דילוג לתוכן
מבזקים

מהומה פוליטית ברומניה מאיימת על המשך השתייכותה לנאט״ו ולאיחוד האירופי

Screenshot
Screenshot

רומניה על סף רעידת אדמה פוליטית: הממשלה הפרו־אירופית נפלה, הימין הקיצוני מתחזק, אירופה מודאגת – והכלכלה עלולה לשלם מחיר כבד. רומניה נכנסה בבת אחת לאחת התקופות המסוכנות והבלתי יציבות ביותר שלה מאז הצטרפה לאיחוד האירופי ולנאט״ו. מי שזומם מהצד ומפעיל מכבש מתוחכם של זריעת אי וודאות הוא השכן מהקרמלין המבקש להרחיב את השפעתו על דענותיו האירופיות בכל דרך אפשרית.

הממשלה הפרו־אירופית של ראש הממשלה איליה בולוז׳אן נפלה בהצבעת אי־אמון דרמטית בפרלמנט, לאחר ברית פוליטית יוצאת דופן בין המפלגה הסוציאל־דמוקרטית הגדולה במדינה לבין מפלגות ימין לאומניות וקיצוניות. התוצאה: 281 חברי פרלמנט הצביעו בעד הפלת הממשלה – הרבה מעבר ל־233 הקולות שנדרשו לכך אבל מאחורי נפילת הממשלה מסתתר סיפור גדול בהרבה.

זו אינה רק עוד דרמה פרלמנטרית.

זהו משבר שנוגע בעתידה של רומניה, במעמדה באירופה, ביציבות הכלכלית שלה, ביחסיה עם בריסל, ובשאלה האם מדינה הנמצאת בקו החזית מול רוסיה תישאר במסלול פרו־מערבי ברור – או תיסחף לעבר גל הלאומנות הפופוליסטית השוטף כיום חלקים גדולים מאירופה.  

איך הכול התפוצץ?

רק לפני חודשים ספורים נדמה היה שבולוז׳אן הוא האיש שיכול לייצב את רומניה.

הוא נחשב פוליטיקאי רציני, ממושמע ובעל תדמית של מנהל קשוח שאינו חושש לקבל החלטות לא פופולריות. כשהקים את ממשלתו הפרו־אירופית, אחת המשימות המרכזיות שהציב לעצמו הייתה להתמודד עם הבעיה הכלכלית החמורה ביותר של רומניה:

הגירעון התקציבי הגדול ביותר באיחוד האירופי.  

בסוף 2024 הגיע הגירעון הרומני לכ־9.3% מהתוצר – נתון מדאיג במיוחד עבור מדינה התלויה בכספי האיחוד האירופי ובאמון המשקיעים הזרים.  

בולוז׳אן החל בסדרת צעדים אגרסיביים:

  • העלאת מע״מ.
  • קיצוצים במגזר הציבורי.
  • צמצום מנגנונים ממשלתיים.
  • הקפאת חלק מההוצאות.
  • ניסיונות לרפורמות במערכת הפנסיות ובמערכת המשפט.

מבחינה כלכלית, חלק מהצעדים החלו להשפיע.

מבחינה פוליטית – הם הפכו אותו למטרה.  

הסוציאל־דמוקרטים נטשו – ואז חברו לימין הקיצוני

המשבר החל כאשר המפלגה הסוציאל־דמוקרטית, הגדולה בפרלמנט, החליטה לפרוש מהקואליציה.

תחילה דרשה את התפטרותו של בולוז׳אן.

אחר כך משכה את שריה מהממשלה.

ואז התרחש המהלך שטלטל את בוקרשט ואת בריסל כאחד:

הסוציאל־דמוקרטים חברו למפלגת הימין הלאומני AUR כדי להפיל את הממשלה.  

זו הייתה רעידת אדמה פוליטית.

מפני שעד כה נשמר ברומניה קו בלתי רשמי שהרחיק את המפלגות המרכזיות משיתוף פעולה עם גורמי ימין קיצוני.

הקו הזה נשבר.  

מי הם אנשי AUR שמפחידים את אירופה?

Alliance for the Union of Romanians – או בקיצור AUR – הפכה בשנים האחרונות לכוח פוליטי מרכזי.

המפלגה משלבת:

  • לאומנות חריפה.
  • רטוריקה אנטי־ממסדית.
  • ביקורת קשה על האיחוד האירופי.
  • עמדות שמרניות מאוד בנושאי זהות ותרבות.
  • קו תקיף נגד האליטות הפוליטיות הישנות.

מנהיגה ג׳ורג׳ה סימיון הפך לאחת הדמויות הבולטות ביותר בפוליטיקה הרומנית.

וכיום מפלגתו מובילה בחלק מהסקרים הארציים.  

מבחינת בריסל, עצם העובדה שהמפלגה הסוציאל־דמוקרטית הייתה מוכנה לשתף פעולה עם AUR נתפסת כאזהרה חמורה לעתיד הפוליטי של רומניה.  

למה אירופה כל כך מודאגת?

מפני שרומניה איננה עוד מדינה אירופית רגילה.

היא אחת המדינות החשובות ביותר באגף המזרחי של נאט״ו.

היא גובלת באוקראינה.

היא ממלאת תפקיד מרכזי בשרשרת האספקה הצבאית והלוגיסטית של המערב.

