלה כ־34.6% וגיורוב כ־32%, ושניהם עלו לסיבוב השני משום שאיש מהמועמדים לא זכה ברוב הדרוש. ניצחונה של יוטובה ברור, אך שיעור ההשתתפות הנמוך מצמצם את האפשרות לראות בו הסכמה גורפת של הציבור לכל מרכיבי מדיניותה.
הבחירות הפכו לעימות על מדיניות החוץ ועל משמעות המלחמה באוקראינה. יוטובה, עד לאחרונה הנשיאה בפועל, קראה לדיאלוג עם מוסקבה ולהסדר מדיני, והתנגדה לשליחת סיוע צבאי לבולגריה.
גיורוב, ראש ממשלת מעבר לשעבר, נתמך בידי מפלגות פרו־מערביות ורפורמיסטיות והביע תמיכה ברורה באוקראינה. כך הוצבו בפני הבוחרים שתי גישות שונות: ניסיון לשמור על מרחק ממעורבות צבאית במלחמה, מול קו המדגיש תמיכה בקייב ובהתייצבות המערבית.
ראדב, שכיהן כנשיא לפני יוטובה וכיום עומד בראש הממשלה, תמך במועמדותה. יוטובה הייתה סגניתו במשך שתי כהונות, ונכנסה לתפקיד הנשיאה בפועל לאחר שהתפטר כדי להתמודד בבחירות לפרלמנט. מפלגתו, ״בולגריה המתקדמת״, זכתה באפריל ברוב של 131 מתוך 240 מושבים, וראדב הקים ממשלה חד־מפלגתית.
הבחירה ביוטובה מעניקה למחנה השלטוני נשיאה הנמצאת עמו באותו כיוון מדיני, ומצמצמת את הסיכוי לחיכוך בין הנשיאות לממשלה בנושאי ביטחון ויחסי חוץ.
לנשיאות הבולגרית סמכויות מוגבלות יחסית לניהול השוטף, והמדיניות הממשלתית אינה נקבעת בידי הנשיאה לבדה. עם זאת, הנשיא מייצג את המדינה בזירה הבינלאומית, מעורב בדיוני ביטחון והגנה ומכהן כמפקד העליון של הכוחות המזוינים. לכן לעמדותיה של יוטובה עשויה להיות השפעה על השיח הציבורי, על היחסים עם בעלות הברית ועל האופן שבו בולגריה מציגה את עמדותיה באיחוד האירופי ובנאט״ו — גם אם הממשלה והפרלמנט הם שיכריעו בפועל בעניינים רבים.
הניצחון אינו מבשר פרישה של בולגריה מהמערב. יוטובה עצמה הצהירה כי אין שינוי בכיוון מדיניות החוץ של המדינה, והחברות באיחוד האירופי ובנאט״ו נותרת מסגרת היסוד שלה. אלא שבין נאמנות למסגרות האלה לבין מחלוקות על רוסיה, הסנקציות ועל אופי הסיוע לאוקראינה יש מרחב פוליטי משמעותי.
בולגריה עשויה להמשיך להיות שותפה מערבית, ובה בעת לקדם קו זהיר יותר כלפי מוסקבה ולהתנגד להרחבת המעורבות הצבאית במלחמה.
לישראל ולמערב, המבחן יהיה במעשים: האם בולגריה תמשיך לתמוך בעמדות האיחוד והברית, כיצד תפעל בסוגיות הביטחוניות בים השחור, והאם תנסה לרכך צעדים נגד רוסיה.
הבחירות אינן מכריעות לבדן את השאלות האלה, אך הן מעניקות לראדב וליוטובה רוח גבית ציבורית לקידום גישה המדגישה דיפלומטיה ומצמצמת תמיכה צבאית באוקראינה. המסר מסופיה הוא שהמלחמה והיחסים עם מוסקבה נותרו קו שבר מרכזי באירופה — גם בתוך מדינות החברות בבריתות המערביות.
״עניין מרכזי״ חדשות וסקופים מאז 1999. לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה, שכנראה לא תמצא במקום אחר.