והיא נחשבת מרכיב חשוב במאמץ האירופי לבלום את רוסיה.  

לכן כל משבר פוליטי בבוקרשט נבחן גם דרך עדשה ביטחונית.

החשש במערב הוא שממשלה חלשה או בלתי יציבה תתקשה להתמודד עם האתגרים האזוריים ועם הלחצים הכלכליים הגוברים.

הסכנה הכלכלית: הכסף האירופי עלול להיעצר

כאן מתחילה הדרמה האמיתית.

רומניה תלויה במידה רבה בכספי האיחוד האירופי.

המדינה עדיין ממתינה לשחרור מיליארדי אירו מקרנות התאוששות ותשתיות.

אבל כדי לקבל את הכסף עליה להשלים רפורמות כלכליות ומוסדיות שהתחייבה לבצע.  

אם המשבר הפוליטי יימשך:

  • העברת הרפורמות עלולה להיעצר.
  • כספים אירופיים עלולים להתעכב.
  • דירוג האשראי של המדינה עלול להיפגע.
  • עלויות גיוס החוב יעלו.
  • המטבע המקומי עלול להיחלש.

זו בדיוק הסיבה שסוכנויות דירוג ומשקיעים עוקבים בדריכות אחר ההתפתחויות בבוקרשט.  

ומה עושה הנשיא?

ניקושור דן, הנשיא המרכזי־ליברלי של רומניה, מנסה כעת למנוע הידרדרות נוספת.

הוא כבר הודיע שיפעל להקמת ממשלה פרו־אירופית חדשה וקרא לציבור להישאר רגוע.  

אבל הבעיה היא שהמפה הפוליטית מפוצלת.

הליברלים אינם רוצים לחזור לשיתוף פעולה ישן עם הסוציאל־דמוקרטים.

הסוציאל־דמוקרטים מנסים לשקם כוח פוליטי.

הימין הלאומני מתחזק.

ואף אחד אינו מחזיק ברוב ברור.  

האם יהיו בחירות?

נכון לעכשיו הנשיא מנסה להימנע מכך.

רומניה אינה נוהגת למהר לבחירות מוקדמות.

אבל ככל שהמשבר יתארך, האפשרות הזו תהפוך ריאלית יותר.  

אם זה יקרה, מפלגות הימין הלאומני מקוות להפוך את הזעם הציבורי על הקיצוצים, האינפלציה והאליטות הישנות להישג אלקטורלי משמעותי.

והצל הרוסי מרחף מעל הכול

אי אפשר להבין את המשבר בלי להבין את הרקע הגיאופוליטי.

רומניה נמצאת כיום במצב רגיש במיוחד.

רק בימים האחרונים זעזעה את המדינה פגיעת כטב״ם ממקור רוסי בבניין מגורים בשטחה – אירוע שנחשב לאחד החמורים ביותר שחוותה מאז תחילת המלחמה באוקראינה.  

במדינה החלו לדבר בגלוי על הצורך לחזק את מערכות ההגנה.

על הסכנה האזורית.

ועל החשש שהכאוס הפוליטי יפגע ביכולת להתמודד עם אתגרי הביטחון.

השורה התחתונה

רומניה אינה קורסת.

אבל היא נכנסה לצומת מסוכן.

הממשלה נפלה.

הקואליציה התפרקה.

הימין הקיצוני מתחזק.

המשקיעים מודאגים.

בריסל עוקבת בדריכות.

והנשיא מנסה למנוע מהמדינה להיגרר למערבולת פוליטית וכלכלית עמוקה יותר.

לכן השאלה המרכזית אינה רק מי יהיה ראש הממשלה הבא.

השאלה האמיתית היא האם רומניה תצליח לשמור על הכיוון הפרו־אירופי שלה – או שתהפוך לעוד זירה במאבק הגדול שמטלטל כיום את אירופה כולה בין הממסד הישן לבין הגל הלאומני החדש.

כרגע, אפילו בבוקרשט עצמה, איש אינו יודע בוודאות את התשובה.

״עניין מרכזי״

חדשות וסקופים מאז 1999.

לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה, שכנראה לא תמצא במקום אחר. מומלץ!

שתפו את המאמר

תמונה של רמי יצהר
רמי יצהר

עיתונאי, שדרן, עורך ויזם תקשורת. חבר נשיאות מועצת העיתונות והתקשורת בישראל. מנחה NLP מאסטר וטריינר בהכשרה ישראלית ובינלאומית. עבד כשדרן, עורך ומגיש ב״קול ישראל״ ומשדר בגלצ. קצין בכיר בצה״ל, שירת כקצין חקירות בכיר במצ״ח. ערך את בטאון חיל הים ״בין גלים״ ואת בטאון המשטרה הצבאית ״הד חמ״צ״. ערך את בטאון הסטודנטים ״יתוש״ של אוניברסיטת תל אביב. בהשכלתו בעל תואר שני בתקשורת, יועץ ארגוני ומגשר. עורך ״עניין מרכזי״ מאז שנת 1999. העיתון מפרסם חדשות וסקופים ללא תלות בשום גורם פוליטי או עיסקי. עצמאי, בלתי תלוי ואינו מהסס לומר את האמת גם בתנאים מסובכים.

הורידו עכשיו את האפליקציה שלנו בחינם!

ותהנו ממגוון תכנים בזמן אמת לנייד שלכם